הכל הולך לפי התוכנית: הגערה ברותם סלע, בפתח ישיבת הממשלה, לא "התחלקה" לבנימין נתניהו. זו לא הייתה פליטת פה. זו הייתה אמירה מתוכננת ומוקפדת. במאמץ לאתר את הגרבוז הבא של השמאל, לא בוחל נתניהו בשום דבר. הוא כבר יקפוץ על איזו אמירה לא הכי מוצלחת ויעשה ממנה הון פוליטי, כהרגלו. ולכן, גם הסערה שפרצה אחר כך לא אמורה להפתיע אותו. הוא העריך שבמוקדם או במאוחר יצטרפו לסלע קולות נוספים שאפשר יהיה להסית גם נגדם.
 
נתניהו, החיה הפוליטית המשוכללת ביותר בשכונה, זיהה זיז נוסף שעליו אפשר לתלות מנדטים: המעטים בינינו שעוד מאמינים בדו־קיום בארץ הזאת. אחרוני התומכים בשוויון אמיתי. אלה שעדיין מזדעזעים כששרה בממשלת ישראל מגדפת 20% מאזרחיה, מוציאה אותם מהשורה ומעמידה אותם בפינה, בשלשות, לקול מצהלות הקהל.

אני לא מכיר את רותם סלע ומעולם לא דיברתי איתה. אני מעריך, בזהירות, שהיא לא דיברה על "מדינת כל אזרחיה" במובן הפוליטי של המונח. נדמה לי שהיא לא מתומכי סיפוח השטחים והפיכתה של המדינה היהודית והדמוקרטית למדינת שני העמים, היהודי והפלסטיני. לא הכל פוליטיקה. אני מעריך שמה שהצית את סלע היו הדברים הבוטים, האלימים, האופייניים, שירקה מירי רגב במוצאי שבת בטלוויזיה.
 

נתניהו נגד סלע. לא פליטת פה. צילום מסך אינסטגרם
נתניהו נגד סלע. לא פליטת פה. צילום מסך אינסטגרם
בפעם הקודמת, זה היה קל יחסית. מול בוז'י וציפי מספיק היה לפזר שקרים פשוטים ("חמאס תומך בהרצוג") כדי להדהיר את המצביעים לקלפיות. הפעם, כששלושה רמטכ"לים ניצבים ממול, זה קצת יותר מורכב. אז עכשיו הולכים על "גוש חוסם עם הערבים"! שומו שמיים. העובדה שאין דבר כזה בעצם, לא משנה שום דבר לאף אחד. דף המסרים הרשמי של מפלגת השלטון בישראל הופך 20% מתושביה לאויבים המודרים מהתהליך הפוליטי. הליכוד הפך את ערביי ישראל לשוט שאמור להדהיר את המנדטים בחזרה למקום שממנו באו: האמבטיה של ביבי. אבל מתברר שיש כאן עדיין אנשים שקשה להם לשמוע את זה.

הישראלי הממוצע פוגש את ערביי ישראל כמעט בכל מקום. בבית המרקחת, במוסך, בבית החולים, בקניון, בשוק, באוניברסיטה, במסעדה. רוב המפגשים האלה חיוביים. יש כאן הרבה יותר דו־קיום ממה שנדמה לנו. רחוק מאוד ממה שהפוליטיקאים שלנו, וגם שלהם, משדרים בשטח. למרבה המזל, יש כאן עדיין אנשים שקשה להם להשלים עם ההוצאה הקיבוצית, המאורגנת, השיטתית, של האנשים האלה שחיים איתנו ובתוכנו ממעגל הלגיטימיות.

יש בינינו עוד אנשים שמרשים לעצמם לקוות, אפילו בינם לבין עצמם, שיכול להיות כאן אחרת. שאפשר להגיע לשיתוף ושוויון אמיתי בלי, אבל ממש בלי לסכן את העובדה הבלתי ניתנת לערעור שישראל היא מדינתו של העם היהודי. יש כאן עוד כמה אנשים שיש להם מספיק ביטחון עצמי כדי להבין ששוויון אמיתי למיעוט ולגר החי בתוכנו לא בא על חשבון מי שאנחנו. אולי אפילו להפך.

נתניהו? הדיון הזה מעניין לו את קצה הסיגר. הוא בעניין מנדטים עכשיו. הוא חייב את הערבים כי בלעדיהם אין לו במה לאיים עלינו. הוא חייב איזה שמאלן שימושי מצוי שירים את כל זה לגובה ויאפשר לו לרקוד שוב על הדם. הוא איתר אתמול את רותם סלע ואחר כך הצטרפו אליה שתי חברותיה, מיה דגן ושלומית מלכה. תוך דקות החל מחול השדים ברשתות, ושלוש המורדות גילו שצורפו, שלא מרצונן, ל"הישרדות VIP". המאבק הזה הוא לא רק שלהן, אלא גם שלנו.