אחרי שנים של חקירות והשלמות חקירה, לחצים ועתירה לבג"ץ, פרסם היום (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, את החלטתו בעניין שלושת התיקים בהם חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי ההחלטה, נתניהו מואשם בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה אחת של שוחד. ההחלטה אם להעמידו לדין תתקבל סופית לאחר שימוע.
257 הסעיפים הכתובים על למעלה מ-50 עמודים כוללים פרטים רבים: בתיק המתנות (תיק 1000) שהתקבלו מאילי ההון ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר, היועץ מנדלבליט החליט להעמיד את ראש הממשלה לדין, בכפוף לשימוע, בעבירת מרמה והפרת אמונים. זאת, בניגוד להמלצת המשטרה והפרקליטות להעמידו לדין בגין שוחד. מילצ'ן לא יואשם והתיק נגדו ייסגר. בכתב החשדות שקיבלו החשודים בתיק 1000 נכתב: "במשך שנים ארוכות, בתקופה הרלוונטית מ-1999, קיים ראש הממשלה עם מילצ'ן קשר שהעמיד אותו בניגוד עניינים חריף".
"קיבלת טובות הנאה שונות, אספקת טובין באופן רציף. בתקופה הרלוונטית, טובות ההנאה ניתנו לך במעמדך כראש ממשלת ישראל. קבלת טובות הנאה ממילצ'ן ופאקר: החל מילצ'ן לתת לך טובות הנאה, שעיקרן קופסאות סיגרים לך ושמפניות לרעייתך. תחילה זה היה באירועים חברתיים, ואח"כ קיבלתם משלוחים עם עובדיו של מילצ'ן, גם שלא היה בישראל".
"היית מודע לכך שהתקבלו שמפניות בהיקפים משמעותיים. הדרישות היו למילצ'ן או להדס קליין העוזרת שלו. קיבלת את טובות ההנאה ממילצ'ן בשלושה אופנים, ביקורים שלו, ביקורים שלך ושליחויות. קיבלת ממילצ'ן קופסאות סיגרים ולא בודד. כל קופסא היתה בין 2000-3000 ש"ח ומארז של שישה בקבוקי שמפניה. עלות נעה בין 250 ל-350 ש"ח ליחידה ושישייה עלתה בין 1,500 ל-2,000 שקלים. למרות הזיקות האמורות בינך לבין מילצ'ן, עסקת בענייניו העסקיים של מילצ'ן. הוא פנה אליך באינטרסים כלכליים שתפעל לקידומם".
בכתב החשדות נכתב כי נתניהו קיבל ממילצ'ן סיגרים בשווי 267,257 ש"ח, שמפניות בשווי 199,819 ש"ח, תכשיטים בשווי 10,900 ש"ח. כמו כן, מפאקר התקבלו סיגרים בשווי 145,577 ש"ח ושמפניות בשווי 83,597 ש"ח. מדובר במוצרים בשווי של קרוב ל-700 אלף שקלים משניהם.
פירוט היקף טובות ההנאה ממילצ'ן. צילום מסך
פירוט היקף טובות ההנאה מפאקר. צילום מסך
בתיק "ידיעות אחרונות" (תיק 2000) החליט היועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין בגין מרמה והפרת אמונים בלבד. באשר למו”ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, החליט מנדלבליט כי הוא יואשם בעבירת מתן שוחד, למרות שאין נאשם בלקיחת שוחד. מנדלבליט התלבט עד הרגע האחרון אם לאמץ את המלצת המשטרה, פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה ולהעמיד את נתניהו בגין שוחד, וכן לגבי סעיף האישום נגד מוזס.
בכתב החשדות שקיבלו החשודים נכתב: "לאורך השנים שררה בינך לבין מוזס יריבות עמוקה, אתה חפצת לשפר את אופן הסיקור שלך בקבוצת ידיעות אחרונות, במיוחד במערכת הבחירות, וידעת שיש לו השפעה על התכנים. מוזס רצה לסגור את ישראל היום. שלוש פגישות שהתקיימו בשנים 2008-2009, 2013, 2014. בכל אחת מהשיחות קיימתם שיחה על אופן סיקורך בקבוצה, וצמצום הפגיעה בישראל היום. לקראת הבחירות, הציע לך מוזס שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר בסיקור שלך, בתמורה לכך תקדם חקיקה נגד ישראל היום".
"עוד על פי החשד, למרות שלא ביקשת ולא התנית, לא סירבת להצעתו של מוזס, אלא המשכת לנהל עניין. קידום החקיקה, לרבות רעיונות שהעלת לכדי יישום בתקופת הבחירות, אף שלמעשה לא התכוונת לקדם את החקיקה האמורה. בסוף הפגישה אמרת כי ייתכן ותבדוק את הדבר, ואף שאלת את השר אלקין בנושא. בפגישות המוקדמות דנת באפשרות להגביל את פעילות ישראל היום באמצעות חקיקה מרוככת, במתווה שיוסכם ביניכם. דנתם בהגבלת תפוצת ישראל היום לכדי שני שלישים". כמו כן, התיק נגד חבר הכנסת איתן כבל, שנחקר ביוני האחרון בלהב 433 בנושא קידום חוק ישראל היום - נסגר.
כזכור, בינואר 2017 נחקר מוזס תחת אזהרה על פגישותיו עם נתניהו. המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של עיתון "ישראל היום", הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות אחרונות". המשטרה המליצה בפברואר 2018 על העמדתו לדין בעבירת מתן שוחד.
חוקרים מגיעים לבית ראש הממשלה באחת החקירות, ארכיון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
בתיק וואלה־בזק (תיק 4000), קבע מנדלבליט כי נתניהו ובעלי בזק שאול אלוביץ’ יועמדו לדין בגין שוחד. החלטה זו היא בהתאם להמלצת חוקרי המשטרה וצמרת הפרקליטות. החשד נגד ראש הממשלה שהוא קידם את האינטרסים של בזק תמורת סיקור אוהד באתר וואלה, שגם הוא בבעלות אלוביץ'. בכתב החשדות נכתב: "במהלך דצמבר 2012, כיהנת כראש ממשלת ישראל, החל מנובמבר 2014, כיהנת כשר התקשורת, מתוקף תפקידך היית בעל סמכות לפעילות עסקית הקשורות לבזק, ולקבוצת בזק".
"תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבורך ועבור רעייתך שרה, וייחסתם לו חשיבות מכרעת. ניהלת את תחום התקשורת באופן ריכוזי. נהגת לאשר חלק מההודעות לתקשורת והינחת את אנשיך לפעולות על שיפור הסיקור התקשורתי, כשהיו אינטרסים עבורך. באותה התקופה, שאול אלוביץ' היה בעל השליטה של חברת יורוקום, באמצעותה הוא שלט בקבוצת בזק. בתקופה הרלוונטית אותן חברות היו בחובות של 800 מיליון שקל לבנקים השונים. עסקת בזק-יס דרשה את אישורך כשר התקשורת, השלמת העסקה הביאה לכך שבזק שילמה ליורוקום סך הכולל של מיליארד שקלים".
"ב-2012 הזמנתם את אלוביץ' ורעייתו לארוחת ערב משותפת. במהלך ארוחת הערב הזאת העליתם אתה ורעייתך תלונות שונות תלונות על היחס של התקשורת כלפיכם, ובכלל של אתר וואלה בפרט. בארוחת הערב סוכם כי תוכלו לפנות לזוג אלוביץ' באמצעותכם ובאמצעות אנשיכם. החל אלוביץ' בסיקור כל מיני פרטים חיוביים כלפי ראש הממשלה נתניהו, אבל מתוקף היותך ראש ממשלה, נדרש אלוביץ' לאישורך למסמכים הקשורים לעסקיו. כך חתמת על היתר העברת שליטה במניות בזק. במועד ארוחת הערב המדוברת המתוארת היו אינטרסים עסקיים ובראשם רפורמת השוק הסיטונאי, בנקודת הזמן הזאת, החזיק כל אחד מכם באינטרס משמעותי שהצד השני היה בעל יכולת לקדמו".
מנדלבליט החליט לסגור גם את התיק נגד אשת אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, שהיתה חשודה בקבלת שוחד בצוותא בתיק 4,000. ההחלטה הדרמטית מגיעה לאחר שנים של חקירות, השלמות חקירה, חתימת הסכמי עד מדינה, דיונים על גבי דיונים וכתיבת חוות דעת תקדימיות בשאלות המשפטיות שהונחו לראשונה על שולחן היועמ”ש. גם עמדתו של פרקליטו המדינה שי ניצן צפויה להתפרסם.
הליכוד הגיב להודעת היועמ"ש: "איש לא מופתע מהודעת היועץ שהגיעה אחרי שלוש שנים של מכבש לחצים אדיר שהופעל עליו על ידי התקשורת, השמאל והפקידות המשפטית כדי שיגיש נגד ראש הממשלה כתב אישום בכל מחיר – גם כשאין כלום. העיקר שזה יהיה לפני הבחירות".
"מדובר ברדיפה פוליטית. מסע הצייד נגד ראש הממשלה התחיל בניסיון להדביק לו ארבעה תיקי שוחד. כבר עכשיו, עוד לפני השימוע, שלושה מהם קרסו. גם שאר הטענות יקרסו כמו מגדל קלפים כשראש הממשלה יתעמת עם עדי המדינה, יביא עשרות עדים שבאופן תמוה לא נחקרו ויציג את המסמכים והפרוטוקולים שמוכיחים שכל פעולותיו והחלטותיו של ראש הממשלה נעשו כדין. פרסום חד צדדי של הודעת היועץ כחודש בלבד לפני הבחירות, מבלי שניתנת לראש הממשלה הזדמנות להפריך את האשמות השווא הללו, היא התערבות בוטה וחסרת תקדים בבחירות. מטרתה אחת: הפלת ממשלת הימין בראש".
שאול אלוביץ'. צילום ארכיון, פלאש 90
החומרים לא יפורסמו?
פרקליטי ראש הממשלה פנו במכתב למנדלבליט ודרשו שבניגוד לנוהל, לא יעברו חומרי החקירה לסנגורים של הנאשמים, יחד עם ההחלטה על השימוע, עד לאחר מערכת הבחירות. לטענתם, מדובר בצורך חיוני על מנת למנוע את הדלפת החומרים על ידי הגורמים בעלי העניין מתוך מטרה להשפיע על מערכת הבחירות שנמצאת בעיצומה.
ל”מעריב” נודע כי מנדלבליט ככל הנראה ייעתר לבקשה זו, וייתכן שאף יציין זאת בצמוד להחלטת השימוע עצמה. משמעות אי־העברת חומרי החקירה היא למעשה הקפאת ההליך, כיוון שאם הפרקליטים לא יוכלו לקבל ולעיין בחומרי החקירה, לא תהיה להם יכולת להיערך ולהתכונן לשימוע. אם, בניגוד להערכות, לא ייעתר מנדלבליט לבקשתם, שוקלים פרקליטי נתניהו לפנות בצעד חריג ותקדימי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר, ולדרוש צו מניעה על פרסום החומרים בטענה שמדובר בתעמולת בחירות אסורה.
מוקדם יותר היום דחה בג"ץ עתירה של הליכוד נגד פרסום החלטת היועמ"ש בנימוק שהיא הוגשה מאוחר מדי. בליכוד הגיבו להחלטה ואמרו כי "מצער שבג"ץ לא מנע מהשמאל התערבות בוטה בבחירות. בג"ץ עצמו קבע בזמנו, בעניינו של צחי הנגבי, שיש להימנע מפרסום החלטות יועמ"ש בתקופת בחירות ומתח ביקורת על היועץ המשפטי דאז שעשה זאת. חבל שבג"ץ לא הקשיב לבג"ץ".
