רשות ההגירה וקבלני הסיעוד אינם מבצעים בארץ כל הערכה, סינון והכשרה לעובדים הזרים, והללו מגיעים היישר לבתיהם של הקשישים הסיעודיים הנזקקים ביותר, ולמשפחות הקשישים אין כל ברירה אלא להעסיקם. כך עולה מנתוני משרד הפנים שפורסמו בעקבות דרישת ראש שדולת הקשישים, ח"כ איציק שמולי (העבודה). כמו כן, מבדיקת "מעריב" עולה כי מאות מקרי התעללות בקשישים מתרחשים בבתיהם מדי שנה בעשרות יישובים בארץ.
 
ב־29 בינואר התקבלה תלונה במשטרת מרחב הנגב על כך שמטפלת סיעודית מסרי לנקה תוקפת את הקשישה שבה היא מטפלת. כעבור שבוע וחצי עצרה משטרת מרחב דן מטפלת זרה מהפיליפינים בחשד שתקפה קשיש בן 94 וגרמה לו לחבלות, ולמחרת עצרה משטרת מחוז ירושלים מטפלת זרה בחשד שהתעללה בקשישה חסרת ישע בת 98.
 
כל אלה הן דוגמאות על קצה המזלג מן השבועות האחרונים, דיווחים שנבלעים בים החדשות הפוליטיות והמדיניות, אך מצטברים למחדל מהדהד ומטריד של הממשלה. בעוד מקרי התעללות בקשישים חסרי ישע המתועדים בבתי אבות סיעודיים זוכים להד תקשורתי נרחב, הרי שלתופעה הרווחת של התעללות בקשישים מידי מטפליהם בבתיהם שלהם, אין כל הד תקשורתי.
 

מנתוני של משרד הפנים שהתקבלו בעקבות פניית שמולי עולה כי בשנים 2014־2018 קיבלה המפקחת הארצית על העובדים הסוציאליים ברשות ההגירה לא פחות מ־1,158 דיווחים מחברות הסיעוד על חשדות לפגיעות במטופלים סיעודיים ברמות שונות. בשנת 2017 למשל התקבלו בחברות הסיעוד 270 דיווחים כאלה מ־54 קבלני כוח אדם שונים, וב־2018 דווחו 166 מקרים מ־40 חברות סיעוד. 
 
"הממשלה יודעת בדיוק איזה מחדל עצום מתחולל כאן"

בבדיקה שערכנו התגלה אחד הגורמים העיקריים לבעיה החמורה: דווקא בתחום שבו תלות הישראלים בזרים כה קריטית, ממשלת ישראל אינה מטילה כל חובה חוקית על התאגידים ועל חברות הסיעוד, והללו חופשיים לגזור קופון שמן ביבוא מטפלים ללא כל בדיקה או הכשרה, על גבן של משפחות הקשישים.
הממשלה אינה מטילה כל חובה על קבלני הסיעוד לבצע הערכה פסיכולוגית כלשהי לעובדים המגיעים ארצה, והם גם כלל אינם עוברים בתחנת משטרה ישראלית כדי להתחייב על עבודה בישראל לפי החוק הישראלי, ואיש אינו טורח ליידע אותם בפרטי החוק הישראלי (המחמיר מאוד בפגיעה בחסרי ישע), ולו כצעד מרתיע. 
 
זאת ועוד: גם לאחר הגשת תלונה במשטרה נגד מטפל בחשד להתעללות בקשיש, על רשות ההגירה לא חלה כל חובה חוקית לשלול לאלתר את רישיון העבודה שלו בישראל. על פי הנהלים הקיימים, טרם הגעת העובד לישראל, עליו להציג בשגרירות ישראל במדינת המוצא תעודת יושר מקורית, וכן ותעודה ממשרד ממשלתי רלוונטי שמעידה כי עבר הכשרה לסיעוד במוסד המוכר על ידי מדינתו. 
 
"הממשלה יודעת בדיוק איזה מחדל עצום מתחולל כאן, אבל היא אינה עושה כלום להפסיק את ההפקרות שהיא עצמה אחראית לה", אמר ח"כ שמולי ל"מעריב". "גם חסרי התאמה לתחום טובים מספיק כדי להגיע לכאן ולטפל בקשישים שלנו, ואיש לא יעצור אותם. להגיד שתאגידי הסיעוד מבצעים מיון ופיקוח זו פשוט בדיחה, כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. גם אם עובד זר נוקט אלימות, אף אחד לא פועל כדי להעיף אותו מפה. הוא פשוט יעבור למקום אחר ויפגע בעוד קשישים מסכנים. כל יוזמות החקיקה שניסינו לקדם בכנסת לשיפור תהליכי הסינון, הבקרה והפיקוח, נבלמו על ידי הממשלה ורשות ההגירה, משום שהן דואגות יותר לאינטרסים של תאגידי הסיעוד מאשר לקשישים עצמם".
 
אף שאין מגבלה בחוק על מספר עובדי הסיעוד הזרים, עדיין ישנו מחסור חמור בכוח אדם סיעודי. בגלל המצוקה, לכמיליון וחצי משפחות קרובי הקשישים הסיעודיים לא נותר אלא לסמוך על הגופים שמביאים אותם ארצה. 
 
איציק שמולי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


ישראלים לא מוכנים לעבוד בסיעוד. יותר מ־180 אלף אזרחים ותיקים ישראלים הם קשישים במצב סיעודי, הזכאים על פי חוק לגמלת סיעוד, ו־87% מהם שוהים בבתיהם. כוח האדם המקומי לטיפול בכל אותם קשישים מונה כ־80 אלף מטפלות סיעודיות ישראליות בלבד, רובן המכריע מבוגרות וקשות יום שעובדות בביתו של יותר מקשיש אחד במשרות חלקיות מאוד. 
 
אולם לצורך הטיפול בקשישים סיעודיים הנזקקים להשגחה וטיפול מסביב לשעון בבית, תאגידי הסיעוד המורשים מטעם רשות ההגירה מייבאים ארצה מטפלים, וכיום יותר מ־60 אלף מטפלים זרים עובדים בבתי הקשישים בארץ, כ־80% מהם נשים, מחציתם מהפיליפינים והשאר מנפאל, הודו, סרי לנקה ומזרח אירופה. 
 
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בטרם נכנס העובד לישראל, נבדק עברו הפלילי בחו"ל ונבדקת רמת הכשרתו על ידי הגופים המוסמכים במדינת מוצאו. לסוגיית ההליך הפלילי, סעיף ד.17 לנוהל העסקת עובד זר בסיעוד קובע: 'אם במהלך העסקת העובד התקבל מידע שלפיו מתנהל נגדו הליך פלילי, יועבר הדיווח לטיפול מינהל אכיפה וזרים. יודגש כי אין לסרב למתן או להארכת רישיון רק משום שהוגשה תלונה נגד העובד, אולם אם הורשע, לא יוארך תוקף רישיונו'. הרשות פועלת בהתאם לנהליה, ובמקרה של קבלת תלונה פותחת הליך בירור וטיפול (במידת הצורך) במסגרת אכיפה מינהלית".