כיום אנו לכודים במלתעות המערכת הבנקאית. קשה לנו לעבור מבנק אחד למשנהו, לא רק בגלל כל הטפסים והניירת הכרוכה בכך, אלא גם מפני שייקח לנו חודשים, אם לא שנים, לכבוש את אמונו ולבו של הבנק שאליו ביקשנו לעבור ולקבל ממנו אשראי במחירי סביר. כל זה עומד להשתנות ב־12 לאפריל, אז תושק "מערכת נתוני אשראי" על ידי בנק ישראל. בעזרת המערכת, כל אזרח יוכל לבקש ולקבל מסוכנויות שקיבלו רישיון מהבנק המרכזי, את דירוג האשראי האישי שלו, שנאסף בקפידה במאגר של בנק ישראל.
ישראל מצטרפת בכך למדינות אחרות, שבהן ההתנהגות ההיסטורית של אדם בנושא אשראי ועמידה בהתחייבויות, היא הקובעת את מהימנותו ואת יכולתו לעמוד בהחזר חובות. ככל שהניקוד שלך גבוה יותר, אתה נחשב מהימן יותר, ומטבע הדברים תקבל הלוואה בריבית נמוכה יותר.
דירוג האשראי, שקיים בישראל עבור ממשלת ישראל, רשויות מקומיות וחברות, עובר כעת גם לאזרחים, בצורה של Credit Score, או בשמה המעוברת - "מערכת נתוני אשראי". בסיס הנתונים הפיננסיים והעמידה בהתחייבויות על האוכלוסייה הבוגרת נאסף ושייך לבנק ישראל לפי חוק נתוני האשראי התשע"ו, 2016. מדובר במערכת שהוקמה בליווי משרד המשפטים, משרד האוצר ובנק ישראל. הכוונה היא להגביר את התחרות בתחום האשראי, אבל גם להכניס למגרש שחקנים אחרים, המעמידים אשראי מחוץ למערכת הבנקאית, כמו חברות ביטוח או גופים מוסדיים. מערכות דומות קיימות במתכונת זו או אחרת בארה"ב, גרמניה, אוסטריה, קנדה, נורווגיה, בריטניה, שוודיה, אוסטרליה ואפילו בסין ובהודו.
לאחר עיבוד הנתונים שנאספו על ידי בנק ישראל ממאי 2016 על התנהלותכם, מתקבלת תמונה על היכולת והמהימנות הפיננסית שלכם. כרגע שתי חברות (והשלישית בדרך) שחתמו כמובן על מסמך סודיות, יכולות למשוך את המידע ממאגר בנק ישראל על ההתנהגות הפיננסית שלכם, לעבד אותו, לנתח אותו, לקבוע מערכת דירוג לכל אחד ולתת לאזרח ציון על עמידתו בהתחייבויות האשראי.
השיטה השוודית
בעולם הרחב, אגב, מושכים מידע על האזרחים גם לגבי תרבות תשלומי החוב. בשוודיה, למשל, המערכת אוגרת נתונים על מי שלא משלם את חשבונותיו בזמן: לא שילמתם את חשבון החשמל בזמן - יורד הניקוד. לא שילמתם מע"מ, ארנונה או מס הכנסה? הדירוג יורד והעניין מועבר מיד לרשות האכיפה והגבייה. הכתם בגין אי תשלום חשבונות יימחק רק לאחר שלוש שנים. עם כתם כזה קשה לשכור דירה, קשה לקבל הלוואה או טלפון נייד או לשכור רכב.
אצלנו, לאחר דיונים שנמשכו חמש שנים, כולל בוועדות הכנסת, הוחלט להסתפק בנתוני האשראי האמורים. הסיבה לכך היא שבישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, שיעור המחזיקים חשבון בנק וכרטיסי אשראי הוא מהגבוהים בעולם, כך שממילא ההתנהגות הפיננסית מתנקזת לבסוף למערכות אלה.
אז מה יקרה עם הפעלת המערכת החדשה? כאשר בנק, או גוף חוץ בנקאי, שיש לקוות שמספרם יעלה, ירצה להציע הלוואה לפלוני - לרכישת רכב, משכנתה, מימון לימודים, נסיעה לחו"ל או חתונה - הוא יוכל לפנות לאחת הלשכות שהורשו לתת דירוג מטעם בנק ישראל ולקבל את ההיסטוריה הפיננסית של הלקוח הפוטנציאלי ואת הדירוג שקיבל, ממש כמו ציון.
מובן שהגוף שביקש את המידע על הלקוח הפוטנציאלי חייב לקבל קודם לכן את אישור הלקוח למהלך. מטבע הדברים, לקוח שאינו מסכים כי ימשכו מהמאגר את הפרטים הפיננסיים עליו, זכאי לכך. אבל סביר שבסירובו הוא ייתפס מיד כאדם שיש לו מה להסתיר, ואז הוא לא יקבל אשראי. יש כאן אפוא מעין מלכוד: רוצה לקבל הלוואות? חשוף את דירוג האשראי שלך.
בגרמניה, כ־75% מהבוגרים מחזיקים דירוג אשראי שלהם, וזו השיטה המקובלת לקבל אשראי - להציג את הדירוג שלך. השיטה בגרמניה אינה קובעת רק את גובה הריבית שיקבל האזרח לפי דירוגו, אלא גם מה מגבלת האשראי שהוא זכאי לה. כלומר, ייתכן שהוא מתנהג יפה מבחינה פיננסית ועומד בהתחייבויותיו, אבל היקף ההכנסה והפעילות שלו מחייבים הגבלה של האשראי.
ברוב המדינות, הלשכות שקיבלו רישיון להעניק דירוג, או ציון, או סקורינג, מחויבות להציג בפני כל אזרח דוח פיננסי שנתי של פעילותו ודירוגו העדכני, אולם לעתים קבלת הדירוג כרוכה בתשלום. בישראל, כל אחד יוכל לקבל את המידע על עצמו חינם אין כסף פעם בשנה מבנק ישראל, אולם הסוכנויות שאושרו על ידי בנק ישראל יכולות לדרוש תשלום עבור הציון עצמו.
מדובר במהפכה של ממש. אלה היודעים כיצד לנהל לאורך שנים את ענייניהם הכספיים ולהישמר מכל זליגה למצב של חדלות פירעון, ועומדים בדרך כלל בהתחייבויותיהם הפיננסיות, יקבלו ציון גבוה יחסית. אוכלוסייה זו תוכל לבוא למערכת הבנקאות, לחברות כרטיסי האשראי (שזה עתה נותקו מהבנקים) או לחברות ביטוח המפרסמות את מרכולתן האשראית השכם והערב, וליטול הלוואות זולות יותר ממה שלקחו עד כה.
כיום זה לא המצב. חברות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיות, למשל, אינן יודעות דבר וחצי דבר על יכולותיו הפיננסיות של פלוני, וכשהן מציעות לו הלוואות באופן ישיר או בעקיפין (למשל בתשלומי קרדיט בעת גיהוץ כרטיס אשראי בעסקאות גדולות יחסית), הן יורות באפלה. עתה, החברות האלה יוכלו לפלח את האוכלוסייה. כך הן יוכלו לתת לפלוני הלוואה או אשראי במחיר מוזל, ועדיין להרוויח היטב, משום שהוא יעמוד בהתחייבויותיו. לאחר, הן יעניקו את אותו שירות בריבית גבוהה יותר, לאחר שיקבלו את דירוג האשראי שלו.
29 דירוגים
בארה"ב יש כיום 29 סוגי סקורינג, ואין דירוג אחד ויחיד לכל המטרות (שלא יהיה בישראל). החברות המדרגות אוספות נתונים ונותנות ציון סקטוריאלי כגון דירוג לקבלת אשראי לרכישת רכב, דירוג לקבלת כרטיסי אשראי או דירוג ליטול משכנתה. מקובל מאוד שאותו אזרח מחזיק בכמה ציונים שונים זה מזה, כך שיוכל להשתמש בציון אחד אצל נותן אשראי פלוני ובציון אחר אצל אלמוני.
בניגוד למדינות אחרות, בארה"ב אין בוחנים את ההיסטוריה התעסוקתית של האזרח, אלא אך ורק את עמידתו בהתחייבויות הפיננסיות. בנקאים למשכנתאות או גופים פיננסיים אחרים הנותנים משכנתאות בארה"ב מבקשים לעתים שלושה ציונים מחברות שונות כדי להיות בטוחים ככל האפשר כי יעמוד בהתחייבויותיו.
מחקרים בארה"ב מצביעים על כך כי ציון האשראי לפרט הביא בסך הכל לירידה בתשלום הריבית שהוא משלם ולחיסכון בפרמיית הביטוח. יש חברות חדשות למתן ציון אשראי בארה"ב שעושות עבודה סטטיסטית מקיפה עוד יותר ומביאות בחשבון גם את יציבות מקום העבודה, את גובה ההכנסה ואת הצפי לפעילות המשקית בסקטור זה או אחר.
בהכנסת המערכת החדשה, הכנסת והממשלה למעשה ממשיכות לכרסם בכוחם של הבנקים, שהיו מעין קרטל ששלט לא רק באמצעות מתן האשראי, אלא גם בהחזקת המידע הרלוונטי על לקוחותיו ובאי חשיפתו לשאר הבנקים. עתה הבנקים ייאלצו להתחרות על לבו של הלקוח עם הדירוג הגבוה ויציעו לו הצעות מפתות לקבל אשראי בעלות זולה יותר. מהפכה כבר אמרנו?
רווחיות הבנקים יכולה להיפגע כעת, אלא אם הם יישמו מדיניות נוספת של צמצום בהוצאות, העלאת יכולת המחשוב והזיהוי הרלוונטי. כלומר, עוד השקעה בפינטק והמשך הדיגיטציה, למורת רוחה של האוכלוסייה הזקנה והחלשה.
המערכת החדשה תאפשר לחזקים לקבל הצעות משתלמות, אך מה יהיה על העשירונים החלשים שפילסו את דרכם בתמרון בין בנק אחד למשנהו, בכל פעם עם סיפור אחר, עד שעקצו, בכוונה או שלא, את הבנק או את נותן האשראי ולא יכלו לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות? לפתע, על אוכלוסייה שלמה נפל דירוג האשראי כרעם ביום בהיר. העניים, או סתם חסרי האחריות הפיננסית, יתקשו כעת לקבל אשראי. ואם כן יקבלו, הם יצטרכו לשלם על כך מחיר יקר, קרוב יותר לשוק האפור.
כל זה קורה ללא תשתית חינוכית: האוכלוסייה בישראל ברובה לא עברה הכשרה של ניהול פיננסי, כישורי חיים בסיסיים שעדיין נלמד בבתי ספר תיכוניים מעטים ובכמה מכללות. האוכלוסייה המבוגרת בוודאי אינה יודעת כיצד לנהל את ענייניה הפיננסיים. החלשים יצטרכו ליטול פחות אשראי, לצרוך פחות, לרכוש לפי יכולתם ולא לפי חלומותיהם, לא לערוך מסיבות פאר ולעבוד יותר.
למעשה חלק מהאוכלוסייה יעבור לצריכה על בסיס מזומן. זהו שינוי דרסטי עבור אוכלוסייה שנטלה גמ"ח, הלוואה יקרה בכרטיסי אשראי, משכה משיכות יתר גבוהות מהבנקים או נטלה הלוואה מחברות ביטוח. אין ספק שמאגר נתוני האשראי יביא להתמרמרות של הלקוחות החלשים, לקוחות שנוטלים הלוואות מכל הבא ליד, מכל מקום, בריבית נשך. מעתה הם יצטרכו להדק את החגורה. הלחץ של נותני האשראי על הלקוח החלש יגבר כדי שיחזיר את ההלוואות הקיימות. כלומר, לא רק שלא יקבל הלוואות חדשות - גם הקיימות יקרסו. שיעור "מודרי אשראי" ינסוק. ייתכן שבעוד שנים ספורות, כשזוג יבקש לבוא בברית הנישואין, אחד הצדדים יבקש תחילה מהצד השני להציג את ציון האשראי כדי להיערך להוצאות המשותפות של המשפחה החדשה, ואולי אף לבטל את החתונה אם הציון נמוך מדי.
ישנה פה גם שאלה חברתית, שאין עליה תשובה. המערכת החדשה תביא למעשה לחלוקה מחדש של העושר. העניים ימשיכו לשלם ריבית גבוהה על הלוואות, אם בכלל יזכו לקבל אותן. אם ינסו לחסוך כדי להגיע למצב שבו יוכלו לעמוד על רגליהם ולזכות לציון גבוה יותר בעתיד, הריבית הקרדיטורית שיזכו לה תהיה אפסית. את הכסף הזה ייקחו הבנקים ויעניקו לעשירים עם הדירוג הגבוה בריבית נמוכה יחסית. כך שמדובר במינוף נאה לאוכלוסייה החזקה על חשבון החלשה. זה קורה כבר היום, אלא שלאחר כניסת דירוג האשראי הפרטי, המינוף יגדל. פתרון אין באופק פרט לתהליך ארוך של חינוך פיננסי, שיפחית בהמשך את מספר מודרי האשראי.