חברת בזק בדרך להפוך לחברה הנסחרת ללא גרעין שליטה, שגורלה העסקי ייקבע על ידי המנהלים והדירקטוריון. הערב צפוי להיערך דיון מכריע בנוגע לעתיד החברה באסיפת אגרות החוב של אינטרנט זהב, בעלת השליטה.
 
אתמול בבוקר דיווחה אינטרנט זהב לבורסה כי התקבלו מספר הצעות לא מחייבות לרכישת אחזקותיה בחברת ביקום (בעלת בזק), ורק הצעה אחת הייתה מתחת לחוב הנדרש (450 מיליון שקל). עוד נודע כי הקרן שהציעה להיכנס למו”מ לרכישת בזק היא קרן סרצ’לייט האמריקאית, שהציעה עבור אחזקות ביקום 400 מיליון שקל (כאמור מתחת למחיר הנדרש). מדובר בהצהרת כוונות אך לא בהצעה משפטית מחייבת.
 
הערב יתכנסו בעלי אגרות החוב באינטרנט זהב לישיבת נושים מיוחדת, כאשר בפניהם צפויים להופיע דורון תורג’מן, מנכ”ל אינטרנט זהב, ועמי ברלב, יועצה המשפטי של החברה. השניים ידווחו על ההתפתחויות של הימים האחרונים, וידונו בשאלה האם בתנאים שנוצרו מומלץ לחברה להיכנס למשא ומתן עם הקרן היחידה שהציעה להיכנס למו”מ.
 

גם אם יוחלט על כניסה למשא ומתן, מדובר בתהליך ארוך שייקח מספר חודשים, כאשר בפרק זמן זה אינטרנט זהב לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושים, כשהיקף החובות נאמד ביותר מ־700 מיליון שקל. אינטרנט זהב אמורה לפרוע כבר במהלך חודש מרץ תשלום של 20 מיליון שקל, אבל ככל הנראה סכום זה לא ייפרע מחשש להעדפת נושים. מצבה הפיננסי הנוכחי של החברה מגלם תספורת של כמה מאות מיליוני שקלים.

 בזק, צילום אילוסטרציה. צילום: פלאש 90
בזק, צילום אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

 
התסריט הסביר ביותר במצב זה הוא להכריז על החברה כחדלת פירעון, שכן שום הסדר חוב לא יוכל להציל אותה. במצב זה, בעלי אגרות החוב עשויים לקבל לבעלות הישירה (בטכניקה המכונה “דיווידנד בעין”) את אחזקותיה של אינטרנט זהב בביקום, בעלת בזק. במצב זה, מחזיקי אגרות החוב יהפכו בפועל לבעלי הבית של בזק, וזו תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה. מי שיהיה מעוניין להשתלט עליה יוכל לעשות את זה באמצעות רכישת מניות בבורסה. הנהלת החברה והדירקטוריון יהפכו במקרה זה לבעלי הבית. את המנהלים בפועל יוביל יו”ר הדירקטוריון, שלמה רודב, בשיתוף המנכ”ל דודו מזרחי. 
 
כיוון שפיזור המניות בבזק גדול יחסית, סביר שלא יהיה גורם דומיננטי חיצוני שישפיע על המהלכים הניהוליים, ומצב זה לא ימנע מבעלי אגרות החוב לדרוש מינוי של נציגים מטעמם לדירקטוריון. עוד יצוין כי מצבה העתידי של בזק אינו נחשב ליוצא דופן ביחס לחברות ציבוריות אחרות. כך למשל, פז נסחרת ללא גרעין שליטה, וגם טבע נסחרת תקופה ארוכה ללא בעל בית מוגדר.
 
אם אכן מקרה כזה יתממש, אזי מחזיקי אגרות החוב צפויים לדרוש מעורבות יתר בנעשה בחברה, אלא אם כן בשלב מסוים גורם רב־עוצמה עם “כיסים עמוקים” יצליח להשתלט על בזק, שחייבת לבנקים, צריך להזכיר, כ־10 מיליארד שקל. הבנקים לא ידרשו את הקדמת פירעונות החובות כל עוד החברה תהיה רווחית ותמשיך להתנהל לפי אמות מידה עסקיות. בזק כבר הודיע על הפסקת חלוקת דיווידנד, עובדה שעשויה לסייע לה בשירות החוב הבנקאי והחוב לבעלי אגרות החוב.