משרד הבריאות ממשיך לייבש את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, שעליה החליטה הממשלה הקודמת כבר בסוף 2013 ביוזמת שרת הבריאות דאז ח"כ יעל גרמן (יש עתיד). התוכנית תוקצבה על ידי משרד הבריאות עצמו על בסיס 18 מיליון שקל לכל שנת עבודה, אבל במהלך 2018 לבדה הועברו אליה 10 מיליון שקל בלבד, וגם התקציב לשנה הנוכחית עדיין לא נקבע. מי שהיה אמור על פי החלטת הממשלה להיות אחראי לתקצוב התוכנית על כל נדבכיה, הכוללים בין השאר מערכים שלמים של הכשרות שומרי סף לזיהוי מצוקות אובדניות ושל תמיכה וטיפול, הוא משרד הבריאות, שהעביר גם את התקציב ליישומה למשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים.
לפני שלושה חודשים הודיע משרד החינוך על הפסקת התוכנית עבור בני נוער בבתי הספר, לאחר שמשרד הבריאות הפסיק את העברות הכספים, וכעת הגיעה לידי "מעריב" הודעתו מהחודש האחרון של משרד הרווחה לעמותות התומכות במשפחות המתאבדים, שלפיה החל משנת העבודה הנוכחית ייפסק גם התקציב למרכזי הסיוע עבור המשפחות, מאחר שגם משרד העבודה והרווחה הפסיק לקבל את הכספים עבור התוכנית ממשרד הבריאות.
כיום קיימים בישראל שמונה מרכזי סיוע אזוריים המפוקחים על ידי משרד הרווחה. הם מופעלים על ידי "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" ועמותת
"בשביל החיים", ומסייעים למאות בני משפחה מדי שנה. לאחרונה קיבלו המרכזים מכתב ממשרד הרווחה שבו נדהמו לגלות כי כבר השנה יופסק באופן מיידי הסבסוד הממשלתי. במכתב נטען כי בשל תקציבים מוגבלים שקיבלו ממשרד הבריאות, בכוונת משרד הרווחה "לצמצם את ההתקשרות בנושא זה" - צעד שעתיד לפגוע פגיעה אנושה ביכולתן של העמותות לסייע למשפחות שכול האובדנות.
בני לייזר, מנכ"ל משותף של "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן", אמר ל"מעריב": "למרכזי הסיוע תפקיד חשוב בתהליך של המשפחות שחוו אובדן פתאומי, להתאושש ולהתמודד עם החיים לצד הכאב האינסופי. תוכנית הסיוע היא בעלת תוצאות בשטח והכרחית עבורן. גוזלים מידי המשפחות השכולות סיוע אשר לו הן כל כך זקוקות. רק לפני מספר חודשים פרסם משרד הבריאות עצמו שבשנת 2016, לעומת השנים שקדמו לה, נרשמה עלייה במספר המתאבדים בישראל, ונרשמו 390 מקרי התאבדות. כנראה שיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".
קשת בר ידין, מנחת קבוצות משפחות מתאבדים בעמותת "בשביל החיים" ובעצמה בת ששכלה את אביה לאובדנות, אמרה: "אני לא מעלה על דעתי מצב שבו אומר לבן שמתקשר אלי ביום שאביו התאבד שאין לי אפשרות לקלוט אותו, ובכל יום אני מקבלת את השיחות האלה. לא רוצה לחשוב מה יקרה אם התוכניות האלה ייסגרו, כי קבוצות התמיכה והטיפולים הם גלגל הצלה. אנחנו מתנהלים בלי לדעת מה יקרה בפברואר".
משפחות מתאבדים הן קבוצת סיכון מוכרת לאובדנות (פי 80 מאשר באוכלוסייה הכללית), ומניעת אובדנות בקרב שארי האובדנות חייבת להיות באחריות
משרד הבריאות. יותר אנשים מתים בישראל מאובדנות (כ־550 ישראלים מדי שנה) מאשר מתאונות דרכים (כ־400 הרוגים בשנה). התאבדות היא סיבת המוות השנייה בישראל אצל נערים וגברים בני 15־24 והשלישית בגיל 25־44.
במשרד הבריאות לא מכחישים את הדברים, ומנמקים אותם בניסיון מכוון מראש להעביר את האחריות התקציבית על התוכנית למשרדי הממשלה האחרים: "אנו סבורים שזהו תפקידו הטבעי של משרד הרווחה. בשנים האחרונות משרד הבריאות סייע למשרד הרווחה בהקמת השירות אצלו, תוך ידיעה ברורה של שני הצדדים כי סיוע זה זמני. אנו בטוחים שמשרד הרווחה ייקח על עצמו את המשימה". במשרד העבודה והרווחה משיבים: "צר לנו שמשרד הבריאות מתנער מהחלטת ממשלה שקבעה כי האחריות על הובלת התוכנית הלאומית לטיפול במשפחות האובדן והשכול מוטלת עליו".
את תוצאות המחקר אנחנו מפרסמים לקראת מפגש שיח בין משפחות שחוו מקרי אובדנות לאנשי מקצוע שארגנה עמותת "בשביל החיים" ויתקיים ב-20.1. במפגש ידונו המשתתפים בדרכים הנכונות להתמודד עם סטיגמה ברמה החברתית.