דרכו האחרונה של גדול כדורגלני ישראל, יהושע "שייע" גלזר, לא עברה השבוע בערוגות של שושנים אלא בביזיון, והוכיחה שוב ושוב שאין כאן דרך ארץ, אין כאן כבוד, אין הערכה ואין מסורת של פרידה נכונה וראויה ממי שראוי לכבוד.



הייתי בין אותם מאות אנשים שהגיעו להיפרד משייע גלזר, שהיה עבורי, מעבר לגיבור ילדות, גם ספורטאי, סמל ומופת לצניעות, תמימות ואהבת המולדת. הסתכלתי שמאלה וימינה ותהיתי: היכן ההתאחדות לכדורגל? הגוף שהיה חייב למלא תפקיד מרכזי בלוויה הזו, כפי שנהוג בעולם הנאור, כפי שההתאחדות לכדורגל בהונגריה נהגה ונפרדה מפרנץ פושקאש.

איך זה שלא היו שם דברי הספד מטעם ההתאחדות לכדורגל? איך זה שלא ראינו בלוויה לפחות את אחת מהנבחרות הלאומיות במדי הנבחרת הלאומית לאות כבוד? אחרי הכל, בשביל רבים במדינה הזו, גם עבור אלו שלא נימנו על אוהדי מכבי תל אביב, שייע גלזר היה פושקש הישראלי.
 
סליחה, ואיפה הייתה גם קבוצת האם מכבי ת"א, ששייע גלזר הביא לה כל כך הרבה אליפויות וגביעים בשלב ההספדים? לא מדובר בנציג שמניח זר פרחים, הכוונה לנציג שיספיד את שייע בהלוויה עצמה ויזכיר לכולם את התרומה הגדולה שנתן למכבי של מי שהביא ליציע עשרות אלפי אוהדים לאורך הדורות. 
 

והיכן הייתה שרת התרבות והספורט מירי רגב? איך זה שמשרד שמופקד על הספורט במדינה לא מוצא לנכון להיפרד בכבוד והדר ממי שתרם לנבחרת הלאומית ולספורט בישראל הרבה יותר מכל אלה שמירי רגב מתחבקת וחוגגת איתם לאור מצלמות הטלוויזיה? 
 
כמה טוב ששייע גלזר לא יכול היה לראות את הפרידה הזו, את הביזיון הזה. כפי שלמדתי להכיר אותו לאורך השנים, אם שייע היה רואה את הלוויה המבזה הזו, הוא בטח היה אומר לי עם התמימות הילדותית שאפיינה אותו: "מה? זה מה שהיה בלוויה? אף אחד ממכבי ת"א לא אמר מילה? אף נציג מההתאחדות לא מצא לנכון להזכיר משהו מהעבר שלי בנבחרת? תמיד אמרתי לך שנולדתי בזמן הלא נכון, הייתי ונותרתי נאיבי עד יומי האחרון, אז מה אם פעם צעקו בהיסטריה שייע, שייע ונשאו אותי על כפיים. אתה רואה, מי זוכר את זה היום, את מי זה מעניין היום?".

מי שהיה שותף למסע הלוויה של שייע גלזר התאכזב לא רק מחוסר הכבוד של כל אלה שהוזכרו כאן, שכן שייע גלזר נטמן באזור הקבורה החדש בבית הקברות ירקונים, בקברים שבקומות, אי שם בקומה הרביעית. האם לא ניתן היה למצוא לספורטאי שתרם כל כך הרבה למדינה ולספורט מקום קבורה יותר מכובד והולם? אין ספק שזה המשך ישיר לביזיון הזה.
 
איך זה שבמדינה מתוקנת, שיש לה ועדות לחגיגות ה-70 ולאירוויזיון, לזמרי השנה, החודש ועוד, אין ועדה ונוהל ראויים לפרידה מספורטאי עבר, אותם אנשים שתרמו כל כך הרבה למדינה ובערוב ימיהם לא סופרים אותם ולא יודעים להיפרד מהם בכבוד הראוי. הפכנו למדינה של "סלבס", הכבוד והערכה ניתנים כאן רק על פי מדד הרייטינג. ביזיון.

הבהרה: בכותרת הראשונה שניתנה לכתבה נכתב כי לא היתה נציגות של ההתאחדות או מכבי ת"א. אלו לא היו פני הדברים, ואנו מצרים על כך.