בית המשפט המחוזי בירושלים נתן צו מניעה נגד משרד האוצר האוסר עליו לקדם מכרז לרכישת אספקת והתקנת תשתית תקשורת פסיבית עבור כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. עלות המכרז נאמדת ב-300 מיליון שקלים ואף יותר מכך. את העתירה הגישו שתי חברות תקשורת ישראליות, המיוצגות על ידי עו"ד מאיר בן שחר ממשרד יוסף שם טוב, הטוענות כי משרד האוצר עבר על תקנות חוק המכרזים בכך שבחר שלא להעניק עדיפות לחברות ישראליות.
תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי "המזמין יכלול במסמכי המכרז תנאי שלפיו תינתן העדפה להצעות לרכישת טובין מתוצרת הארץ". משמעות העדפה זו היא הטבה של כ-15% במחיר עבור החברות הישראליות, אולם תנאי זה כלל לא הוכנס למסמכי המכרז של האוצר. היועמ"ש לממשלה הגיב לעתירה וטען כי כיוון שהמכרז כולל מלבד רכישת טובין גם שירות התקנה וטיפול בתקלות, רשאי משרד האוצר שלא להעניק העדפה לחברות ישראליות גם לרכישת הטובין.
התאחדות התעשיינים ביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט, וטענה כי לפרשנות של היועמ"ש עלולה להיות השפעת רוחב דרמטית על התעשייה הישראלית, מלבד ההשפעה על מאות עובדי התקשורת הפסיבית.
תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי "המזמין יכלול במסמכי המכרז תנאי שלפיו תינתן העדפה להצעות לרכישת טובין מתוצרת הארץ". משמעות העדפה זו היא הטבה של כ-15% במחיר עבור החברות הישראליות, אולם תנאי זה כלל לא הוכנס למסמכי המכרז של האוצר. היועמ"ש לממשלה הגיב לעתירה וטען כי כיוון שהמכרז כולל מלבד רכישת טובין גם שירות התקנה וטיפול בתקלות, רשאי משרד האוצר שלא להעניק העדפה לחברות ישראליות גם לרכישת הטובין.
התאחדות התעשיינים ביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט, וטענה כי לפרשנות של היועמ"ש עלולה להיות השפעת רוחב דרמטית על התעשייה הישראלית, מלבד ההשפעה על מאות עובדי התקשורת הפסיבית.
בית המשפט החליט להעניק צו מניעה תוך שהוא קובע כי העותרות העלו טענות ראויות לבירור, ומתח ביקורת על משרד האוצר שכלל לא שקל את האפשרות לתמחר את המכרז באופן שהניגשים למכרז יצטרכו להציע מחיר על רכישת התוצרת שתהיה מופרדת מההצעה לספק את השירותים, ובכך יתאפשר להעדיף את רכישת המוצרים כחול-לבן.