מצלמת הסלפי של החללית בראשית צילמה את התמונות הראשונות, כשהיא במרחק 37,600 ק"מ מכדור הארץ בדרך אל מרחק 131,400 ק"מ. האזור המצולם הוא אוסטרליה והצילום נעשה תוך כדי סיבוב איטי מאוד של החללית. זהו הצילום הרחוק ביותר שצולם על ידי כלי ישראלי. בתמונה רואים לראשונה את הלוח המתקן על גבי החללית עם דגל ישראל והכיתוב עם ישראל חי.
לחללית בראשית, ישנן שש מצלמות - ארבע מהן היקפיות ובנוסף יש גם מצלמת סלפי ומצלמת וידאו. המצלמות פותחו בארצות הבריתלפי אפיון והגדרות של צוותי המהנדסים של SpaceIL והתעשייה האווירית. על המצלמות להיות עמידות בשינויי טמפרטורה קיצוניים, בהרעדות חזקות ובתנאי וואקום. כמו כן, האופטיקה במצלמה מאוד עדינה ויכולה להשתבש בקלות במהלך השיגור. איכות התמונה דומה לזו של מצלמת טלפון נייד צבעונית, אך טלפון נייד למשל, לא היה שורד אפילו עשירית מהתנאים האלה.
צילום: spaceIL
מצלמת הסלפי שצילמה את התמונה הנוכחית מיועדת לצילום אדמת הירח בעת הנחיתה ועל כן היא מכוונת מעט מטה. היא קולטת "בפריים" קצת מהחללית עצמה ובתוך כך את השלט עם דגל ישראל. הכיוון שבו היא ממוקמת, איפשר לחללית לצלם את עצמה, את השלט וכן את כדור הארץ מרחוק. הפקודה לבצע צילום נשלחת מחדר הבקרה על ידי המהנדסים, שהכינו קובץ פקודות הנשלח למחשב החללית וזה מפעיל את המצלמה בזמן הרצוי. צילום התמונה היא משימה מורכבת, שכן החללית מסתובבת סביב עצמה כל הזמן ובמקביל נעה סביב כדור הארץ. מסיבה זו, צריך לבצע מספר ניסיונות כדי להגיע לתמונה טובה.
רק ביום חמישי האחרון, החללית ביצעה תמרון מוצלח, לאחר התקלה שארעה במערכת המחשוב של הכלי החללי מספר ימים לפני כן. בהודעת Space IL נמסר כי "לאחר השלמת הבדיקות והבחינה של תופעת האתחול במחשב המשימה ויישום מנגנוני ההגנה, בוצע הערב תמרון מוצלח בשעה 21:30".
"החללית בדרכה למסלול אליפטי בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ-131,000 ק"מ", נמסר מסוכנות החלל הישראלית, "התמרון בוצע על פי התכנון ובמהלכו הופעל המנוע הראשי של 'בראשית' במשך כ-4 דקות".
ד"ר עידו ענתבי, מנכ"ל Space IL הסביר אז בשיחה עם עיתונאים: "הייתה לנו תקלה ביום שני, כשניסינו לבצע תמרון הגבהת המסלול של החללית. התקלה נגרמה מ"ריסט" שנגרם למחשב. הצוותים עבדו בימים האחרונים כדי לזהות את מקור הגורמים ולראות איך מחסנים את תוכנת בקרת הניווט. ביצענו תמרון מוצלח. אנחנו על מסלול אליפטי שהגובה המירבי שלו הוא כ-131 אלף ק"מ. הצוותים מתחקרים את הכל והחללית מתפקדת מצוין".
עוד נמסר מטעם סוכנות החלל הישראלית, על ידי עפר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית: "התופעות בימים האחרונים קטנות. המערכות עובדות בצורה טובה ותקינה. אנו לומדים את התופעות שהיו, ויהיו. זה נורמלי בשיגור של חללית מסוג חדיש. הצלחנו לייצב - ממשיכים האלה, יש שבוע לתמרון הבא, שבמהלכו לא יהיו עדכונים מעניינים, וצוותים ימשיכו להתכונן ולהפיק לקחים. תקופה מעניינת. שמחים שהצליח ואנחנו בדרכנו לירח".
