אמירתו המהותית הראשונה של בני גנץ חשובה מאין כמוה. הבטחתו באוזני המשלחת הדרוזית כי יעשה ככל יכולתו לתיקון חוק הלאום היא האמירה הכי נדרשת  לישראל עכשיו - וגנץ אמר אותה. לא לפיד, שלא ברור במה הוא מתמקד ורק מציב את עצמו כאלטרנטיבה מנופחת לנתניהו. לא גבאי המתנפח על פי דרכו. לא לבני שכל עניינה הוא “מדיני". לא כרוזי הליכוד המקשקשים על שמאל וימין וכבר מצאו לנכון לנבוח על גנץ בעניין חוק הלאום שהוא “שמאל". 
 
אבל גנץ בחר להגיד משפט מהותי אחד: על כוונתו לתקן  - לא לבטל - את חוק הלאום המקשה כל כך על טובי אזרחינו לאהוב את מדינת ישראל וגם למות למענה, כפי שהחיילים הדרוזים המפוארים עושים שוב ושוב, למרבה הכאב הרב.  
 
הדבר החשוב ביותר בחיינו הוא לאחד את העם ולהבין כמה מסוכן הוא הניכור שיצרנו בינינו לבין כל מי שרוצה להיות חלק מאיתנו: הדרוזים, העולים מרוסיה ואתיופיה והערבים הישראלים, שרובם המוחלט אינם רוצים להימנות עם אויבינו. ולכן חשוב לציין בחוק הלאום, כפי שתבע בני בגין, את שוויון הזכויות לכל האזרחים ואת מעמדה המרכזי של השפה הערבית לצד מעמד היסוד של העברית. זהו התיקון הנדרש, ההכרחי.  
 

ולכן, כמה טוב שגנץ פתח את פיו לראשונה דווקא בעניין הזה, ולא למשל בתגובה להתנפלות המכוערת של גלנט עליו. שהרי גנץ יכול היה לענות לגלנט שניסה להשמיץ אותו כשאמר שיש סיבה מדוע הוא שותק. גנץ יכול היה להזכיר בתגובה שגלנט נפסל לרמטכ"לות מטעמים מאוד לא מחמיאים, אבל הוא לא התלכלך בעניין הטפל הזה.  
 
צריך לקוות שגנץ ימשיך להגיד את הדברים הנכונים ולא ייפול למהמורות שמאל וימין אוויליות. חשוב שלא יגיד למשל, או ירמוז, שצריך לפנות התנחלויות. מי שיגיד את זה - אבוד. העם והאמת לא אוהבים את זה. חשוב גם שלא יגיד “שתי מדינות", שפירושן למעשה ביטול השלום היחסי השורר כבר עכשיו בינינו לבין הרשות הפלסטינית, שהיא בהחלט סוג של מדינה. 
 
כל מה שהפלסטינים ואנחנו צריכים למעשה הוא שהם יפסיקו לנסות לרצוח אותנו. שישגשגו במקומות מושבם, ברשות ובעזה. ואז גם לא יהיה “כיבוש" ולא “מצור". כי “הכיבוש" הוא הניסיון ההכרחי שלנו למנוע מהם לרצוח אותנו ו"המצור" הוא המינימום שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע מהם לאיים עלינו. ואז, שישכנו לבטח. אנחנו לגמרי בעד. אין שחר לכל חזון “אנחנו כאן, אתם שם". אין דבר כזה. אלא שני עמים ביחד וכל אחד לחוד, תחת זהותו. אם גנץ יידע להימנע מכל הטעויות האורבות לו, ובהחלט לא להיחשב לשמאל במובן הרע או ימין במובן הרע, הוא יוכל באמת להפוך לתקווה החדשה של ישראל.