ערב יום האדמה, שיתרגש עלינו מחר, התחזיות במערכת הביטחונית סותרות: יש הסבורים שבשבוע הבא נהיה בעיצומו של סבב הסלמה מול עזה, ולמולם מי שמאמינים שחמאס ימתן את האירועים בגדר. מי שהיטיב לקרוא את חמאס היה ראש הממשלה, שניהל בימים האחרונים בהרבה תבונה ורגישות את הדיאלוג הכוחני מולם, והפגין קור רוח על אף מערכת הבחירות המתלהמת שמסביב.



בניגוד לדעה הרווחת כאילו ההרתעה הישראלית מול עזה קרסה, הוכיח נתניהו שהיא שרירה וקיימת. חמאס עדיין מורתע מעימות רחב ומנהל גם הוא בהרבה זהירות את הפעלת הכוח שלו. שני הצדדים מעדיפים הסדרה על פני מערכה, ונראה שהם מבינים היטב זה את זה.



מותש משנה של הפגנות על הגדר ומאוים מתסיסה פנימית גוברת, חמאס ישמח לסיים את הפסטיבל המתמשך בהישג שיוכל להציג לעמו, שיצדיק את המחיר הכבד של 262 הרוגים וכ־15 אלף פצועים בשנה האחרונה. הוא מבין שעד שתוקם הממשלה הבאה לא יתקבלו בישראל החלטות מרחיקות לכת על הסדרה, ולכן ינסה לשמר רמת חיכוך על הגדר גם בימי האזכור הבאים. אין לו שום תשוקה לראות את חטיבה 401 מכתרת את עזה ואת חיילי גולני מסתובבים במרכז העיר. אובדן שליטה בהפגנות יום שישי, שיסתיים במספר נפגעים גבוה, יכול בקלות להוביל אותנו לשם.



קשה לדעת מי היה נבוך יותר מהירי השגוי על השרון השבוע. בישראל העריכו שייתכן ששוב מדובר בתקלה, אבל איש לא העז להתייחס לכך מחשש שילעגו לו. בניגוד לירי הקודם על תל אביב, הפעם גם חמאס כבר התבייש וחשש להודות בטעות שתצייר אותו כארגון לא רציני, שלא מסוגל אפילו לשלוט ברקטות שלו. הוא ספג פגיעה סמלית של חיל האוויר במוסדות שלטון והגיב בצורה מדודה.



ארסנל הרקטות של חמאס גדול יותר היום מכפי שהיה בימי צוק איתן. ההערכה היא שבידי הארגון למעלה מ־20 אלף רקטות, בהן כמה עשרות רקטות ארוכות טווח, מהסוג שנורה למשמרת (R160), וכמה עשרות רקטות עתירות משקל לטווח קצר. כמעט כל המלאי שלו הוא מייצור מקומי, שכולל שימוש בחומרים מאולתרים, וזו כנראה הסיבה לרצף התקלות שפוקד אותו אחרי ימי גשם.



חיילי צה"ל בגבול רצועת עזה. צילום: AFP



הציבור שלו תשוש מהמחסור המתמשך במים, חשמל ועבודה. המוני עזתים מיואשים התמכרו לשימוש במשכך כאבים מסוג טרמל, שמסופק לרצועה במרפאות של האו"ם. בשבועות האחרונים שוב חזרה התופעה של צעירים החוצים את הגדר לישראל בתקווה להיאסר וליהנות משלוש ארוחות ביום בכלא הישראלי. הם יודעים שישראל מחזירה אותם לרצועה אם הם נתפסים בידיים ריקות, ולכן מקפידים לשאת סכין או רימון ולהבטיח לעצמם מקלחת חמה בכלא. אין להם את זה בבית.



תוכניות וסיכונים



על הרקע הזה אפשר להבין את ההמונים שמגיעים מדי שישי להפגנות. לחלקם זו ההזדמנות היחידה לקבל כמה שקלים ולאכול חלווה או שוקולד באוהלים של חמאס. כשהכרוז בהפגנה מכריז על פרס של 300 שקלים לכל מי שייפצע מכדור, אפשר לראות את הנוער שנענה מיד לפיתוי ורץ לעבר הגדר. אם ייפצעו באורח בינוני או קשה - הפרס יהיה אפילו גבוה יותר.



נוח לחמאס שהייאוש הזה יופנה לעבר ישראל ולא בהפגנות נגדו, ולכן הוא לוקח סיכון להגיע להתלקחות. צה"ל עומד מולו מוכן בסוף השבוע הזה עם תוכניות מבצעיות מוגדרות לכל מדרגה של הסלמה. מתחילת השנה השלימו בצה"ל מהלך של הצטיידות ואימונים מוגברים לקראת עימות כזה. פגשתי כמה מהמפקדים שאמורים להוביל כוחות לתוך עזה במקרה של עימות, והתרשמתי מהביטחון שלהם ביכולת לבצע את התוכניות ביעילות ובמהירות רבה הרבה יותר מהפעולה בצוק איתן. רק בדבר אחד הם לא היו משוכנעים: מה טיב ההישג שיביאו במבצע כזה.



צה"ל יודע היום להגיע מהר לכל מקום ברצועה ושם לפגוע ביכולות הצבאיות של חמאס ולשחוק אותן בפעולה קרקעית. אבל הוא יודע גם שפעולה כזאת לא תפתור את המצוקות הקשות של עזה. אפשר למחוק שכונות שלמות ולחסל את הנהגת חמאס, כפי שכבר עשינו פעם אחרי פעם, ועדיין עזה תישאר בלי מים, בלי אוכל ובלי עבודה.



גם ראש הממשלה מבין היטב את חוסר התוחלת שבפעולה רחבה בעזה, שתחזיר אותנו בדיוק לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום, ובמחיר של כמה עשרות חיילים שייהרגו בה. לכן הוא ממצה, בצדק, את המאמץ להגיע להסדרה בלי הקורבן המיותר הזה. גם אם נגיע להסלמה בשבוע הקרוב, נתניהו וצה"ל ישתדלו לתחום אותה בסבב של מהלומות אוויריות של כמה ימים, בלי לגלוש למבצע קרקעי שיארך לפחות שבועיים.



אם נעבור את יום האדמה הזה בלי להידרדר לעימות - התאריך הקובע הבא הוא "יום הנכבה", שמצטלב עם פתיחת האירוויזיון בתל אביב. חמאס מודע היטב לכך שרקטה אחת שתעוף בטעות או שלא יכולה לבטל את קיום האירוע ולהביך עמוקות את ישראל. לכן הזמן דוחק יותר עבורנו. ההבנה שהסדרה מול עזה היא הדרך העדיפה לישראל כבר השתרשה, אבל עכשיו הזמן גם לממש אותה.



הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13


[email protected]