המוזיקאי, הזמר והעיתונאי דני בן ישראל הלך הערב (שני) לעולמו, והוא בן 75. בן ישראל נולד בחיפה בשנת 1944 בשם דני רוייר. הוא החל את דרכו בתעשיית המוזיקה כאשר שירת בלהקת פיקוד הצפון. לאחר שירותו הצבאי, בשנת 1966, הוציא את תקליטו הראשון בשם "דני בן ישראל", בו שילב את להיטיו מהלהקה הצבאית ושירים בולטים אחרים, כמו "אור של חצות" ו"כשמיקה עצובה". באותה שנה הוציא תקליט שהכיל ארבעה שירים, בהם להיטו "העלמה יורונה מטורונה".
בשנת 1967 עזב בן ישראל את הארץ לאוסטריה והתגורר בווינה. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר לשירות מילואים בארץ במסגרתו הופיע עם צוות הווי מול חיילים. לאחר המלחמה חזר לווינה, שם הקים להקה והוציא אלבום בשם "יום הולדת רוקנרול" בחברת התקליטים סי בי אס. במסגרת חוזה ההקלטות הוציא גם את להיטו "הצוענייה".
בן ישראל חזר לארץ בשנת 1968 והוציא לאחר שנה את אלבומו הפסיכדלי "חנטריש ¼ 3", שנאסר לשידור ברדיו בשל תוכנו, והיה אחד מאלבומי הרוק הפסיכדלי הראשונים בארץ. במקביל לעבודה על האלבום, הקליט מספר שירים וקטעי מוזיקה נוספים באנגלית. בשנות ה-90 הפך לעיתונאי וכתב מניו יורק עבור עיתון "מעריב", עד שחזר לישראל. בשנת 2003 הוציא אוסף כפול המכיל את מיטב שיריו, ומאז הופיע עם שירי ארץ ישראל.
העיתונאי וחוקר המוזיקה דודי פטימר פרסם לאחר מותו של בן ישראל פוסט בפייסבוק, בו הספיד את חברו הקרוב: "שבור לב. כותב זאת בדמעות. עכשיו נודע לי שחברי היקר והאהוב, היוצר והזמר דני בן ישראל הלך לעולמו. קשה לי לכתוב במילים כמה דני היה חלק מחיי בתקופה האחרונה. החל משנת 2014 כשהסכים שאתעד אותו לפרויקט תיעוד היוצרים שלי, נרקמה בינינו חברות קרובה, אישית ומקצועית".
פטימר המשיך: "אירחתי אותו לא פעם בהופעות שהנחיתי והוא אף השתתף בפרויקט "אין עתיד אם אין עבר" שנועד לתת לזמרים כמותו, שלא זוכים להערכה ולכבוד ומתקשים להתפרנס - את הבמה הראויה. בכל מפגש עם דני, נהניתי מהאנרגיות שהפיץ, מהשובבות הנערית וגם מהבדיחות הגסות (שבאייטיז הפכו לשירים פופולאריים במועדון "הבקתה" בו כיכב) ואני בהלם לאבד חבר קרוב שכמותו".
עוד כתב פטימר, כי "דני נחשב לאחד מאלילי הנוער הראשונים שיצאו מהלהקות הצבאיות בשנות ה-60. כסולן להקת פיקוד צפון התפרסם בשל להיטי הסולו שלו - "כוכב הצפון" ו"נר בחלונך" ועם צאתו לקריירה אזרחית, זכה ללהיטים כ"העלמה יורונה מטורונה", "אור של חצות" ו"כשמיקה עצובה".
"בשנת 1970 הוציא את אלבום הפסיכודליה הראשון בישראל יחד עם שלמה מזרחי ו"הבמה החשמלית": "חנטריש 3 ורבע" שבו הלהיט "כפרה" נאסר לשידור. בכך, דני היה חלוץ רוק אמיתי", כתב העיתונאי. "את שנות ה-70 בילה בארה"ב ועם שובו למועדון ה"בקתה" בישראל באייטיז המציא עצמו מחדש דרך שירי הגסויות שהפכו להיט באותן שנים. בשנותיו האחרונות הופיע ברחבי הארץ ובשיחות נפש לא מועטות, סיפר על הקשיים להתפרנס ולהשיג הופעות, על הרצון להקליט שירים חדשים (רצון שנגנז בכל פעם מחדש בשל שיקולים פיננסיים) והגעגוע לימים שהיו מכבדים אמנים ותיקים שכמותו".
לסיום כתב פטימר, כי "הפעם האחרונה שבה ראיתי אותו מופיע, הייתה ב"תדר" לפני כחודש. דני עלה אחרי תקלוט שתקלטתי ונתן את מיטב שיריו. הקהל בהתחלה די הסתכל עליו בזלזול אבל בהמשך התחבר והרעיף עליו שבחים. עם זאת, אודה כי כאב לי לראותו. דני של ההופעה האחרונה השתעל בכל רגע, לא זכר את המילים אבל בכריזמה האופיינית למוזיקאי שכמותו, הצליח להקסים את הקהל. זו גדולתו של פרפורמר אמיתי. בן 75 במותו. נוח על משכבך בשלום חבר".