על רקע הרצח המזוויע של אורי אנסבכר ז"ל עולה בפעם המי יודע כמה שאלת הטלת עונש מוות על מחבלים. אין בכוונתי לחזור שוב על השיקולים בעד ונגד הטלת עונש זה. אצא מנקודת ההנחה שגם בקרב תומכי עונש המוות, אין מדובר בבקשה אוטומטית מצד התביעה לגבי כל מחבל רוצח, אלא שחייבים להתקיים מספר תנאים בסיסיים לבקשה כזו: ככלל, הקורבן הוא אזרח; מדובר ברצח אכזרי במיוחד; יש לעתים חשיבות למספר הנרצחים; מדובר ברצח של מי שלא יכול היה להתגונן; וגילו של הרוצח ונסיבותיו האישיות. יובהר כי אין המדובר ברשימה סגורה וממצה, ואין חובה לקיומם במצטבר של כל התנאים. למען הסר ספק - לעיתים גם רצח של חייל ידרוש שקילת הטלת עונש מוות.
 
אכן מדובר בעונש החמור ביותר, אשר מאז ומתמיד מעלה שאלות מוסריות כבדות משקל שבצדן שאלות של תועלתנות. אציין כי מדינת ישראל מאז הקמתה מתמודדת עם טרור פלסטיני רצחני ואכזרי במיוחד, כשעל רקע הסתה של גורמים אסלאמיים קיצונים ואף מצד הרשות הפלסטינית - ממשיכים להתבצע מעשי רצח, וההסתה אף זולגת לשוליים של ערביי ישראל. לכן, כל ניסיון להשוות בין הטלת עונש מוות בישראל לעונש זה מדינות אחרות אינו ישים ואינו הגיוני.
 
ב־3 בינואר 2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור) שיזמו חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו. בהצעה תמכו 52 והתנגדו 49, והיא הועברה לוועדת החוקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהצעה. שר הביטחון דאז ומנהיג ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שיזם את החוק, הדף את הטענה כי גורמים ביטחוניים סבורים שהטלת עונש מוות לא תרתיע, ושאל מדוע אם כן אותם גורמים סבורים שהריסת בתי מחבלים כן מרתיעה.

מעצר החשוד ברצח אורי אנסבכר ז"ל. צילום: דוברות המשטרה

 

בחודש אוקטובר אשתקד, עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, דרשה ישראל ביתנו לקדם את הצעת החוק, אך למרבית האבסורד במפלגת הבית היהודי החליטו להתנגד להצעה שהם עצמם תמכו בה קודם לכן. במיוחד תמוהה עמדתה של שרת המשפטים איילת שקד, אשר הצביעה בעד החוק מספר פעמים בעבר. ברור שביסוד התנגדות הבית היהודי לקידום הצעת החוק עמד החשש שקבלת החוק תביא הישג פוליטי למפלגתו של ליברמן. התנגדות זו נעשתה גם במחיר פגיעה בקהל בוחרים התומך בעונש המוות, שחלקו ודאי הצביע למפלגה הדתית־לאומית.

וכך, בעוד פליטי הבית היהודי נלחמים כעת על עתידם הפוליטי, ממשיכים יהודים להירצח על ידי בני עוולה רק בשל היותם יהודים. לא נותר אלא לקוות כי הכנסת הבאה תאשר את חוק עונש מוות למחבלים, החשוב כל כך לביטחון אזרחי המדינה, ובינתיים נקווה כי לא יירצחו יהודים נוספים על ידי מחבלים בני עוולה.
 

הכותב הוא אל"ם במיל' ששימש בעבר נשיא בתי המשפט הצבאיים בשטחים וסגן הפרקליט הראשי