אלוף משנה א' מאגף המודיעין, שעמד בראש מבצע "זמר נוגה" לאיתור והשבת גופתו של רס"ל זכריה באומל לארץ, היה רק בן 6 כשנערך הקרב בסולטן יעקוב. הלחימה שהתחוללה ב־11 ביוני 1982, ביומו השישי של מבצע שלום הגליל, התנהלה בין כוחות ישראליים לסוריים בעומק לבנון. בתום הקרב הממושך ותחת אש כבדה נסוגו הכוחות הישראליים לאחור כשהם סובלים מאבידות גדולות: 20 הרוגים, 30 פצועים ושלושה נעדרים.
במשך 37 השנים שחלפו מאז, ניסה צה"ל לאתר ולהשיב את גופות הנעדרים לקבורה בישראל. עבור אל"ם א' מדובר היה בפרויקט חיים. הוא החל במשימה כשהיה בתפקיד בחטיבת ההפעלה של אמ"ן, אך גם כשעבר לתפקיד אחר ביחידה התעקש להמשיך בה. לדבריו, הוא נקשר למשימה זו באופן אישי, אבל הקפיד לשמור על קו מקצועי ולא עמד בקשר עם משפחות הנעדרים. "לאורך כל הדרך חשבתי על המשפחות, אבל החלטתי לא להעמיק בהיכרות איתם על מנת להיות ממוקד במטרה", הוא מסביר.
אני מכיר את א' מהזמן שבו שירתנו יחד. את הקריירה הצבאית שלו החל א' כלוחם בגדס"ר גבעתי, ולאחר תקופת מה באזרחות חזר לצבא לאגף המודיעין. לאורך תקופת היכרותנו א' אינו זכור לי כקצין רגשני במיוחד. במקרה הזה הוא אומר שמדובר בחוויה שתישאר איתו לעד. "כשראיתי בפעם הראשונה את הסרבל והנעליים, פשוט לא יכולתי לעצור את הדמעות", הוא אומר. "התחושה שעוד מעט החיים של בני המשפחה והחברים של זכריה באומל עומדים להשתנות היא עילאית. מדובר מבחינתי בשליחות ובמחויבות לאומית למשפחות, וזו התרגשות שאינה רק שלי אלא גם של מדינת ישראל והעם היהודי כולו".
מרבית הפרטים הקשורים לבניית הפסיפס המודיעיני ולהפעלת הכלים המבצעיים והמודיעיניים יישארו עלומים לשנים רבות. א' יכול לתאר רק בקווים כלליים את עבודת המודיעין ואת האתגרים שעמדו בפניו. זה היה מבצע מסוג אחר, מאמץ ממושך שנמתח במשך שנים רבות, שבו השקיעה המדינה משאבים גדולים גם באמצעות אגף המודיעין, המוסד והשב"כ ובשיתוף היחידות המבצעיות השונות.בדיעבד מתברר שתמונת המודיעין הייתה לא רעה. רק שבסוף היה צריך למצוא את נקודת הציון המדויקת שבה היו טמונות הגופות ולהשתמש בכלים המדיניים, וכמובן ברוסים. על הרוסים אל"ם א' לא מדבר, הוא משאיר את זה לפוליטיקאים ולנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שאמר במפורש אתמול במהלך פגישה עם בנימין נתניהו ש"אנשינו יחד עם הסורים איתרו את הנעדר ויעמלו לאתר נעדרים נוספים".
גם דובר צה"ל רונן מנליס התייחס אתמול לשיתוף הפעולה בין אמ"ן לצבא רוסיה, שלדבריו מתנהל במשך למעלה משנתיים, "כולל שיח מודיעיני ותכנון מבצעי משותף וליווי הפעולות. מי שפעל בשטח זה צבא רוסיה והמודיעין שלנו ליווה אותם. אל"ם א' ליווה אותם עם הצוות שלו והיו לו ביקורים נוספים לפני ברוסיה".
"במשך 37 שנים מדינת ישראל לא עזבה את הנושא", אומר א' רגע לפני שעלה על המטוס לרוסיה. "בשש השנים האחרונות יש הזדמנות אחרת". מה שא' מתכוון אליו הוא שמלחמת האזרחים בסוריה והמצב שאליו נקלעו אזרחי המדינה הם שאפשרו לישראל להעמיק את עבודתה המודיענית והמבצעית. "בלי להיכנס לאזור הפעולה עצמו, אין ספק שהטלטלה האזורית מייצרת הזדמנויות עם כלים אחרים", אומר א'. "האינטרס בשטח הופך לקיומי וכלכלי ולתוך ההזדמנות הזו אנחנו נכנסנו".
לא סתם הוא משתמש בלשון הווה - א' מאמין שיש סיכוי טוב לעוד התפתחויות הקשורות בשני הנעדרים הנוספים מאותו קרב: רס"ל יהודה כץ ורס"ל צביקה פלדמן. במערכת הביטחון נוטים לחשוב שיש סיכוי טוב יותר למצוא את שרידי גופתו של פלדמן. "להבנתי, יש סיכוי שנעדר נוסף נמצא תחת אותו פיצוח מודיעיני", אומר א' ומוסיף, "פלדמן היה באותו טנק עם באומל, ולכן זה מעלה את הסבירות שהוא צריך להיות באותו אזור". לגבי יהודה כץ, קיים ספק אם הוא נמצא באותו מקום, ובכל מקרה במערכת הביטחון בודקים גם את הכיוון הזה.
שותפי סוד
אגף המודיעין השתמש בכלים רבים במהלך מבצע "זמר נוגה", מטכנולוגיה ומחקר מודיעיני ועד להון האנושי. במאי 2018 טען סגן המזכיר הכללי של החזית העממית טלאל נאג'י כי ארגוני מורדים בסוריה חיפשו את הנעדרים במחנה הפליטים הפלסטיני ירמוכ וחפרו קברים ישנים בניסיון למצוא את שרידיהם. הדברים נאמרו ברשת אל־מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה, והמסר היה ברור.
"הפעלנו בשטח כלים מסוגים שונים, ואין ספק שהפעלתם גרמה לחזית העממית לצאת עם הודעה כזו", אומר א'. "השטח ערני במצבים כאלה, וזה יכול לייצר פרסומים שונים". גם בלי שאל"ם א' יכול להתייחס לפרטים המדויקים, אפשר ללמוד מהם לא מעט: "בזכות תעוזה מחשבתית הצלחנו לקיים אירוע משמעותי, עסקנו בפעילות מבצעית והשטח הגיב בהתאם. ככל שיצרנו עוד ועוד מודיעין שטח, כך הגענו לדיוק רב בפעולה עצמה, ויש היתכנות גבוהה להישגים נוספים גם לגבי שאר הנעדרים".
כוחות צה"ל אומנם לא פעלו בשטח, אבל לדברי א': "בשנים הללו אנחנו עושים מהלכים מבצעיים רבים של כל מיני יחידות. אנחנו מנצלים את המצב בשטח ופועלים. כל חיכוך בשטח נתן לנו הבנה טובה יותר, ובסוף זה בא לידי ביטוי בכך שהצלחנו להגיע לשרידים של באומל". בצה"ל מעריכים כיום שהפלסטינים החזיקו את הגופות במשך שנים. ערפאת כנראה האמין שיוכל להגיע להישג משמעותי בעסקת שבויים ונעדרים עם ישראל, אך הקלף הזה לא נוצל, ונשמר בסוד. בנובמבר 1993 מסר ערפאת חצי דיסקית של החייל הנעדר לז'ק נריה, שליחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אבל לא נרשמה התקדמות ממשית בהמשך לכך.
"אנחנו מעריכים שבמהלך השנים היו מהלכים והונאות טקטיות מצד ערפאת וגורמים פלסטיניים נוספים. אנשים מעטים היו שותפים לסוד לאורך השנים, אך לא מן הנמנע שהם עדיין חיים היום. מדובר במעטים. אני אומר את זה בהערכה לדבקות שלנו במבצע, וצריך לתת פה הערכה רבה לכל גופי המודיעין".
הממצאים האחרונים מאוששים את מה שנטען בעבר, שהטנק שהוחזר לישראל כמחווה מידי הרוסים ב־2016 אינו אחד משני הטנקים שבו היו הנעדרים, אלא טנק ישראלי אחר שהשתתף בלחימה בסולטן יעקוב.
התקשורת עסקה בתיק הזה מדי פעם במהלך עשרות השנים שחלפו מאז שהוכרז באומל כנעדר. לפני כחצי שנה נטען כי צה"ל סגר את תיק החקירה. המשפחות זעמו, כמובן, אך מטבע הדברים הקצינים לא יכלו לעדכן אותן על ההתפתחויות בחקירה. "מעולם לא חשבנו או שקלנו לסגור את התיק, ואני טוען שגם עכשיו התיק הזה ממש לא סגור", מבהיר אל"ם א'. "ממש לא סיימנו".
האינטרסים של הרוסים
עד כאן הסיפור הצבאי שבתוכו נרקם סיפור מדיני גדול, על הקשרים המורכבים בין ישראל לרוסיה, שתפקידה באירוע הזה היה משמעותי. לא סתם לאחר תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר 2018 חשפו הרוסים דרך משרד ההגנה את פעילותם בנושא, תוך נזיפה חמורה בצה"ל, שאף זכה לכינוי "כפוי טובה". במערכת הביטחון היו מוטרדים מאוד מהאיתותים מרוסיה וחששו שהאירוע יעצור את שיתוף הפעולה. אבל המשבר כבר מאחורינו, ונתניהו מסכם את מערכת הבחירות שלו בביקור מדיני חשוב ברוסיה.
אבל לצד ההישג המדיני החשוב, צריך לזכור שרוסיה היא שחקן רב־עוצמה, שמפעיל במקביל אינטרסים שונים ומנוגדים המשפיעים על ישראל, וחלק לא מבוטל מהם לא לטובה. אותה רוסיה שמסייעת לישראל בנושא הנעדרים ולא אומרת נייט מוחלט לתקיפות חיל האוויר באזור, היא גם זו שמנהלת קשרים עם איראן וחיזבאללה והולכת ומתקדמת צעד אחר צעד לקראת מסירה אפשרית של סוללת ה־S־300 לסורים. המילה האחרונה אומנם תיאמר ברוסית, אך המערכת כבר בעלת כשירות מבצעית. יכול להיות שהרוסים ישמרו לעצמם מנגנון הגנה מפני שטויות של הסורים, אבל זו גם הדרך שלהם להעביר מסרים לישראל. ככה זה במזרח התיכון.