אלי בר זכאי, שנאשם בדריסתו למוות של הילד אילון שלו־אמסלם בחודש יולי האחרון, עלה היום (שלישי) לראשונה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מול השופט בני שגיא. בחודש אוגוסט 2018 הוגש כתב אישום כנגד בר זכאי בגין עבירות הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות ועבירות נוספות. הוא התייחס לאמירתו כי "שתה בקבוק וודקה שלם" לפני האירוע, ואמר: "ברור שזה היה בצחוק". עו"ד ארז ריכטנברג מפרקליטות ת"א הוא התובע מטעם הפרקליטות.


במהלך העדות, אמו של הנער צעקה: "אתה נבל, שקרן עלוב". בר זכאי התייחס לטענה כי הכשיל ארבע בדיקות ינשוף: "ניסיתי את המקסימום לא הצלחתי לבצע את הבדיקה. ביקשתי מהשוטר שייתן לי לנסות שוב לבצע את הבדיקה. הוא לא הסכים", אמר לסנגור אורי קינן, "הרגשתי לא טוב אחרי התאונה".
 
ביקשו ממך לתת בדיקות דם ואתה לא הסכמת. מדוע? 
לפני חודשיים עברתי ניתוח והבטן שלי עם תפרים. ולכן אני מפחד ממחטים.
 
הדורס שחזר את אירועי היום: "בסביבות 20:00-21:00 ירדתי להלל (חברו) אספתי אותו עם הרכב שלי והתחלנו בנסיעה מירושלים למרכז. ממש כמה דקות אחכ נדלקה לי נורה של שמן, והחלפתי עם אחי רכב. הלל אמר לי 'בוא נעצור בחנות נקנה וודקה נקנה דברים'. עצרנו בחנות, הלל קנה וודקה אני קניתי אקסלים, משקה בלו וסיגריות". 
 
"יצאנו לכיוןן הבית של חבר נוסף בפתח תקווה. הגענו לשם ואני לא זוכר במשך כמה זמן ישבנו שם. החבר'ה שתו אלכוהול ואני שתית רק בלו. הלל אומר לי 'אנחנו רוצים לצאת לכיון חבר נוסף' תוך כדי השיחה היה מן צחוק כזה שהבאתי מרצדס ואם הוא רוצה לנהוג החבר א'. ירדנו ללמטה לכיוון הרכב. א' החבר הסתכל ואומר 'איפה המרצדס' אמרנו לו סתם אמרנו לך. עלינו לרכב שא ביקש לנהוג. נסענו לגבעתיים שא' נוהג".

"בגבעתיים אנחנו יורדים מהרכב, בכניסה לבניין א' והלל לא היו איתי. התקשרתי להלל 'איפה אתה תבוא?' עליתי למעלה נכנסו לדירת החבר, אחרי חצי דקה הלל וא' הגיעו ישבנו שמה. ישבתי אולי 5-10 דק ראיתי שאני לא מכיר שם אף אחד. חוץ מהלל א' ובעל הדירה. אמרתי 'הלל אני רוצה לצאת אין לי מה לעשות פה' הלל רצה להישאר. אמרתי לו 'הלל אני הולך' . ישבתי באוטו 'אמרתי לו הלל תגיע אני רוצה לצאת. אין לי מה לעשות שם. למה שאשב שם'. הלל אמר לי שהוא לא מגיע אמרתי לו 'טוב אני יוצא'. שמתי וויז יצאתי. 'אמרתי לחבר אני בדרך אליך' הוא היה בשלוותא מועדון.

אלי בר זכאי, הנאשם בהריגת אילון שלו-אמסלם, ואביו של אילון. צילום: אבשלום ששוני
 
למה בכלל אמרת ששתית בקבוק בלוגה?
באתי מסביבה חרדית, לא באתי מהסביבה הזו. ניסיתי לעשות רושם. לא באמת שתיתי.
 
בר זכאי המשיך בעדותו: "אני רוצה לומר שקיבלתי הלם מוחלט. הייתי מנותק במשך עשרה ימים ואיך שיצאתי מהמעצר התנפלו עליי 30 כתבים. אמרתי להם שאני רוצה לדבר. ביקשתי סליחה, הבעתי חרטה. התנצלתי ונסעתי לבית.
 שעתיים לאחר מכן, אנשים התקשרו אלי ואמרו: 'ראית מה אמרו עליך בתקשורת שלא באמת התחרטת וביקשת סליחה?'".
 
"איך יכול להיות שאני לא מתחרט. אני כל הזמן לומד לעילוי נשמתו. מתפלל עליו. אומר עליו קדיש. מה אני יכול לעשות יותר מזה?", אמר הדורס. אמו של שלו אמסלם צעקה בתגובה: "להפסיק לשקר בבית המשפט! לקחת אחריות!". השופט איים בתגובה שיהפוך את הדיון לסגור וימשיך אותו בדלתיים סגורות.

התובע: אני מראה לך את דבריך בחקירת המשטרה: אמרת לשוטר שאבא שלך הוא עורך דין. אבא שלך הוא עורך דין?
בר זכאי: לא. אבל אני אסביר
 
התובע: אז שיקרת. יש לך עוד שקרים ששיקרת?
בר זכאי: לא זכור לי.

התובע: החברים שלך העידו במשטרה וגם בבית המשפט ששתית וודקה.
בר זכאי: לא שתיתי
 
התובע: אז למה הם שיקרו?
בר זכאי: לא יודע.
 
התובע: רבת איתם?
בר זכאי: לא.

התובע: בהקלטת השיחה, הלל החבר שלך, אמר לך שאל תיסע כי אתה תקבל שלילה לכל החיים. אם לא שתית, למה לא אמרת לו שלא שתית?
בר זכאי: לא יודע למה הוא חשב שאני שיכור. כשאמרתי ש'אני מסטול מת' התכוונתי לומר שאני מיובש ומאוד צמא. לא שתיתי וודקה ולא התכוונתי לשתות. זה הלל קנה בשבילו ובשביל החברים שלו".
 
התובע: אני אשמיע לך הקלטה שאתה דורש ממנו לקחת את הוודקה מהדירה לרכב: "תביא את הוודקה, אני לא משאיר אותה כאן"
בר זכאי: נכון, רציתי לשתות את הוודקה במועדון, אבל זה לא היה וודקה שלי והיא לא נועדה בשבילי. הלל לא קנה אותה בשבילי.
 
התובע: שתי אחיות העידו שלפני התאונה נהגת במהירות מטורפת
בר זכאי: זה לא נכון. איך הן יכולות לדעת דבר כזה? איך ערך למהר, אי אפשר לשער מהירות.

התובע: אשה אחרת העידה שנהגת כמו משוגע וזיגזגת כמו משוגע - יש לה סיבה להעליל עליך?
בר זכאי: לא
 
התובע: דניאל שנפגע ונפצע מהדריסה שלך העיד שנהגת במהירות פסיכית וזגזוגים. תגיד לי, באיזה מהירות אתה נהגת?
בר זכאי: נהגתי רגוע ובמהירות מדויקת.
 
התובע: אבל בחקירה שלך במשטרה אמרת שלא שמת לב וענית שאתה לא יכול אפילו להעריך באיזה מהירות נהגת. אם נהגת במהירות סבירה למה לא ענית זאת לחוקר?
בר זכאי: כי לא שמתי לב למהירות המדויקת.
 
התובע: למה לא אמרת שנהגת במהירות רגועה? 
בר זכאי: כי לא שמתי לב למהירות.
 
תובע: עכשיו פתאום כן אתה שם לב
בר זכאי: נסעתי במהירות סבירה, לא זוכר את המהירות המדויקת.
 
התובע משמיע לו הקלטות שיחות שהוא מתקשר לחבר שלו, במהלכן שומעים האצות מנוע מטורפות וחריקות בלמים קיצוניות, ואז שומעים בום. 
 
התובע: יודע מה זה הבום? התאונה שלך. אתה שיכור.
 
השופט : מי אשם בתאונה?
בר זכאי: הסיבוב
 
השופט: הסיבוב?!
בר זכאי: יכול להיות

התובע: אני אומר לך שאתה דרשת מהלל מים כדי להעלים את האלכוהול מהדם שלך. 
בר זכאי: זה לא נכון. 
 
השופט: למה אתה צריך מישהו מבחוץ, מגבעתיים שיביא לך מים? יש 30 חובשים מסביב. למה אתה צריך את הלל? אתה מתייבש, למה אתה צריך את הלל שירוץ ברחובות גבעתיים כדי שיביא לך מים? למה לא ביקשת? הרי אתה מתייבש.
בר זכאי: ביקשתי, אף אחד לא הביא לי. הייתי בלחץ. יכול להיות שפניתי ולא הביאו לי. אני לא זוכר.