ניסיון להטיה בתוצאות מבחני המיצ"ב: נתוני מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) שנועדו לבדוק באיזו מידה תלמידי בתי הספר היסודיים ותלמידי חטיבות הביניים עומדים ברמת הדרישות המצופה על פי תוכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה, פורסמו הערב (ראשון) לאחר שפרסומם נדחה ע"י משרד החינוך בגלל חשד לזיופים.
 
המבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ה' אינם נכללים בנתונים בגלל שיעור גבוה של תלמידים שנבחנו בכיתות המותאמות, אשר תנאי ההיבחנות בהן שונים מאלו הנהוגים בכיתות הרגילות. בכיתות ה' שיעור התלמידים שנבחנו בכיתות מותאמות עמד על 21% בתשע"ח, לעומת 15% בתשע"ז. במשרד החינוך מציינים כי הדבר הביא לפגיעה באיכות הסטטיסטית והפסיכומטרית של הנתונים ולכן יהודק הפיקוח והבקרה על מתן ההתאמות לתלמידים במסגרת מבחני המיצ"ב - כפי שפרסמנו ב"מעריב" בתחילת החודש. 
על פי ההנחיות החדשות שפורסמו ב"מעריב" - החל משנת הלימודים הנוכחית יהיו זכאים להיבחן בכיתה מותאמת רק תלמידים הזכאים לתמיכה מתוכנית השילוב וכמו בכל השנים ציוניהם לא ייכללו בממוצע הכיתתי והבית-ספרי. יתר התלמידים ייבחנו בכיתות-האם, וציוניהם ייכללו בחישוב הממוצעים. עולים חדשים (המצויים בארץ בין שנה אחת לשלוש שנים) יוכלו להמשיך להיבחן בכיתה מותאמת בהתאם לצורך, וציוניהם לא ייכללו בחישוב הממוצע. תלמידים עם לקויות למידה שאינם תלמידי שילוב לא יהיו זכאים להיבחן בכיתה מותאמת. במקביל, במשרד ובראמ"ה בוחנים את האפשרות לעבור לאמצעים דיגיטליים לצורך מתן התאמות של הקראה דיגיטלית.
 

במשרד פרסמו כי "נרשם בכיתות ה' שיעור חריג של תלמידים שהוגדרו עם צרכים מיוחדים ונבחנו בכיתות המותאמות, שבהן כאמור תנאי ההיבחנות שונים מאלו הנהוגים בכיתות הרגילות". עוד מסרו כי "במבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ה' הדבר הביא לפגיעה משמעותית באיכות הסטטיסטית והפסיכומטרית של הנתונים, ובעקבות זאת גם בתוקף ובאמינות שלהם, ולכן הם אינם מדווחים". במשרד החינוך מדגישים כי נתוני שאר מבחני המיצ"ב עומדים בתנאי התוקף והאיכות הנדרשים והם מוצגים בדוחות שונים ושר החינוך, נפתלי בנט התייחס לכך ואמר כי ״על מנת לשמור על בחינת המיצ״ב כמדד משמעותי ומהימן במערכת החינוך, אנחנו נהדק את הפיקוח על ניהול הבחינה בבתי הספר״.
 
מבחני המיצ"ב החיצוני נערכו בחודשים מרץ-מאי 2018 והשתתפו בהם 61,544 תלמידים מ-784 בתי ספר (ממלכתי דובר עברית: 34,450 ממלכתי-דתי: 10,542 וממלכתי דובר ערבית: 16,552). על פי הנתונים, חלה עלייה בשלושת המבחנים בכיתות ח': במתמטיקה נרשמה עלייה של 9 נקודות (תשע"ח: 543, לעומת תשע"ז: 534), בשפת אם עברית חלה עלייה של 7 נקודות (564 לעומת 557), בשפת אם ערבית חלה עלייה של 13 נקודות (561 לעומת 548). בכיתות ה' נרשמה עלייה בערבית שפת אם ב-10 נקודות (602 לעומת 592). כמו כן, במהלך השנה האחרונה חלה התרחבות בפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית לאחר שבשנים האחרונות החלה להסתמן מגמה של צמצום הפער. 
 
בשנת הלימודים תשע"ח נרשמו עליות בהישגים במבחן שפת-אם ערבית לכיתות ה' וכן במבחנים במתמטיקה, בשפת-אם עברית ובשפת-אם ערבית לכיתות ח'. במבחנים בשפת-אם עברית לכיתות ה' ובאנגלית לכיתות ח' לא חל שינוי של ממש בהישגים, ואילו במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' נרשמה ירידה בהישגים.
 
הפערים בין תלמידים במגזר היהודי לערבי מתרחבים בעיקר באנגלית

בכיתות ח', נרשמו במקצועות מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית. בשנת הלימודים תשע"ח הפערים לטובת התלמידים דוברי העברית נותרו דומים לפערים בתשע"ז במבחנים לכיתות ח'–במתמטיקה (פער של 40 נקודות בתשע"ח לעומת 37 נקודות בתשע"ז) ובמדע וטכנולוגיה (פער של 21 נקודות לעומת 16 נקודות בהתאמה). לעומת זאת, הפער באנגלית התרחב מפער של 46 נקודות בתשע"ח לעומת 35 נקודות בתשע"ז.
 
הבדלים מגדריים

מבחינת הבדלים במגדר בכל מגזר שפה בנפרד נמצא כי בשפות-אם עברית וערבית נרשם יתרון עקבי וניכר לטובת הבנות משני מגזרי השפה בשתי דרגות הכיתה. בשאר תחומי הדעת נמצאו דפוסים שונים בשני מגזרי השפה: בבתי ספר דוברי עברית אין כמעט הבדלים בין הישגי בנים ובנות, ואילו בבתי ספר דוברי ערבית הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים.
 
צמצום פערים על רקע חברתי-כלכלי
 
נתונים מעודדים ניתן למצוא בצמצום הפערים בתוך המגזר דובר העברית בין התלמידים הבאים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין אלה הבאים מרקע חלש יותר - לאחר שלאורך השנים נמצאו פערים ניכרים בין הישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי, ניתן לראות כי תלמידים הבאים מרקע חברתי כלכלי נמוך מצליחים לצמצם את הפערים - במבחנים בעברית, במתמטיקה, באנגלית ובמדע וטכנולוגיה לכיתות ח' נרשם בתשע"ח צמצום בפערי ההישגים. בשפת-אם עברית לכיתות ח' קטן הפער מ-70 נקודות ל-58 נקודות. במתמטיקה לכיתות ח' קטן הפער מ-98 נקודות ל-85 נקודות.
 
במגזר הערבי ניתן גם לראות צמצום בפער ההישגים בין תלמידים מרקע בינוני לתלמידים מרקע נמוך במבחן בשפת-אם ערבית לכיתות ה', אך במבחן בערבית לכיתות ח' לא חל שינוי של ממש בפער. כמו כן, במבחנים במתמטיקה, באנגלית ובמדע וטכנולוגיה לכיתות ח' נרשמה התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע בינוני לתלמידים מרקע נמוך.
 
לאחר שבתקופה האחרונה ארעו מספר מקרי אלימות נגד תלמידים, במשרד החינוך מדגישים כי על פי נתוני המיצ"ב על אקלים וסביבה פדגוגית, לאורך השנים נצפתה מגמה מתמשכת של ירידה בדיווחי תלמידים על מעורבות באירועי אלימות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בשני המגזרים, כאשר בחטיבות העליונות במגזר היהודי נרשמה יציבות לאורך השנים ואילו בחטיבות העליונות במגזר הערבי נרשמה מגמת עלייה עד תשע"ז וירידה בתשע"ח. בנוסף, בהשוואה לתשע"ז, בתשע"ח נרשמה בשני המגזרים ירידה של כ-5% בשכבות ה'-ו' ושל כ-10% בשכבות ז'-ט' ו-י'-י"א בדיווחי התלמידים על אירועים של ונדליזם.