מה הקשר בין החמישייה הקאמרית האגדית מהטלוויזיה של שנות ה־90 ל"משפט חוזר", הצגה חדשה בתיאטרון גשר? או מה בין הסאטירה שם לבין העלילה הבלשית כאן? לכאורה כלום. אבל עוזי וייל, מכותבי החמישייה הקאמרית שטוען שלא נפרד מהסאטירה - ובוודאי לא מהטלוויזיה - תרם את כישורי כתיבתו למחזה הנ"ל. "אחרי שעברתי בין תחומי כתיבה שונים תמיד נמשכתי לתיאטרון, אבל איכשהו זה לא יצא", אומר וייל. "ההזדמנות נוצרה כשאיתן צור, במאי 'החמישייה', הפגיש אותי עם הסופר ליעד שוהם, מה שהביא ליצירת הסדרה 'עיר מקלט' (yes) על פי ספרו. כשראינו כי טוב, החלטנו להמשיך יחד להצגה 'משפט חוזר', שעלתה בגשר".



איך מעבירים את זה לבמה?
"כמחבר ספרי מתח, ליעד ממציא חידות בלשיות מופלאות. כאן התפקיד שלי היה להעביר את זה לבמה, כשאת הממד הקולנועי הביא במאי ההצגה, אמיר וולף, שכיוון לעבר הפילם נואר באמצעות מסכים עולים ויורדים שבאים מהשפעות קולנועיות, ומוסיפים להצגה רובד נוסף שמקנה לה עומק מסוים. כמו כל עלילה בלשית, ההצגה נפתחת עם גופה. כאן היא של זוגתו של איל הייטק. לזירה מגיע בלש בסוף דרכו, שאותו משחק דורון תבורי. אוטוטו הוא יוצא לפנסיה, זאת החקירה האחרונה שלו. הוא רוצה לסגור עניין במהירות ולצאת לדרכו החדשה, אבל משהו לא נראה לו בחקירה והוא צולל למעמקי המערכת המשפחתית המקיפה את הטייקון, שאותו משחק מיקי לאון. מכאן הכל מסתבך".



נשמע מעניין, אבל איך מרתקים את הקהל לחידה הבלשית?
"שאלה מצוינת. בעיקרון, מה שעובד בספרי מתח, גם בסרטי מתח, שם זה נורא ריאליסטי. תיאטרון, מטבעו, הוא לא כל כך ריאליסטי. הרי הקהל רואה את השחקנים בלייב. לכן, ניסינו להכניס להצגה קצב מודרני ומהיר עם המון פיתולי עלילה מפתיעים, כדי שהקהל באולם לא ישקע בנחת במקומותיו וכל הזמן יהיה סקרן לדעת מה קורה".



משפט חוזר. צלם: ישעיה פיינברג
משפט חוזר. צלם: ישעיה פיינברג



אחרי אינספור סדרות טלוויזיה בלשיות וכמובן גם סרטים, מה עוד אפשר לחדש בתחום?
"החידוש הוא בעצם ההצגה. בתיאטרון הישראלי אין הרבה הצגות בלשיות. מדובר בסוגת תיאטרון שנפוצה יותר אצל האנגלים. איך מביאים את זה לקהל כאן? מביאים משהו מאוד ישראלי־עכשווי, ושיהיה גם כיף לצפות בו".



אתה וליעד הייתם מעורבים בחזרות?
"היינו בחזרות, אבל לא התערבנו בבימוי של אמיר וולף. במהלך החזרות ענינו לשאלות שלו ושל השחקנים, כי לא הכל מובן מאליו. מה שנכון מבחינה בלשית, עלול להיות מבולבל מרוב טוויסטים עלילתיים".



וייל (55) פרץ לתודעה ב"השער האחורי" שפרסם ב"העיר". במקביל יצא, ארבע שנים לפני רצח רבין, עם קובץ הסיפורים "ביום שבו ירו בראש הממשלה, סיפורי אהבה". הוא כתב שירים ללהקת "פונץ'", ובטלוויזיה, חוץ מ"החמישייה הקאמרית", היה בין כותבי "לילה גוב", "פלורנטין", "בטיפול", "להרוג את הסבתא", "המשרד" ועוד.



וייל חי בתל אביב עם זוגתו, המאיירת איריס דה בוטון, שעמה יצר ספרי ילדים. כעת הוא מתרכז בכתיבה למבוגרים, כשבקנה רומן חדש בדרך. במקביל הוא משלים סיטקום מוזיקלי ל"כאן". "צריך להתפרנס", הוא מעיר בהומור. "אני מנסה בכל פעם להמציא את עצמי מחדש". 



"משפט חוזר", הערב (שני) ומחר, 20:00, תיאטרון גשר