השבועיים האחרונים היו רצופים באירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי הגלובוס. בשדה התעופה באנטליה פגעה סופת טורנדו. באוסטרליה, מכת חום עם טמפרטורות הקרובות ל־50 מעלות צלזיוס, הביאה להמסת האספלט בכבישים, להתייבשות הצמחייה ולהתפרצות גל של שריפות. מקווי מים מתוקים החלו להתייבש והביאו לתמותה מהירה של אוכלוסיית הדגים. זהו גל החום המשמעותי ביותר שבפגע ביבשת מאז 1993, ובעקבותיו נמדדו בעיר סידני ריכוזים גבוהים של אוזון רעיל המיוחסים לעלייה החדה בטמפרטורות.  
 
בצדו השני של הגלובוס, עשרות מיליוני אמריקאים חווים גל קור, עם שיאי טמפרטורה של 50 מעלות מתחת לאפס. במינסוטה נמדדו כ־56 מעלות מתחת לאפס, שיא שלא תועד מעולם. מי הנהרות והאגמים קפאו, שלג וקרח כיסו ערים שלמות כמו שיקגו. סופות קרח כאלה אינן נדירות, והן מתרחשות בדרך כלל בעונה זו של השנה, אך העוצמה, התדירות וההשפעה, הולכות ומתחזקות משנה לשנה. סופה זו היא המשך ישיר לסופות הטרופיות שפגעו בארה"ב בשנתיים האחרונות והביאו לנזקים הנאמדים ביותר מ־300 מיליארד דולר.

מכנסי ג'ינס קפואים בארה"ב. תוצאה ישירה של ההתחממות הגלובלית. צילום: Pam Metcalf/via REUTERS
 
הנטייה היא להטיל ספק בתיאוריה של ההתחממות הגלובלית כאשר המחוג מורה על טמפרטורות כה נמוכות, אך גלי קור אלה הם תוצאה ישירה של התחממות זו. האנרגיה הנצברת באטמוספירה ובאוקיינוסים היא המאפשרת לסופות טרופיות להיות עוצמתיות יותר ולזרוע הרס רב. היא גם מסיטה את מערכות הלחצים הקבועות של כדור הארץ ממסלולן, משנה את סדרי העולם וגורמת מצד אחד לבצורות קשות כמו באזור קליפורניה, ומצד שני להצפות ולשיטפונות כמו בהודו, באיטליה ובצרפת. מזג האוויר הקוטבי הפוגע בקנדה ובארה"ב הוא תוצאה של הסטת מערכות אלה.
 
כל זה אינו חדש. המגמה כבר ברורה שנים רבות, ועל תוצאותיה התריעו מדעים יותר מעשור. מכיוון שאין לצפות כי האנושות תשנה את דרכיה בעתיד הקרוב, יש להיערך לקראת החמרה במצב. לפיכך, ראוי שמדינות תשרטטנה קווי מדיניות להתמודדות עם השינויים, החל בהתמודדות עם משברים של מחסור במים והתייבשות נהרות ואגמים כמו באיראן, עיראק וסוריה, התעצמות והתרבות גלי שריפות כמו בקליפורניה ובאוסטרליה, עליית מפלס מי הים, שכבר היום מאיימת להחריב ערים רבות כמו מיאמי, מחסור במזון, מלחמות אזרחים, כמו זו שפרצה בסוריה בשל משבר חמור במשק המים לחקלאות, וגלי הגירה גדולים. ישראל, אגב, נמצאת במצב טוב, היא מתפילה מי ים, מפתחת טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, מטהרת רוב מוחלט של שפכים ומקדמת מפעלי ייצור אנרגיה חלופית כמו זה שהוקם באשלים. מה שחסר הוא נייר עמדה אסטרטגי והקמת רשות חירום העוסקת בהשפעות הגלובליות של ההתחממות ובתכנון תכנית רב־שנתית להתמודדות איתה.
 
מאור כהן הוא ד"ר לגיאוגרפיה וסביבה ועורך האתר Economarks