מנתונים ראשוניים שהגיעו היום (שישי) מהצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, נראה כי תקלה טכנית שארעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים במהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי, שבלעדיו לא היה ניתן לבלום את החללית "בראשית". עם זאת, החללית התגברה על התקלה והניעה את המנוע הראשי בשנית. אולם בשלב זה כבר לא ניתן היה לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן.

על פי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ-14 ק"מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע אבד סופית הקשר עם החללית, כאשר הגיעה למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמת הירח. בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש.
"ישראל הגיעה לירח ודגל ישראל על הירח, המסע של בראשית לא הסתיים. אני מצפה מהדור הבא של ישראל שישלים את המשימה עבורנו", אמר המיליארדר מוריס קאהן, שתרם לפרויקט החללית כ־100 מיליון שקל. 

אכזבה לאחר ניסיון הנחיתה הכושל של החללית "בראשית" על הירח. צילום: אלוני מור
אכזבה לאחר ניסיון הנחיתה הכושל של החללית "בראשית" על הירח. צילום: אלוני מור


הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית, אמר: "התעשייה האווירית יחד עם SpaceIL בנתה את החללית הישראלית הראשונה, בראשית, אשר הצליחה להגיע למרחק 400 אלף ק"מ מישראל ולמפתן הירח. מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל אשר נכנסה למועדון של שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרויקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית שהיא אחת המובילות בעולם".

"החלל הוא מרחב עצום, מסעיר ומעורר השראה. התעשייה האווירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגיית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה. עובדי ומהנדסי התעשייה האווירית , עובדים יומם וליל על פיתוח טכנולוגיות לטובת המדינה ובטחונה. עבורם השמיים אינם הגבול, הם רק ההתחלה", הוסיף. 


כזכור, המסע של החללית הישראלית הראשונה "בראשית", שהסתיים אתמול בנחיתה לא מוצלחת על שטח הירח, החל בשנת 2010, כשהיזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן וינטראוב יושבים על בירה בפאב בחולון ומחליטים לבנות חללית. הם נרשמו לתחרות של גוגל, שהציעה פרס כספי לקבוצה הראשונה שתעשה את זה. בשנת 2011 הוקמה עמותת SpaceIL כבסיס לבניית החללית ועידוד חינוך למדעים בקרב הדור הצעיר.