הסופרת עמליה כהנא כרמון נפטרה: "סיפורים מהיפים שנכתבו אי פעם בעברית"

הסופרת, נולדה בקיבוץ עין חרוד בשנת 1926, ועברה יחד עם משפחתה לתל אביב, שם לקחה חלק בתנועת הנוער "השומר הצעיר", וסיפורה הראשון פורסם בעיתון התנועה, "על החומה". בשנת 1966 יצא לאור ספרה הראשון, "בכפיפה אחת", ובמשך השנים כתבה את הספרים "וירח בעמק איילון", "קטע לבמה בטעם הסגנון הגדול", "שדות מגנטיים", "למעלה במונטיפר", "ליוויתי אותה בדרך לביתה", "כאן נגור" ו"פגישה, חצי פגישה". 

כהנא כרמון ניהלה סדנאות לכתיבה יצירתית אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, בית אריאלה, בית הסופר ועוד. בשנת 2000 קיבלה את פרס ישראל לספרות, ובשנת 2006 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

אנשי ספרות ותרבות רבים נפרדו מהסופרת ברשת. המשורר והאמן מרדכי גלדמן כתב בעמוד הפסייבוק שלו: "עמליה כהנא כרמון הלכה לעולמה ב -16 בינואר בקול דממה דקה. רק היום התפרסם דבר מותה ב'הארץ'. היא כתבה סיפורים ומאמרים מהיפים והמרגשים שנכתבו אי פעם בספרות העברית. צער גדול בלבי".



העיתונאית נועה אסטרייכר כתבה: "עמליה כהנא כרמון איננה. זוכרת איך נתקלתי בסיפור הזה באנתולוגיה וכאילו חטפתי מכה בראש מרוב יופי. היידעו הלבבות מי הפכם", ופרסמה קטע מתוך הסיפור "נעימה ששון כותבת שירים", של הסופרת.



המחזאית ובמאית התיאטרון אורנה עקאד כתבה: "כעת נודע לי שהסופרת עמליה כהנא כרמון, נפטרה לפני עשרה ימים. לא נערך לכבודה טקס השכבה, לא ראש ממשלה וגם לא שרת התרבות ספדו לה. במקום הספד, אניח כאן את סיפורה הנפלא 'נעימה ששוו כותבת שירים' מתוך ספרה 'בכפיפה אחת'. כתיבתה מדברת בעדה".