לפני כחודש פרסמתי בטור זה מאמר שלפיו מיצג השחיתות היחיד בפרשת החקירות המופרכות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא עצם ההוראה להתחיל בהן, כמו גם העובדה כי מדובר בחקירה שהעומד בראשה בפועל עד לא מזמן - ניצב בדימוס רוני ריטמן - מצוי בניגוד עניינים אישי וקיצוני עם הנחקר.
חקירה קלוקלת, שלא לומר מבישה שכזו, תפעל ככל יכולתה, מעצם מהותה, להמציא ראיות כוזבות ותמנע מלצרף לתיק ראיות אמת, נטולות פניות, שיש בהן כדי לקעקע את "ראיות" הכזב ההולכות ונערמות.
חקירה כגון דא גם חייבת להתנהל על פי הקודים המקובלים המאפיינים חקירות שכאלה, היינו, יישום מלא של הקשר הגורדי המושחת משטרה־פרקליטות־תקשורת (בעיקר האלקטרונית), שבמסגרתו המשטרה והפרקליטות יספקו לתקשורת חומרים "בלעדיים", ובעיקר מגמתיים, נגד החשוד. התקשורת מצדה תשפוט את החשוד בכיכר העיר, שם גם תרשיעו, הכל כדי לסכל כל אפשרות למשפט צדק, אם וכאשר יוגש כתב אישום.
הודעתו הקצרה והדרמטית של נתניהו - שנוא נפשו של הממסד המשפטי - מיום שני השבוע הוכיחה חד־משמעית את קיומם של המרכיבים הנ"ל בפוטש הפוליטי במסווה משפטי הקורם עור וגידים נגדו.
# # #
ה"ראיות" המרכזיות נגד נתניהו, על יסוד הדלפות מגמתיות שהתקבלו מהמשטרה ומהפרקליטות, הינן בראש ובראשונה עדויות שמסרו שלושה עדי מדינה, תוך שינוי גרסה של 180 מעלות ביחס לעדויות קודמות שמסרו למשטרה. קיימות בתיקי החקירה גם ראיות רבות על עובדות שאינן שנויות כלל במחלוקת, עובדות שכפי שהוסבר בפירוט במאמרים קודמים, לא זו בלבד שאינן מצביעות על אשמה פלילית כלשהי של נתניהו, אלא מצביעות דווקא על היעדר כל אשמה.
יודגש: שלושת עדי המדינה הינם עבריינים על פי הודאתם, רמאים לתיאבון, על יסוד מסירת גרסאות הסותרות סתירה חזיתית אחת את קודמתה בחקירותיהם, ובנוסף מלשינים על פי התנהלותם. על פי כל קנה מידה, מדובר בעדים בלתי אמינים על פניהם, שעדויותיהם אינן יכולות להחזיק ולו טיפת מים אחת אל מול סדרת ראיות שאותן נמנע בכוונת מכוון ניצב ריטמן - הטוען שנתניהו העליל עליו עלילה שקרית של הטרדה מינית כלפי קצינת משטרה - מלהורות לצוות חוקריו לגבות.
נתניהו, היודע היטב כי עדי מפתח בלתי תלויים - ארבעת המאסדרים (רגולטורים בלעז) השונים, שאישרו את עסקת המיזוג בין בזק לחברת יס - מפריכים חד־משמעית את עדויות השקר הבוטות של עדי המדינה נגדו, דרש לקיים עימותים עם כל אחד ואחד מהם במסגרת החקירה. כצפוי, על פי הנחיית ריטמן ובגיבוי מלא של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, נתניהו סורב. סירוב זה נומק השבוע על ידי המשטרה כך: "אין זה נהוג לאפשר לחשוד להתעמת עם כל עד שמסר עדות נגדו". דברים אלה הינם בבחינת אמת למחצה, שבנסיבותיו של עניינו של נתניהו, הינם גרועים כמה וכמה מונים משקר וחצי.
אכן, אין המשטרה חייבת, ואף בפועל אינה נוהגת, ובצדק, לאפשר לכל נחקר להתעמת עם כל מי שמסר עדות נגדו. אולם, וזה העיקר, על יסוד 43 שנות ניסיון כסנגור, המציאות מלמדת כי אין בנמצא תרחיש שבו נחקר דורש לקיים עימות עם עדי מדינה המפלילים אותו וחוקרי המשטרה מסרבים. יתרה מכך, חוקרי המשטרה הם שיוזמים עימותים בין עדי מדינה לבין החשוד, תוך שהם מתריעים באוזני החשוד כי סירובו להשתתף בעימות, יש בו כדי לחזק את האמון בעדויותיהם של עדי המדינה. ניצב ריטמן, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מעידים על עצמם, בסירובם לאפשר לנתניהו לקיים עימות עם עדי המדינה, כי חוששים הם כי עדויותיהם יתנפצו לרסיסים. לא זו בלבד שחקר האמת מהם והלאה, אלא שהם גם מונעים בכל כוחם וסמכותם מן האמת להגיח את תיקי החקירה.
שני אלה באים לידי ביטוי ביתר שאת בתרחיש המזוויע הבא. ארבעה מאסדרים אישרו את מהלך המיזוג בין בזק ליס. הממונה על שידורי הכבלים והלוויין, הממונה על הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו, הממונה על שוק ההון והממונה על ההגבלים העסקיים.
מתוכם רק הראשונה, הגב' יפעת בן חי שגב, נחקרה על ידי המשטרה - תוך תקווה כי יוציאו ממנה החוקרים עדות מפלילה ומכרעת נגד נתניהו. להפתעתם, ועוד יותר, לאכזבתם, מסרה הגב' בן חי שגב עדות חד־משמעית שלפיה ההחלטה לאשר את המיזוג הייתה עניינית לגמרי ועל פי כל התבחינים המקצועיים המתחייבים, ובעיקר, תוך דגש על היעדר כל לחצים, ישירים או עקיפים, מצד נתניהו.
למותר להכביר מילים כי די בעדות אמת בלתי תלויה זו כדי לסתום את הגולל על הניסיון הבוטה וחסר המעצורים להפליל את ראש הממשלה ויהי מה בתיק 4000, שהרי יש בה כדי להראות עד כמה מופרכות העלילות שרקמו עדי המדינה, עקב לחצים רבי עוצמה.
ויודגש - קיומן של עדויות זהות באשר להליך נטול הפסול באישור המיזוג, על ידי שלושת המאסדרים הנוספים, קל וחומר עדותם בדבר היעדר כל ניסיון מצדו של נתניהו להשפיע על החלטתם, יהיה בהן כדי לטרפד לחלוטין את מזימת הפוטש. כיצד אפוא "מתירים את הפלונטר"? ניחשתם, נמנעים בכוונת מכוון זדונית מלזמן מי מהם לחקירה, במיוחד כאשר ברור לחוקרים כי המאסדר החשוב מבין השלושה - ממלא המקום של מנהל הרשות להגבלים עסקיים, ד"ר אסף אילת - הבהיר בתקשורת, בדיוק כמו הגב' בן חי שגב, כי ההליך לאישור המיזוג היה נקי מכל רבב ומכל לחץ.
הנה כי כן, מול צווארו של נתניהו מופעלת תנועת מלקחיים. זרוע אחת צוברת לתוך תיק החקירה ראיות כוזבות מפי עדי מדינה הפכפכים, עבריינים ומלשינים, במטרה לחלצם מעבריינותם. הזרוע האחרת מונעת מנתניהו, בין שבאמצעות עימות עם עדת הרמאים המעלילה עליו ובין שבאמצעות איסור כניסת ראיות אמת, נטולות פניות מפי אנשי המקצוע הנוגעים לעניין, לתוך תיק החקירה, הכל מחשש שהפוטש ירד לטמיון.
# # #
אין אפוא תמה בכל הנוגע להתקפי האמוק שתקפו את כתבלבי החצר של המשטרה והפרקליטות בהובלת משולש הנתניהופוביומטים: כספית, דרוקר ואברמוביץ', שפצחו במקהלת פאשקעווילים נגד נתניהו, על כך שהעמיד מראה מול ההתנהלות המבישה של חוקריו, המפוקחים אישית על ידי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. הללו חזרו מילה במילה על התייחסותה השקרית של המשטרה באשר לטיעון כי "אין חובה" לערוך עימות עם כל מי שחשוד דורש זאת בכלל, קל וחומר שאין חובה שכזו בתיקי נתניהו.
במציאות המשפטית האמיתית נקבע בפסיקת בתי המשפט שוב ושוב, כי מטרתה של חקירה איננה להביא להפללתו של חשוד, אלא לחקור בתום לב ובמקצועיות כדי להגיע לחקר האמת וכי עריכת עימות בין עד מדינה לבין חשוד שעד המדינה מפלילו, הינה כלי רב חשיבות ויעיל מאין כמותו, כדי להגיע לחקר האמת. ועוד נקבע שוב ושוב בפסיקת בתי המשפט כי הימנעות של המשטרה מלערוך עימות, ובמיוחד עימות בין עד מדינה לחשוד, בהיעדר הסבר ענייני ומשכנע - הסבר שקצה קצהו לא ניתן על ידי המשטרה והפרקליטות בתגובותיהן המבישות להודעתו של נתניהו - יש בה משום מחדל, הפוגע בטוהר החקירה, בדיוק כמו הימנעות מלחקור טענת "במקום אחר הייתי", שמעלה חשוד במהלך חקירתו במשטרה.
הגדילה לעשות, תוך הזדקקות למינון גבוה ביותר של היתממות ובורות, נחמה דואק, הידועה בהשקפותיה השמאלניות, כששאלה מדוע, אם הדבר כל כך חשוב לנתניהו, הוא לא הודיע את אשר הודיע ביום שני השבוע, עוד במהלך החקירה. באם נתניהו, לאחר סיום החקירה שבה הודיעו לו חוקריו כי אין בכוונתם להיענות לדרישותיו בעניין העימותים, היה יוצא בהודעה פומבית על סירוב זה, כי אז למחרת היו מתייצבים אצלו אותם חוקרים כדי לחוקרו באזהרה, והפעם בחשד לשיבוש הליכי חקירה בשל הדלפות "חומרי חקירה". או אז, אסופת כתבלבי החצר והנתניהופוביומטים והדואקים למיניהם היו מוקיעים בפנים חמורות סבר, אולם ריקות מכל זיק של אמינות, את "שיבוש החקירה החמור" מצדו של נתניהו "מפר החוק". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, איש השמאל הקיצוני אליהו מצא - ראו פרשנותו המעוותת במהות ובסגנון מרצ לחוק הלאום - היה משווה את נתניהו לאברג'יל, מרשי זה מכבר הימים.
אולם הגדיל לעשות מכולם הסמן השמאלי הקיצוני של התקשורת האלקטרונית, ערוץ עשר, שקטע את הודעתו של נתניהו בעיצומה. אם כך נוהג ערוץ סותם פיות זה כלפי ראש ממשלה לאומי, כי אז, עד היכן תגיע בלימת הפיות המאפיינת אותו כלפי מי שאינו שמאל קיצוני, כאשר חלילה בראש השלטון יעמוד תבוסתן שמאלני, פוסט־ציוני ופוסט־יהודי, וכל המוסיף גורע.