קיימת מציאות מחוץ ומעבר לסקרים, ויש התפתחויות שאין להן ביטוי בנתונים סטטיסטיים. יש חדשות טובות שאינן משתקפות בכותרות הראשיות ואין להן מקום בהודעות לעיתונות העגומות והמתריעות שמפיצים הארגונים היהודיים הגדולים בארצות הברית. אין זה אומר שאפשר ומותר להתעלם חלילה מהממצאים שהתפרסמו לאחרונה ומבטאים את הגידול בגילויי אנטישמיות, שמלווה בעלייה במספר מקרי הפגיעות האלימות ביהודים בארצות הברית. יש בהחלט יסוד לדאגה.
ההוכחה העגומה והמבהילה לכך שהאנטישמיות מרימה ראש היא הנוכחות של שנאת ישראל ורחישת איבה למדינת ישראל, במקום האחרון שבו הן היו צפויות: בית הנבחרים של ארצות הברית.
הקונגרס - הידוע כמעוז האהדה ליהודים ולא רק לאלה המתגוררים בארצות הברית ונחשב לעמדה קדמית מבוצרת של תמיכה בישראל - מתעמת ומתמודד לאחרונה עם ביטויי אנטישמיות שמפיצה חברת קונגרס דמוקרטית חדשה - אילהאן עומאר, מהגרת מסומליה, המוסלמית הראשונה בקונגרס - והיא מקבלת תמיכה מצד אחדות מעמיתותיה. המשפטן היהודי־אמריקאי, פרופ' אלן דרשוביץ, אמר בתגובה להתפרצות האנטישמית של חברת הקונגרס: "ההתבטאויות שלה אינן רק אנטישמיות, הן אנטי־אמריקאיות. לצד היותה אנטי־ישראל, היא כל כך אנטי־אמריקאית.
החדשות הטובות הן שבד בבד עם ריבוי גילויי האנטישמיות, התקריות האלימות נגד יהודים וחברת קונגרס המחללת בו את מסורת ההזדהות עם ישראל, קיימת, גדלה ופורחת בארצות הברית אהדה לישראל בשיעורים ובהיקפים מעודדים. זה לא קורה במגזרי האוכלוסייה בארצות הברית שלפי סקרים המיעוט היהודי אהוד עליהם יותר ממיעוטים אחרים, כמו לבנים מהמעמד הבינוני בערים הגדולות, אמריקאים קתולים וכמובן האוונגליסטים.
היספאנים בארצות הברית, צילום: רויטרס
בחירה אסטרטגית
האהדה לישראל הפכה כמעט לאחד המאפיינים המרכזיים והמורגשים של הלכי הרוח בקרב אוכלוסיית ההיספאנים או הלטינים בארצות הברית - יוצאי פוארטו ריקו ומהגרים מארצות אמריקה הלטינית. כדי להבין את משמעות האהדה לישראל בקרב ההיספאנים ולהפנימה, צריך לזכור כי הם נחשבים היום למגזר המיעוטים הגדול ביותר בארצות הברית. לפי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2010, מספרם באוכלוסייה הכללית הוא 50 מיליון ו־500 אלף, אך האומדן המעודכן הרווח היום מתקרב ל־60 מיליון.
"זהו חלק האוכלוסייה באמריקה שבעשר השנים האחרונות גדל בקצב ובהיקף המהירים ביותר", אמר בראיון ל"מעריב המגזין" חבר הקונגרס הדמוקרטי מניו יורק אדריאנו אספיאט. אספיאט, שנבחר לקונגרס ב־2016, גאה בעובדה שבמחוז הבחירה שלו, וושינגטון הייטס שבמערב הארלם, באפר ווסט־סייד במנהטן, קיימת קהילה יהודית גדולה שרובה הצביע בעדו.
אספיאט כיהן בעבר כיושב ראש צוות מחוקקים נבחרים היספאנים, שחורים אסייתים ויוצאי פוארטו ריקו. הוא חבר בוועדה ליחסי חוץ של הקונגרס. ביקר שלוש פעמים בישראל ומתכונן לבקר בה שוב בקרוב.
"האהדה לישראל בקרב ההיספאנים היא מובנת וטבעית", מסביר אספיאט. "ליהודים, לישראל ולהיספאנים ערכים משותפים: חשיבות המשפחה ומרכזיותה, כבוד לדת והערכה לאורח חיים דתי". אספיאט יזם וערך סרט תיעודי על הצלת פליטים יהודים בפוארטו ריקו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לאהדה לישראל בקרב ההיספאנים גם משמעות רחוקת טווח, לא הנשיא או הנשיאה הבאים של אמריקה, אבל בכירים בהנהגת ההיספאנים כבר מדברים על נשיא ממוצא היספאני. "אין לי ספק שהיספאני ייבחר לנשיאות ארצות הברית בעתיד הלא רחוק", אמר אספיאט. לפי נתונים שפרסם לא מכבר מכון פיו, בבחירות לנשיאות ב־2020 קבוצת המצביעים הלא לבנים הגדולה ביותר תהיה ההיספאנים. לפי דוח המכון, חלקם של בעלי זכות ההצבעה ההיספאנים בבחירות לנשיאות הוא כבר גדול מזה של השחורים. מספר הלא לבנים בעלי זכות הצבעה היום הוא שליש מכלל בעלי זכות ההצבעה – גידול בשיעור של 20% משנת 2000. החלק הגדול מקרב אותו השליש הם היספאנים. בכירים היספאנים מעריכים כי ראש עיריית ניו יורק הבא יהיה ממוצא היספאני.
"כשהגעתי לניו יורק, בדקנו מבחינה אסטרטגית באיזו קבוצת אוכלוסייה כדאי למקד את פעילות ההסברה ואת המאמצים לתמיכה בישראל. בחנו את המספרים, והיה ברור שההיספאנים הם הקבוצה הנכונה ביותר. גודלה הדמוגרפי והשפעתה הפוליטית הולכים וגדלים", מספר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק דני דיין בראיון ל"מעריב המגזין".
הקונסול, יליד ארגנטינה ודובר ספרדית כשפת אם, נחשב למי שמוביל את השיח והשותפות עם הקהילה ההיספאנית בארצות הברית, בייחוד עם החלק המתגורר באזור המטרופולין של ניו יורק. "ההיספאנים רואים אותי כאחד משלהם", מספר דיין. "הקשרים ההדוקים עם האוכלוסייה הזאת הולכים ומתחזקים, ואני בטוח שהם יניבו פירות. יש לנו הצלחה גדולה מול הקהילה, ונמשיך להדק את הקשרים החשובים הללו".
בנובמבר 2018 התקיים בסן חואן, בירת פוארטו ריקו, הכנס השנתי של מנהיגים, פוליטיקאים ובכירים היספאניים, ובהם סנטורים, חברי קונגרס וראשי ערים. האורח והנואם היחיד הלא היספאני שהשתתף בכנס היה הקונסול דיין. הגורם שמזין ומעצים את היחסים הקרובים בין ישראל להיספאנים בניו יורק, שרובם יוצאי פוראטו ריקו, היא העובדה שישראל היא המדינה היחידה שסייעה לשיקום פוארטו ריקו מהנזקים העצומים שהותירה אחריה סופת ההוריקן "מריה". הפורום הישראלי לסיוע הומניטרי בינלאומי, ישראייד, הקים יחידה לטיהור מים ללא שימוש בכוח חשמלי בחוף בריו ריאל ושלח תרומת ציוד רפואי לשעת חירום. בכנס נסקרו פעולות הסיוע של ישראל לשיקום פוארטו ריקו.
"הכנס היה הזדמנות ייחודית להתחבר ולתקשר עם המנהיגות הקהילתית והפוליטית ההיספאנית בניו יורק ולטוות עמה קשרים ארוכי טווח", אמר הקונסול דיין. "זאת מטרה חשובה יותר מאשר המאבק בתנועת החרם נגד ישראל. המנהיגים ההיספאנים הם כולם ידידי ישראל מושבעים. כולם ביקרו בישראל".
כשבכירים היספאנים מתבקשים להגיב על התנהלותה הביקורתית והעוינת את ישראל של חברת הקונגרס החדשה שנבחרה ברובע ברונקס, אלכסנדרה אוקסיו־קורטז, הם מתחמקים מתשובה ישירה, אבל אינם מסתירים את הסתייגותם מהתנהגותה. להערכתם, אוקסיו־קורטז נבחרה ברוב גדול שזכתה לו בקרב לבנים ליברלים ושחורים במחוז הבחירה שלה, בעוד שמעטים ההיספאנים שהצביעו בעדה. הם אינם אוהבים אותה, בייחוד בגין התנהגותה המתריסה נגד הממסד של הנהגת המפלגה הדמוקרטית בניו יורק.
הקונסול דני דיין, צילום: מרק ישראל סלם
ביקור שהפך ליום היסטורי
בשיחות ובראיונות עם בכירים היספאנים, ביטויי האהדה לישראל נשמעים מפיהם כדברי מחזרים הכרוכים אחרי דמות אהובה. "התמיכה בישראל בקרב ההיספאנים היא לא פוליטית. זאת תמיכה נפשית, כמעט דתית", אמר בראיון עמו נשיא רובע ברונקס בניו יורק רובן דיאז. רובע הברונקס מאוכלס ברובו במהגרים מפוארטו ריקו ומארצות אמריקה הלטינית. מקרב אוכלוסייה של 1.4 מיליון נפשות, יותר מ־50% הם היספאנים.
דיאז (49), שמכהן זו הפעם השלישית כנשיא הרובע, ביקר פעמיים בישראל. הפעם הראשונה, ב־2008, הייתה לדבריו "ביקור ממושך, איכותי, שעד היום אני חש את הרשמים החזקים שהותיר אצלי ושהשפיעו על הידידות שאני רוחש לישראל". בביקור הראשון אף התארח ימים אחדים בקיבוץ לביא. בביקורו השני, ב־2015, עמד בראש משלחת של עסקנים היספאנים שבדקו אפשרויות לניצול טכנולוגיה ישראלית לשיפור שירותי ציבור בניו יורק. מה שנצרב בזיכרונו מהביקור הזה היא הפגישה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. "הייתה בינינו שיחה ידידותית כמו בין חברים ותיקים", סיפר דיאז בראיון עמו. "לא תנחש מה נחשב בברונקס ליום היסטורי: 28 בינואר 2015 - היום שבו נשיא מדינת ישראל ריבלין ביקר ברובע ברונקס", סיפר בנימת גאווה וסיפוק.
שבוע לאחר ביקורו בישראל של דיאז ופגישתו עם הנשיא, הגיע ריבלין לביקור בניו יורק. "הזמנו את הנשיא של ישראל לבקר בברונקס, והוא הסכים, אבל ביום שנקבע הביקור החלה סערת שלגים קשה בניו יורק", הוא מספר. "הרובע היה משותק, בתי הספר סגורים, התחבורה מוגבלת. היינו בטוחים שהנשיא ריבלין יבטל את הביקור, אבל הופתענו. למרות השלג הכבד, הנשיא הגיע לברונקס. קיבלנו את פניו בכנס מיוחד שהשתתפו בו 300 עסקנים מקומיים. זה היה אירוע שלא נשכח ולא יישכח".
לאחר הירי בבית הכנסת בפיטסבורג יזם דיאז וארגן בברונקס טקס אזכרה ליהודים שנרצחו. "לפני 20 שנה לא היה עולה על דעתו של פוליטיקאי היספאני לקיים אירוע כזה. היום זה היה טבעי ומובן מאליו".
כששמו של הקונסול דיין עולה בשיחה, דיאז מכנה אותו "אחי". בראיון עמו מדבר דיאז על אהדתו לישראל כעל חוויה דתית. אביו הוא כומר, ולדבריו, "גדלתי וחונכתי להוקיר ולכבד יהודים ולתמוך במדינת ישראל". לקראת ביקורו האחרון בישראל, פרסם נשיא הברונקס מאמר דעה שנשא את הכותרת "למה אני מבקר בישראל?". הוא כתב אז" "האם יש לנשיא רובע אינטרס לקדם את ישראל? ודאי. הייתה תקופה שמספר היהודים שהתגוררו ברובע ברונקס היה גדול ממספר היהודים בישראל. הקהילה היהודית היא חזקה, חיונית וחשובה בניו יורק. יהודים והיספאנים עובדים ופעילים יחד, יד ביד, לקדם מטרות בתחומי הכלכלה, הפיתוח, הדיור והחינוך המלכדות ומאחדות אותנו".
