השנתון "ילדים בישראל 2018" של המועצה לשלום הילד הוגש היום (שני) לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בטקס השנתי במשכן נשיאי ישראל בירושלים על ידי מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. השנתון משקף תמונת מצב עדכנית על הילדים ובני הנוער בישראל במהלך השנה החולפת וזאת באמצעות שורה ארוכה של נתונים סטטיסטיים הנאספים על ידי המועצה לשלום הילד במהלך השנה משורת מקורות בהם משרדי העבודה והרווחה, החינוך, הבריאות ואחרים, איגוד האינטרנט הישראלי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המוסד לביטוח לאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסתדרות הנוער העובד והלומד, משטרת ישראל ועוד.
שליש מאזרחי ישראל הם ילדים ובני נוער ומספרם יותר מהכפיל את עצמו בחצי המאה האחרונה, אבל חלקם היחסי באוכלוסייה במגמת ירידה מתמדת
בסוף שנת 2017 חיו בישראל 2,908,327 ילדים ובני נוער, המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. בתוך 47 שנים, מאז 1970, מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ואף יותר, מ-1.2 מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 18 ל-2.9 מיליון כאמור. במרוצת שנים אלו מספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה. למרות זאת, בשל התארכות תוחלת החיים ומגמת הזדקנות האוכלוסייה, חלקם של הילדים באוכלוסייה ירד בחמשת העשורים האחרונים מ-39% ל-33% כאמור, וזאת בכל מגזרי האוכלוסייה.
בשנת 2017 חיו בישראל 1,176,368 משפחות עם ילדים, 30% מהן עם ילד אחד ועוד 31% עם שני ילדים. ל-83% מהמשפחות יש עד שלושה ילדים וב-17% מהמשפחות יש ארבעה ילדים ויותר. מספר הילדים הממוצע למשפחה עומד על 2.4. 9% מהילדים חיים במשפחות חד הוריות, קפיצה של שני אחוזים בתוך שני עשורים.
רווחה – 20% מהילדים היהודים עניים, מתוכם יותר ממחצית חרדים, 60% מכל הילדים הערבים חיים בעוני
29.6% מהילדים בישראל, כמעט כל ילד שלישי, חיים מתחת לקו העוני. בהם אחד מכל חמישה ילדים יהודים (19.6% מהילדים במגזר היהודי) כשמתוך כל הילדים העניים במגזר היהודי 55.4% חיים במגזר החרדי. שניים מכל שלושה ילדים במגזר הערבי חיים מתחת לקו העוני (60.7% מהילדים הערבים אזרחי ישראל). בשנת 2017 רק כ-12% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני הודות לקצבאות הביטוח הלאומי, לעומת כ-29% בשנת 2000. הדוח מציין כי מאז שנת 2000 בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של קצבאות והקלות במיסים לצמצם את ממדי העוני בקרב ילדים. יוצאות דופן לטובה הן המשפחות החד הוריות שבהן טיפלה הממשלה היוצאת יותר ברצינות ועדיין 24% מהן חיות מתחת לקו העוני. 422 אלף בני נוער בגיל 15-17 עובדים ובחמש השנים האחרונות גדל מספרם מ-6% ל-10% מכלל בני הנוער בגילאים אלה.
13% מהילדים אזרחי ישראל הם עם מוגבלות כלשהי, 9% מכלל הילדים מתמודדים עם מוגבלות חמורה
בתחילת 2017 היו מוכרים לשרותי הרווחה 405,874 ילדים, המהווים כ-14% מכלל הילדים בישראל. עלייה של 40% תוך פחות מעשרים שנה. מספרם של אלה מתוכם שנמצאים בסיכון ישיר או בתוך משפחותיהם עלה באותה תקופה ביותר מפי שניים ל-343,245 ילדים ובני נוער. סיבות הדיווח השכיחות ביותר לעובדים סוציאלים לחוק הנוער הן על הזנחה (33% מהמקרים שדווחו), התעללות פיזית (25%) והתעללות מינית (13%).
ילדים נפגעי עבירה – קפיצה של 20% במספר התיקים על פגיעה בקטינים ושל 270% בתוך עשור בלבד על עבירות מין כלפי ילדים ובני נוער
מאז 2006 ועד 2017 גדל מספרם של התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים בשיעור של לא פחות מ-20%. בשנה שעברה נפתחו במשטרה ובמחלקות הרווחה 3,870 תיקים על פגיעה בילדים בתוך המשפחה (22% מהתיקים כש-52% מתוכם נסגרו) ועוד 13,525 תיקים על פגיעה בילדים על ידי זרים מחוץ למשפחה (78% מהתיקים כשלא פחות מ-77% מהם נסגרו).
מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל מאז 2011 ועד ל-2017, מ-2,001 ל-2,604, מהם 70% בגין עבירות מין כלפי בנות קטינות וכ-30% מהתיקים שנפתחו היו בגין עבירות מין כלפי בנים קטינים. בתיקים שנפתחו על עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים חלה קפיצה חדה של 270% במהלך העשור האחרון ועבירות אלה הן 17% מכלל התיקים שנפתחו על עבירות מין בקטינים. באותו עשור ירד ב-33% מספר התיקים על עבירות מין בילדים עד גיל שש וב-13% בילדים בני 7-12. לעומת זאת עלה מספר התיקים על עבירות מין בבני 13-17 ב-25%.
חינוך – אקלים האלימות בבית הספר משתפר בקצב איטי והאלימות המינית במגמת עלייה
מאז שנת 2000 חלה עלייה מרשימה באחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב מ-52% ל-68% ועדיין קיים פער של 17% בין תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות לבין אחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. פער של 15% נרשם אצל תלמידים יהודים ושל 26% אצל תלמידים ערבים.
למרות מקרי האלימות הרבים, שלפעמים נדמה שרק מתרבים, בבתי הספר, השנתון מצביע על מגמת ירידה בשני העשורים האחרונים באחוז תלמידי כיתות ה'-ט' שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות מ-17% ל-10% בבתי הספר היסודיים ומ-12% ל-9% מהתלמידים בחטיבות הביניים. ועדיין, בכל הנוגע לאלימות והשפלה על רקע מיני, בשנה האחרונה דיווחו 10% מתלמידי היסודי שנפגעו מאלימות מינית על ידי תלמידים אחרים, וכך 15% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. 5% בממוצע מתלמידי כיתות ה'-יא' דיווחו על הימנעות מהגעה לבית הספר מחשש לפגיעה בהם.
נפגעים ברשת – שליש מבני הנוער נפגעו מאלימות מילולית ברשתות החברתיות ורבע מהם משיימינג, השפלה או חרם
כשליש מתלמידי מערכת החינוך העל יסודי (חטיבות הביניים והתיכונים), דיווחו שנחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשתות החברתיות ווטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק או סנאפצ'ט, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה. כרבע מתלמידי העל יסודי, דיווחו שנחשפו לעבירות של ביוש (שיימינג), השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת. 73% דיווחו על כך לגורם כלשהו אבל רק שליש ממי שדיווחו על כך שנחשפו לפגיעות ברשת, בחרו בהורה שלהם.
861 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2017 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות. מתוכם 648 בנות שניסו להתאבד, פי שלושה מ-213 הבנים שניסו להתאבד. 38% מכלל הקטינים שניסו להתאבד היו מתחת לגיל 14, נתון שרושם עלייה של כ-30% במהלך העשור האחרון. 11 ילדים התאבדו ב-2016 ומאז 1990 שמו קץ לחייהם 281 ילדים ובני נוער.
פנאי – מכורים למסכים בצורה מדאיגה אבל לא מזניחים את העולם החברתי הישן
אחרי כל הנתונים הקשים מפרט שנתון המועצה לילד גם איך נראות שעות הפנאי של ילדי ישראל. וגם כאן הנתונים לא מעודדים, תלוי את מי שואלים. היום גיל 10 הוא הגיל הממוצע לקבלת טלפון חכם ראשון. אבל ההתמכרות למסכים, למרות כל המחקרים המזהירים מכך, מתחילה עוד הרבה קודם. כ-30% מההורים מושיבים תינוקות עד גיל שנה מול המסך. לא פחות ממחצית מההורים מאפשרים לילדיהם "זמן מסך" של 3-5 שעות מדי יום, רבע מההורים לא מגבילים את ילדיהם כלל ורק 14% מפעילים "משמעת מסכים" קשוחה יותר.
לבני נוער (גיל 13-17) יש בממוצע 27 קבוצות ווטסאפ בהן הם פעילים או חברים. 93% מבני הנוער פעילים בווטסאפ, 72% באינסטגרם, 63% בפייסבוק, כ-50% בסנאפצ'ט וכ-20% במיוזקלי (כיום נקראת טיק-טוק). השימוש השכיח ביותר באינטרנט הוא צפייה בקליפים ביוטיוב, בסרטים או בסדרות, במקום השני שיחה עם חברים ובמקום השלישי שימוש לצרכי לימוד. רבע מבני הנוער מבצעים שיחות וידאו לפחות פעם בשבוע. כשליש משיחות הוידאו של בני הנוער מתבצעות באמצעות אפליקציית ווטסאפ, וכחמישית בסקייפ.
אבל יש גם נתונים מעודדים מהעולם הישן והטוב שבו ילדים ממש נפגשים פיזית אחד עם השני. 84% מתלמידי כיתות א'-ו', 68% מתלמידי כיתות ז'-ט' ו-57% מתלמידי כיתות י'-יא' משתתפים בחוג אחד לפחות. וכ-60-70% מהילדים בכל קבוצות הגיל בפעילות חברתית אחת לפחות. 80% מהילדים שעוסקים בספורט תחרותי הם עדיין בנים למרבה הצער. מתוך כלל בני הנוער המחזיקים ברישיון נהיגה, כ-80 אלף, 62% הם בנים ו-38% בנות. כמיליון וחצי ילדים טיילו מחוץ לישראל במהלך 2017.
נשיא המדינה: "פערים שאי אפשר להשלים איתם"
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, אמרה באירוע הצגת הנתונים במשכן הנשיא לפני זמן קצר: "מדינת ישראל נכשלה גם השנה בהגנה על ילדיה. רק אסונות ומחדלים שזכו לתהודה ציבורית הצליחו להבקיע את ההתנגדויות לחקיקה ולתקנות מחייבות - כך הטרגדיה הנוראית ומותה של יסמין וינטה, הובילו להשלמת חוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך. כך גם מחדל העסקתו של מורה שנאשם בעבירות מין בבית ספר, הוביל לבדיקת עברם הפלילי של כל עובדי ההוראה ולעבודה על בניית מנגנון התראה מיידי. המדינה לא שמה בראש סדר העדיפויות שלה את ילדיה ואף לא את הילדים בסיכון. עת בחירות היא וזה הזמן, במיוחד נוכח הנתונים הקשים שעולים מהשנתון, שכל המפלגות המבקשות את אמון הציבור יציגו בפני בוחריהן תוכנית מפורטת לשיפור מצבם של הילדים ויתחייבו לפעול למען הגנה, שיוויון, בריאות וחיים בכבוד לכל ילדי ישראל".
וינדמן הוסיפה: "מי שמיהר למחוא כפיים על הורדתו הזעומה של שיעור העוני, ראוי שיזכור שלא רק שגם השנה כמעט אחד מכל שלושה ילדים הוא עני, אלא שהעניים אף הפכו עניים יותר. כל מי שהוקל לו כשהוסיפו עשרות בודדות של תקנים לעובדים סוציאלים, ראוי שיזכור שגם השנה ישנם בישראל למעלה מ- 340,000 ילדים שנמצאים בסיכון ישיר, וכי נוכח הגידול במצוקות, התוספת הזו כמעט בטלה בשישים. אין סדר יום חברתי".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, אמר באירוע: "הנתונים מצביעים על פערים, שאיננו יכולים להשלים איתם ואיננו משלימים איתם. כשהפער בשיעורי הלמידה בין יהודים לערבים משמעותי כל כך כבר בגיל הרך, הגיל הקריטי כל כך להתפתחות, משמעות הדבר היא שלנו, המבוגרים יש עוד הרבה עבודה. נתוני השנתון, המצביעים על היקף הפגיעות והעבירות ברשת, מלמדים שהאתגר של יצירת ילדות מוגנת, מרחב מוגן בעולם הממשי והווירטואלי עודו מונח לפתחנו".