מדוע אנו צריכים בכלל לבדוק חמץ? אנחנו עובדים קשה לקראת הפסח, מנקים ומקרצפים את הבית ושומרים שלא להסתובב בו עם חמץ. כלומר, הבית נקי, אז מה בעצם מטרת בדיקת החמץ? בנוסף, רבים גם נוהגים להחביא עשרה פתיתים בבית ובמהלך הבדיקה מוצאים אותם. מדוע? – והרי המטרה היא לבדוק אם נשאר חמץ בבית, לא לשחק "חפש את המטמון".
הבה נלך אחר צעד או שנים ונתחיל מההתחלה. מטרת בדיקת החמץ היא למצוא פירורי חמץ שנפחם כזית או יותר, כלומר פירורים שגודלם לפחות כקופסת גפרורים. החל מגודל כזה ויותר, יש איסור להשאירם בביתנו, כיון שנאמר בתורה: "ולא יראה לך חמץ". יש לציין שגם חמץ קטן יותר אסור להשאיר בבית, אבל אין חיוב לחפש אחרי פירורים כאלו בבדיקת החמץ. עם זאת באזורי אוכל, כגון במטבח ובשולחן האוכל יש להקפיד שלא יישאר אף פירור חמץ, מחשש שמא פירור זה יתערב באוכל בפסח ויאסור את המאכל.
על מנת לבדוק את החמץ אנו משתמשים בנר בעל פתילה אחת, מדוע? כיוון שאורו ממוקד וניתן לבדוק בעזרתו גם את פינות הבית ומקומות צרים. אבל גם אור של פנס ממוקד, ומדוע לא נשתמש בו? – חכמינו לימדו אותנו שיש מספר עניינים המייחדים את השימוש בנר. למשל, אומר שלמה המלך בספר משלי: "נר ה' נשמת אדם" – הנשמה דומה לנר, הלהבה המסמלת את הרוח שמחוברת לגוף כפי שלהבה מחוברת לגוף הנר. עם זאת, ישנם מקומות שמסוכן לבדוק עם הנר, למשל את הרכב, שגם אותו יש לבדוק – במקומות כאלה נשתמש בפנס.
וכאן אנו מגיעים למנהג הנחת פתיתי החמץ. למה עושים כך? לפני הבדיקה אנו מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על ביעור חמץ" – אם לא נמצא חמץ במהלך הבדיקה, יראה כאילו בירכנו סתם! לכן, נהגו להניח מספר חתיכות, ולחפש גם אותן. אך חשוב לדעת! עיקר הבדיקה אינה כדי למצוא את אותן החתיכות, אלא על מנת למצוא את החמץ שאולי פספסנו בניקיונות.
לאחר סיום הבדיקה, אנו מבטלים את החמץ, כלומר מפקירים אותו ומוציאים אותו מרשותנו – כך שגם אם לאחר הבדיקה פספסנו משהו, אין הוא נחשב כשייך לנו, ולא נעבור בגללו על מצוות התורה "ולא יראה לך חמץ". כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא. “כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו, ושלא ביערתיו ושלא ידעתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ”
חג שמח!
הכותב הוא חבר באיגוד רבני קהילות