חללית ישראלית תצא לפנות בוקר בדרכה לנחיתה על הירח. בינתיים נראה שגם המערכת הפוליטית נכנסה לריחוף בחלל לקראת הבלתי ידוע. 



בניגוד לחללית רגילה, הרי לחללית הישראלית אין מנגנוני גיבוי למקרה שמשהו ישתבש. נראה שגם ההימורים הנעשים עכשיו בדיונים על איחודי גושים הם ללא ביטחון שאפשר יהיה לתקן את מה שישתבש כתוצאה מן האיחודים האלה. 
 
המגעים שישנו את המפה נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגשת הרשימות הסופית. כולם מותשים משעות של דיונים, התעקשויות, העלבויות, דרישות סופיות, נסיגה מדרישות סופיות וכל מה שהפוליטיקה טובה בו, במובן הרע של המילה. 
 

כאשר מכריזים על יציאה לבחירות, אי אפשר לדעת לאן יתפתחו הדברים. בבחירות האלו מי שקבע לבסוף את הכיוון היה בני גנץ. הוא הופיע בעיתוי המתאים, שתק במינון המתאים, התקיף את נתניהו בפראות ברגע המתאים, ועכשיו צריך לראות אם הוא יבלע את יאיר לפיד במהלך הסופי המתאים. 
 
מצד שני, נתניהו הולך ומסתבך באיחודים עם שברי ימין. כרגע נראה שדווקא פוליטיקאי כמוהו, שנראה תמיד כמומחה־על בכל הקשור למדיניות חוץ ותככי פנים, מועד בשני התחומים בתוך כמה ימים, ממש לפני ההצלחה.

ריחוף בחלל לקראת הבלתי ידוע. החללית הישראלית שתשוגר לירח. צילום: spaceIL

 
עם הפולנים הוא הקדיח את התבשיל, עד לביטול הוועידה בישראל, והקרמלין הגדיר כמוזר מאוד את ביטול הביקור אצל פוטין בגלל דיוני דחופים יותר עם מפלגות זעירות ופוליטיקאים קטנים בישראל. באמת מוזר.
 
גם במהלכי איחוד הכוחות בימין, נתניהו פוסע צעד אחד מרגיז מדי. המפלגה ששמה ״עוצמה לישראל״ היא מפלגה קטנה, שלא עברה בעבר את אחוז החסימה, אבל הצליחה למקד את עצמה, בצדק או פחות בצדק, בדימוי של ״כהניסטים״.
 
בין מקימיה היה פרופ׳ אריה אלדד, אדם איכותי, קצין רפואה ראשי לשעבר, וקשה להאשים אדם כמוהו בגזענות. במצע המפלגה הזו אין סעיפים שניתן באמת להגדיר כגזענות של הרב כהנא, אבל יש מספיק כדי להכתים את המפלגה הזו באופן שקשה לתקן עד הבחירות. בכל מקרה, ברור שמעט ישראלים יזדהו עם עוצמה לישראל. לכן, כאשר נתניהו עושה עם מפלגה כזו הסכמי איחוד, הוא עלול להרחיק מצביעים מן הימין, יותר מאשר לגרוף מצביעים ימניים. 
 
זה עלול להיות המקרה שבו טיפת הצבע הכהניסטי תצבע את כל מיכל המים. לכן, בוחרי הליכוד הרגילים, המאמינים בהנהגתו של נתניהו, עלולים להתרחק ממנו, ותנופת 30 המנדטים היציבים תדעך ותיחלש במקום להתגבר. בצד השני נעשה מאמץ לאחד את גנץ עם לפיד, או שמא לאחד את לפיד עם גנץ. סדר המלים במשפט האחרון הוא כל הבעיה במגעים האלה. לפיד עלול לגלות שכל מאמציו במירוץ הארוך לבנות את עצמו יעלו בתוהו רגע לפני הסוף, כיוון שהצבע (חאקי) של גנץ ישתלט על מפלגת יש עתיד. גם גנץ חושש לגלות שלפיד האפיל עליו אחרי האיחוד היפה כל כך. יכולה להיות גם אפשרות שלישית, לא מופרכת, והיא שגנץ ולפיד יתאחדו, וניסנקורן ישתלט על הכל עם נסיונו בפוליטיקה ההסתדרותית, שתמיד הצליחה לטרוף הכל ולא להשאיר אפילו עצמות בשטח. 
 
שם השיר שקובי מרימי ישיר באירוויזיון הוא ״בית״׳. השאלה היא איך ייראה הבית שאנחנו מכירים אחרי האיחודים או ההתפצלויות הלילה.