ילדים רבים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה משולבים במערכת החינוך הרגילה בכיתה רגילה, במקרים מסוימים בליווי סייעת או בכיתה תקשורתית. תלמידים אלה מגלים יכולות ללמוד את תוכנית הלימודים הרגילה ואף להיבחן בבחינות הבגרות, אך קשייהם בתחום הלמידה מתעוררים סביב מיומנויות הבנת הנקרא ובעיקר בהבנת המסר הסמוי הטמון בטקסט.
מחקר חדש שבחן כיצד מחנכות בכיתות תקשורתיות תופסות את המסוגלות המקצועית שלהן בתחום האקדמי בהקשר של שיפור הבנת הנקרא בקרב תלמידים אלה, מצא כי הן לא מקשרות מאפייני אוטיזם לקשיי למידה. מדובר במחקרה של אורית סקול, שנערך בהנחייתה של ד״ר יעל קמחי, רקטור מכללת לוינסקי לחינוך ומומחית בתחום האוטיזם, המתפרסם לקראת יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שמצוין היום (שלישי).
קבוצת המחקר כללה שש כיתות תקשורתיות בבי"ס יסודי עליהן נערך מעקב במשך חצי שנה. לפי המחקר, לרוב המחנכות לא קשרו מאפיינים של אוטיזם לקשיי הלמידה של התלמידים והתקשו לראות קשיים מלבד הקשיים ההתנהגותיים. בנוסף, המורות דיווחו על תחושת תסכול שנובעת ממחסור בכלים ואסטרטגיות אקדמיות בכלל ובתחום הבנת הנקרא בפרט.
לקראת יישום רפורמת החינוך המיוחד בשנה הבאה, בה יותר ילדים עם אוטיזם ישתלבו בחינוך הרגיל, ד"ר קמחי חוששת כי הם יפגעו משילוב לקוי: "כשמדברים על ילדים עם אוטיזם, מה שיודעים לרוב זה שיש להם קשיים בתקשורת החברתית, אבל הרבה פחות יודעים שיש להם בעיות אקדמיות. כשהם משתלבים במערכת החינוך הרגילה זה יכול להיות מאוד מבלבל - הם יכולים לקרוא קריאה טכנית בצורה מצוינת ואנחנו מניחים שהם מבינים את כל מה שהם קוראים, אבל הם מאוד מתקשים בהבנת הנקרא, זה לא שייך ליכולת שלהם לקרוא אלא להבין את המסר הסמוי".
ד"ר קמחי מסבירה כי "הישגים אקדמיים נמוכים בקרב תלמידים מהספקטרום האוטיסטי לא נובעים ממאפייני הלקות, אלא מסיבות קוגניטיביות אחרות, ביניהן קושי בהבנת כוונותיו, רגשותיו ורצונותיו של האחר". בעקבות המחקר למורות נבנתה תוכנית הדרכה שכללה לימוד של אסטרטגיות שהוכחו כיעילות לשיפור הבנת הנקרא בקרב ילדים עם אוטיזם, תוכנית שהיא מקווה שבהמשך תיושם בבתי ספר נוספים. "צריך לדעת איך לעבוד עם ילדים עם אוטיזם ואנחנו צריכים להעביר את הידע הזה ולהפוך אותו לנגיש כי יכול להיות שיש ילדים עם אוטיזם שהם עם אינטליגנציה גבוהה ומעלה אבל מתקשים לסיים בגרויות".