תוכנית שיקום: מפולגים וקרועים, זה הזמן של הימין לאחד את העם

תוכנית השלום נמצאת כעת בשלבי אפייה אחרונים. מהריחות שעולים מהתנור האמריקאי ניתן להתרשם שמדובר בדיל שידרוש מראש הממשלה הנבחר ומשותפיו התמודדות עם שורה ארוכה של ויתורים, של החלטות לא פשוטות. אין ספק כי זה יהיה הנושא שיעסיק את הקואליציה הבאה שתורכב בשבועות הקרובים.

אבל הבעיות הן לא רק מדיניות. נדרש טיפול דחוף במערכת הבריאות הקורסת תחת העומס, במערכת החינוך שזקוקה לרענון, בתחבורה הציבורית שלא מתפקדת ובפקקים בכבישים שמשבשים לנו את החיים, וכמובן מחירי הדיור שמסרבים להוריד את הראש. גם הנכים, הפנסיונרים והחד־הוריות ממתינים עדיין שהמדינה תושיט להם יד. מדינת ישראל צריכה גם להתחבר לפריפריה, לנגב ולגליל ולשקם את החקלאות שלה, שהולכת ונעלמת.

כבר יותר מ־70 שנה שאנחנו עסוקים במריבה אחת גדולה: שמאל נגד ימין, דתיים מול חילונים, ספרדים נגד אשכנזים, יהודים מול ערבים. אם היינו משקיעים את האנרגיות ביצירת אחדות, מציאות חיינו הייתה ככל הנראה אחרת. ולכן, אחדות היא מילת המפתח היום. ממשלת אחדות. הליכוד, כחול לבן ומפלגת העבודה. רק ממשלה כזו מסוגלת להתמודד עם כל האתגרים שצפויים לנו. 

הגיע הזמן שנקבל מנהיגות שתדע לגשר על הפערים הגדולים בחברה, שתפעל באחריות לאומית, שתדאג קודם כל לאזרח ולאינטרסים של המדינה, שתדלג מעל אינטרסים סקטוריאליים. טעות בניווט עלולה להוביל את כולנו למקומות מדאיגים. הנהגה אחראית חייבת לחשוב על המחר. להבין שלא לעולם חוסן. שלא תמיד יישב בבית הלבן נשיא אוהד ומתחשב כמו טראמפ. הזמן לא פועל לטובתנו בג’ונגל של המזרח התיכון. כדי להתמודד עם איומים חיצוניים, אנחנו חייבים למצוא נוסחה לחיים משותפים, בינינו ועם שכנינו.

אם אנו חפצי חיים, צו השעה הוא איחוד העם תחת ממשלת אחדות אחראית ופרגמטית, שתפעל בהיגיון בריא ונטול אינטרסים זרים למען המשך קיומנו כאן, לצד מיליונים שאף פעם לא השלימו וכנראה לא ישלימו עם מצב זה. ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל כבר הוכיחה שכל הצרות והגלויות החלו בגלל בעיות פנימיות, מלחמות היהודים.

מערכת הבחירות פילגה בינינו, אבל יש הזדמנות לצאת ממנה מאוחדים וחזקים יותר.