קתרין דנב כבר בת 75, והיא עדיין נחשבת לדעת רבים לאישה היפה ביותר בעולם. כתר נוסף נקשר לה בזכות העובדה שהיא הכוכבת המיתולוגית האחרונה של הקולנוע הצרפתי שעדיין נמצאת בפעילות מלאה, והיא לא מתכוונת לפרוש ולנוח על זרי הדפנה. "בדרך כלל זה הקולנוע שעוזב אותך, ולא להפך. לי היה מזל שהוא לא עזב אותי מעולם", היא אומרת.



לאחרונה יצא למסכים הסרט " קלייר דרלינג" בבימויו של ז'ולי ברטוצ'לי, שבו היא משחקת לצד בתה מנישואיה למרצ'לו מסטרויאני, קיארה. העלילה מתמקדת באישה שמתכוננת ליום האחרון של חייה, מנסה להיפטר מכל החפצים שצברה במהלכם, ואגב כך מחזירה לעצמה את בתה, שאיתה חלקה מערכת יחסים מורכבת. 



בתה סיפרה שהיא לא קוראת לה "אמא" בזמן הצילומים. "זה לא היה מפריע לי לו הייתה קוראת לי כך", אומרת דנב, "אבל אני מניחה שזה אולי היה מקשה עליה להיכנס לתפקיד ומחזיר אותה למציאות".



הזכות להיות מוטרדת


דנב, שנולדה בפריז להורים שחקנים, היא שחקנית פעילה ונמרצת כבר חמישה עשורים והשתתפה בעשרות סרטים, ובהם “הודו־סין", “יפהפיית היום" ו"רתיעה". לאחרונה השתתפה בסרטו של הבמאי היפני הירוקאזו קורה־אדה, שבו היא מגלמת שחקנית מזדקנת שפוגשת את בתה, בגילומה של ז'ולייט בינוש. העבודה הייתה מוזרה, היא מספרת כי הבמאי דובר רק יפנית והכל נעשה בעזרת מתרגם, "אבל הוא הקשיב למוזיקה של המילים".



גם אם אפשר לפטפט איתה לא מעט מדי פעם, לרוב באירועים חברתיים שאותם היא לא מחמיצה, היא לא אוהבת להתראיין - בין היתר משום שהיא חוששת מפליטות פה, שבהן היא מצטיינת - אלא אם כן היא נאלצת לקדם סרט, למשל, וגם אז היא מעדיפה לעשות זאת בקבוצות. כך יכולתי לפגוש אותה בפסטיבל ברלין, שאליו הגיעה עם סרטו של הבמאי הוותיק אנדרה טשינה, "שלום ללילה", שבו היא מגלמת סבתא שמגלה כי נכדה האהוב התאסלם ומתכוון לבצע פיגוע והיא נלחמת כדי להחזירו למוטב. זה תפקיד הולם למורדת הנצחית שלא היססה, למרות הקור, ללבוש לפרמיירה חצאית תחרה קצרה.





לדנב, כהרגלה, דעה נחרצת בנושא הטרור האסלאמי. "במדינות רבות באירופה מאיימים עלינו במהגרים שהם שורש כל הרע, אבל היום יותר ויותר טרוריסטים הם תוצרת בית - צרפתים צעירים, גרמנים או בלגים", אמרה. "תמיד צריך להקשיב לאנשים ולנסות להבין אותם, לא לשפוט אותם מראש. העצה החשובה ביותר שאני יכולה לתת היא להיות סובלניים. מניסיוני האישי, אני יודעת שזה בא עם הזמן. במשך כל חיי פגשתי אחרים ונפתחתי אליהם, ועכשיו אין לי בעיה לקבל אותם. אבל הגיל הופך אותך גם ללא סובלני בנושאים מסוימים".



גם על תנועת MeToo# יש לה מה להגיד. מי שהובילה יוזמות פמיניסטיות, עוררה זעם כשחתמה על עצומה שתבעה להעניק לנשים את "הזכות להיות מוטרדות מינית" ונאלצה להתנצל בחצי פה. "אני נזהרת עכשיו בכל מה שאני אומרת, משום שמה שאגיד יקבל עודף תהודה ופרשנות", אמרה. "משפט מקרי באינטרנט יכול להפוך למשהו מופרע לחלוטין. לעצם העניין, אני מניחה שצריך יהיה להתחשב בתנועת MeToo# משום שהיא קיבלה ממדים בינלאומיים. אני מקווה שהיא תביא לשינוי אמיתי שעוד נותר לעשות. ידוע שהנשים מיוצגות פחות בחיים החברתיים. כשמתבוננים בדרכן של הנשים שהגיעו לשלטון, רואים כמה זה היה קשה וכמה זה עדיין קשה וממושך עבורן. עדיין אי אפשר לדבר על שוויון, ובקולנוע לא משלמים לנשים כמו לגברים".



אבל אחרי ששילמה את מס השפתיים, היא אינה יכולה גם הפעם להתאפק: "למרות כל זאת, MeToo# היא תנועה אלימה, משום שהיא לקחה לעצמה תפקידי שיטור ושיפוט. נדמה לי שבכל זאת אפשר לפתוח בהליך משפטי בלי שחייבים לעבור תחילה ברשות החברתיות. אני מניחה שההוקעה הציבורית מבוססת על מקרים שקרו במציאות, אבל צריך לחכות לפסק דין משפטי לפני שמוציאים את הפרשות האלו החוצה, בייחוד כשאלו סיפורים ישנים. גבר בן 18 הוא לא אותו אדם בגיל 45. צריך לשים את הדברים בהקשרם. עבורי, הניסיון לפתור את בעיית השוויון בין המינים עובר דרך החינוך מגיל צעיר. היום אנחנו במצב של עימות מלאכותי בין גברים לנשים. ברור שהיום הגברים צריכים לשים הרבה יותר לב להתנהגותם".


קתרין דנב. צלם : Pascal Le Segretain/gettyimages
קתרין דנב. צלם : Pascal Le Segretain/gettyimages


יש כאלה שנראה שמאוחר עבורם לשים לב, כמו וודי אלן וקווין ספייסי.
"נכון", נאנחת דנב, "קשה היום להיות גבר בהוליווד".

דנב חיבבה את הכוכבים ההוליוודיים שלצדם שיחקה, כמו ברט ריינולדס וג'ק למון. "בהתחלה חששתי קצת, אבל הם היו גברים מקסימים כל כך והם הקלו עלי את המלאכה", היא אמרה.

גם בצרפת יצאה דנב נגד המחאה שהתעוררה נגד הבמאי האהוב עליה - רומן פולנסקי בן ה־85, ופרשת יחסי המין שקיים עם קטינה, בעקבותיה ברח בשעתו מארצות הברית, בזמן שהוא מצלם סרט על פרשת דרייפוס."ההאשמות נגד רומן אינן מוצדקות", היא אומרת בלהט. "זו בעיה של תפקוד מערכת המשפט בארצות הברית. אין שום הצדקה לרדוף אותו".

דנב ידעה גם להילחם על כבודו של ידיד אחר, השחקן ז'ראר דפרדייה, בזמן מסע ההשמצות נגדו, שהתעורר לאחר שהודיע על כוונתו להגר מצרפת בשל המיסוי הגבוה. "ההאשמות נגדו היכו אותי בהלם", היא אומרת.