אחרי שבוע, תוקף פרשננו לענייני חלוֹשֶׁעס, ייאמר מפורשות לגנץ, לפיד, אשכנזי ויעלון: הבאתם את עצמכם ואותנו עד לבאר, אבל המים בבאר היו עמוקים, החבל לדלי קצר מדי או שהביבי הקדים ושתה גם לכם - וכולנו נשארנו צמאים עד מוות. כן. הדימוי שחוק, אבל כך גם אמירתך, גנץ, שלמדנו לקווֹת, או כיו”ב. בינתיים, התקווה אבדה והתוחלת נכזבה. 
 
הגעתם להישג אלקטורלי אדיר, שוויון בקולות עם הליכוד בתוך חודשיים, ללא כל תועלת. נתניהו נאבק על חייו, ניצח במוחץ את שלושת הגנרלים. הוא השניא והפחיד, הסית, גידף ושיקר, ושלוּחיו לחמו את מלחמתו עם סכיני גילוח בין השיניים – בעת שאתם השבתם מלחמה כמו ג'נטלמנים ממלכתיים מלאי אמפתיה, זחיחות וביטחון בניצחונכם. הייתם אמורים להעביר קולות מהימין למרכז - ונכשלתם. ואז שתיתם את קולות הגוש שלכם, רק שכוחו של רה”מ, החשוד בפלילים, גדל ללא שיעור. 
 
הייתם צריכים לשמוע לאהוד ברק, היחיד שלוחם באמת במנהיג שיוביל אותנו להרס שיטתי של המסד הדמוקרטי והליברלי שנבנה במדינה במשך 71 שנה. הייתם חייבים לתקוף בכל הנושאים שהביביס מנסים לְאַדּוֹת: מעלליו, תיקיו, מינוייו ומשפחתו של נתניהו, כמו גם חוסר הרצון והאומץ מצדו לשנות את מצבנו המדיני, הביטחוני והחברתי. כל אלה לא הוזכרו כמעט במאבק הגורלי הזה, שלפיד הכאילו־מנוסה וכאילו־יועציו המנוסים כאילו ניהלו נגד נתניהו, הימין והחרדיוּת. 
 

לפיד ושות' גם אחראים לכישלונותיו המגומגמים, חסרי הביטחון והנמהרים של גנץ. זה היה מאבק כה מנומס, באסטרטגיה כה עלובה – התעלמות מטומטמת ממשקל האזרחים הערבים ומחלקם בקביעת עתיד הארץ, באסטרטגיה זהה לזו הגזענית של הימין. ממש כמו ההימנעות מהמילים “משא ומתן”, “כיבוש” ו”שלום”, וכמו המאבק ב”חוק הלאום” המתועב. וכך אזרחי ישראל הערבים החזירו לכם. עוד לפני שפיתחתם מערכה יעילה וקשוחה בנושאי השחיתות, הפקרת הדרום, תיקי נתניהו והחשדות החדשים בנושא הצוללות והמניות, עצרתם שוב ושוב להגיב בגולמיות על הפרובוקציות המחליאות של הביבאים – ואיבדתם את היעד. גבי אשכנזי, הדוגריסט היחיד, השמיע פה ושם דברים חריפים – אבל מעט מדי ובלי הרבה תהודה. אכזבתם קשות. 
 
עכשיו, שלא תעזו להתחמק הביתה או לנוח בכורסאות העור בכנסת. אתם הולכים להיות אופוזיציה של יותר מ־45, כולל קולות מפלגת טיבי־עודה. תשחיזו שיניים וכווצו אגרופים. הביביסטים ינסו לרמוס מי שיתנגד לחוק החסינות הישן. אסור לכם לתת לזה לעבור. ולא לפסקת ההתגברות. ולא לפגיעות קשות בבית המשפט העליון וברוח מגילת העצמאות. ולא ליריב לַוְיָן במשפטים ולסמוטריץ' בחינוך. לעמוד על הרגליים ולא לתת לזה לעבור. ואם יצליח הביבי לחמוק, בשימוע או אחריו, מכתבי אישום וממשפט בלי שתוציאו מיליון לשדרות ורחובות במחאה אדירה, אתם תהיו האחראים למה שיבוא עלינו: כאוס חוקתי, הרס הדמוקרטיה, דיקטטורה או חלילה מלחמת אחים. 
 
התעשתו. היו אופוזיציה לוחמת, ערמומית, יצירתית, מהירה, מודיעינית, קשוחה. אמיצה. עם עקרונות. הילחמו על מדינתכם־מדינתנו ועתידה. לשם כך נתנו בכם יותר ממיליון איש את אמונם. אל תעזו להכזיב אותם שוב.