אם יתקיימו בישראל בחירות חוזרות, כפי שמעריכים חלק מהפרשנים, בהסתמך על השוויון בין גושי הימין והשמאל על פי הסקרים, יוכל הרמטכ"ל הפורש רב אלוף גדי איזנקוט להתמודד בהן - זו המסקנה החשובה ביותר מהחלטתו לוותר על חופשת השחרור שלו. על דבר הוויתור פורסם הבוקר (ראשון) ב"ידיעות אחרונות".



איזנקוט, שפרש מתפקידו לאחר ארבע שנים במחצית ינואר 2019, ימשיך להיות בחופשת שחרור עד סוף חודש מרץ ולא ינצל את זכאותו לחופשת שחרור של שנה. לאחר שיצביע בבחירות ב-9 באפריל הוא יטוס לארצות הברית להיות עמית מחקר ב"מכון וושינגטון למדינות במזרח התיכון". זהו מכון מחקר שנחשב לפרו ישראלי והוקם במקורו על ידי איפא"ק. הוא משמש אבן שואבת לראשי מערכת הביטחון שעושים בו חודשי שבתון ומחקר. בעבר נמנו עם עמיתי המכון משה (בוגי) יעלון, ראש השב"כ יורם כהן, המשנה לראש המוסד רם בן ברק ואלופים בצה"ל.



איזנקוט החליט לוותר על חופשה בתשלום מכמה סיבות. האחת, כדי שיוכל להביע את דעתו. אם היה ממשיך לקבל את משכורתו היה נחשב ללובש מדים והיה חל עליו איסור להשמיע את דעתו או לכתוב בנושאים פוליטיים. סיבה נוספת היא שהוא תמיד סבר שאלופים שממשיכים לקבל שכר בהיותם בחופשה המגיעה להם על פי תקנות הצבא, תופסים תקנים.



בניגוד למוסד שבו פורשים יכולים לפדות עם פרישתם את ימי החופשה שלה הם זכאים, בצה"ל אפשר לצאת לחופשה בתשלום או לוותר עליה ולהפסיד את המשכורת הנלווית לה.



ההערכה היא שאיזנקוט ויתר בכך על סכום של כמאתיים אלף שקלים, שעיקרו תנאים סוציאליים כמו קרן השתלמות. מעתה הוא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית של כשישים אלף שקלים, שהיא נגזרת של חישוב 70% ממשכורת הרמטכ"ל שעומדת על 89 אלף שקלים לחודש.



לפי החוק שהתקבל ב-2007, על רמטכ"ל, ראש מוסד, ראש שב"כ ומפכ"ל המשטרה חלה תקופת צינון של שלוש שנים מרגע שהשתחררו רשמית מתפקידם (כולל חופשת שחרור). זאת, בניגוד לבכירים בתפקידים אזרחיים (משרד האוצר לדוגמא), בשירות המדינה. עם זאת, לפי החוק, אם הבכיר במערכת הביטחון השתחרר לפני בחירות הרי חובת הצינון מתייתרת מיד לאחריהן. כלומר, איזנקוט יוכל להתמודד בבחירות הבאות שלאחר אפריל 2019, בלי להיות חייב להמתין שלוש שנים (עד 15 בינואר 2022) משחרורו בראשית השנה.



בהיותו רמטכ"ל, איזנקוט רמז לא פעם כי אין לו תכניות ללכת לפוליטיקה, ובראיון ל"מעריב" אף אמר כי "מבחינתי שהצינון יוארך". אולי הוא שינה מאז את דעתו או אולי הוא מבקש עתה לשמור שכל האופציות שלו באשר לעיסוקיו בעתיד כאזרח, יהיו פתוחות.