יצאתי לפנסיה לפני שנתיים, קיבלתי מיליון שקלים ואני רוצה להגיע לעצמאות כלכלית. האם כדאי לי למכור את הדירה שבבעלותי, ששווייה 1.7 מיליון שקלים, לסגור את יתרת המשכנתא (300 אלף שקלים), להשקיע את היתרה בחברת השקעות - ולשכור דירה כדי ליהנות מהחיים?

"בשורה התחתונה, אני מאוד מאמין בגישה הזו כתפיסת עולם. למה בעצם שנתבצר בעמדותינו עד המוות ולא נהנה מהחיים? בהחלט צריך לחיות - אבל חשוב לעשות את זה באופן שקול. לכן לא הייתי שם את כל הביצים בסל אחד. הייתי מגוון את אפיקי ההשקעה. חשוב גם להשאיר כסף שיהיה נזיל כאן בארץ, כדי להיות מוכן לכל תרחיש שלא יהיה. חיים טובים ובהצלחה".
אני בת העדה האתיופית. הילד שלי הוא תלמיד בחטיבת הביניים - ילד טוב עם אינטליגנציה רגשית גבוהה - אשר סובל מקשיים חברתיים שבאים לידי ביטוי בהימנעות מחברת בני גילו. זה החמיר כשהיה בן 10 ועבר לבית ספר חדש שבו היה שחום העור היחיד. בהתחלה הוא לא ייחס לזה משמעות, עד אשר פעם אחת שאלו אותו אם הוא לא שם לב שהוא שונה מכולם. זו הייתה עבורו רעידת אדמה והוא הפך מילד שמח לילד עצוב וחסר ביטחון, שלא נותן אמון באחרים. כיצד אני יכולה לסייע לו?

"העובדה שהילדים ציינו שהוא בעל צבע עור שונה מכולם היא לא גזענית כשלעצמה, לא כשהיא יוצאים מהפה של בני 10. אם זה היה קורה במקום עבודה מפיו של אדם בן 32, זה היה נראה אחרת. ייתכן שהמקור לסיטואציה היה רצון להתגונן או מצב של מבוכה, שהוביל לשאילת השאלה הזו. לבנך הייתה ציפייה שיפעלו בצורה שונה, ואותו רגע נחרט לו כטראומה. הפרשנות שהוא נתן לאירוע הזה הלכה והעמיקה אצלו. אני הייתי ג'ינג'י בילדותי, ובערך באותו גיל כינו אותי 'כתום' ו'חלודה'. אני זוכר את זה עד היום, אבל זה לא עצר אותי. אני הייתי אומר לו שאת אותם הדברים אומרים גם לילד שמן או לילדה נמוכה. בנך רגיש מאוד והוא צריך מישהו שיאמר לו את מה שאמרתי כרגע, כדי שיסייע לו לצאת מהקונכייה שלו, כדי שיפסיק לשתף פעולה עם הרחמים העצמיים שלו. את אמא שלו ואת צריכה להישאר רגישה ומכילה כלפיו - אבל צריך למצוא מישהו שיפסיק לחמול עליו ועל המרחב שהוא יצר. אני ממליץ על התערבות חיצונית שמחבקת, אך מעמתת. ברגע שהוא יקבל את הכלים הנכונים - הוא יפרוץ".
אני עובדת כבר 18 שנים בגני הילדים של העירייה, וכעת אני עתידה לצאת לפנסיה. אומנם השכר שלי לא היה גבוה - אך יש לי אפשרות לקחת את כספי הביטוח של הפנסיה והפיצויים, שמגיעים לכ־340 אלף שקלים, ומדי חודש לקבל עוד קצבה של 2,200 שקלים. האם לדעתך כדאי לי להוציא את הכספים האלה ולהשקיע אותם בעצמי, או שכדאי לי להשאירם בקרן הביטוח לעת עתה? חשוב לציין שבבעלותי בית בשווי 1.4 מיליון שקלים, שלא נותרה משכנתא לשלם עליו.
"340 אלף שקלים הוא סכום מאוד יפה. אין היגיון בלהוציא את הכסף המבוטח ולעשות איתו השקעה כלשהי. עדיף לא לגעת בו ושיישאר בקרן הביטוח. מה כן הייתי עושה? יש לך אפשרות לקבל עוד 300־400 אלף שקל במסגרת המשכנתא ההפוכה. אלה כספים שיורשייך ישלמו במקומך. גם את הריבית לא תצטרכי לשלם, כי תוכלי לשלם אותה רק בסוף התקופה. אין בכך שום סיכון ואת תיהני מהרווחים. היום הבית שלך לא מניב לך כסף, ואני ממליץ לך שאת הכספים שגייסת במשכנתא ההפוכה תשקיעי בתיק השקעות מגוון או בדירה להשקעה, שתניב לך עוד כ־2,000 שקלים בחודש. ברגע שתעשי את זה, הפכת שליש מהבית לכסף מניב בלי להפסיד דבר. פעם בשנה או פעם ברבעון, תוכלי לקחת את הרווחים, והנה יצרת לך עוד מסלול של כסף שלא תלוי בכלום, ועשוי להכניס לך 6,000־7,000 שקלים בחודש ללא עזרת בן הזוג או חזרה לשוק העבודה. יתרון נוסף למשכנתא ההפוכה הוא שביום שבו תרצי לעבור לדיור מוגן ותצטרכי את הבית - האפשרות הזו לא נשללת ממך, וכך למעשה אין שום סיכון".