בשעת ערב, אחרי יום ארוך וגדוש משימות, הגעתי לשיעור קיקבוקס. לא יכולתי להגדיר את עצמי מלאת מרץ, אך בהחלט היה מתאים לי להוציא קצת עצבים ולבעוט בכמה שקים. קיקבוקס, ענף ספורט ושיטת לחימה שבה משתמשים בבעיטות ובאגרופים, הפך פופולרי גם בתור אימון כושר גופני. הוא מבוקש מאוד דווקא בקרב נשים השואפות לשרוף שומנים וקלוריות, לחטב את גופן ולשפר את הקואורדינציה.
"רוב הגברים חוששים משום מה משיעורים המתקיימים בסטודיו. הם מעדיפים את מכשירי הכוח", מסביר רז עמיקם, מדריך שמעביר את השיעור במועדון הכושר הולמס פלייס בדיזנגוף סנטר בתל אביב. להפתעתי, לא מצאתי במקום את השקים שכה חשקתי לבעוט בהם. רז מבהיר שזה ממש לא חובה. בחלק מהמקומות השיעור מתקיים עם השקים, ובחלק בלעדיהם. העיקר, לדבריו, הוא שאצליח להפעיל את הדמיון.
בסטודיו היו אך ורק נשים, שנראות ממש רחוקות מהדימוי החיצוני האימתני של מתאגרפים. התברר לי שהגעתי לקבוצה מתקדמת, שמתאמנת כבר כמה שנים. "תבעטי, תעשי תנועות אגרוף, תלמדי את הקצב ותראי שבפעם השלישית זה כבר יהיה 'בום'. זה בסך הכל: אחת־שתיים־שלוש־ארבע", מבטיח המדריך ומפעיל את המוזיקה בעוצמה. רגע לפני שכולן מתחילות לזוז, הוא לוחש לי באוזן שהמטרה העיקרית בשיעור היא ליהנות, ואני בהחלט מתכוונת ליישם זאת.
***
הקצב בשיעור מחשמל. הנשים עומדות כשפניהן מול המראה, הולמות באגרופים אל תוך החלל ובועטות בצורות שונות. את כל התנועות האלה הן מהנדסות לכל מיני קומבינציות. תוך עידוד הבנות, המדריך מסביר שכל הקומבינציות בנויות בסופו של דבר מארבע תנועות ידיים עיקריות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה: אגרופים ישירים המתהדרים בשמות כמו ג'ב וקרוס, בתוספת אגרוף צדי המופנה ללחי (הוק), ואגרוף ללסת (אפרקאט).
לארבעת אלה מוסיפים עבודת רגליים, ששתי התנועות בה שייכות בעיקר לאגרוף תאילנדי. שילוב של שש התנועות האלה יחדיו בונה את כל הסיפור. עוד הוא מסביר שיש אפילו קומבינציות הכוללות יותר מ־60 תנועות. בינתיים אני עדיין נמצאת בשלב ההלם, מביטה בהתפעלות על הבנות שלא מפסיקות לזוז בקצב רצחני. הקצב אכן נותן את אותותיו. בתוך זמן קצר, אגלי זיעה הופכים להיות חלק אינטגרלי מהאימון.
אני מנסה לחקות את אחת המתאמנות שנמצאת לידי. אני מחקה את תנועות האגרוף שלה ואת הבעיטות ומביטה על עצמי במראה. זה די מצחיק אותי. מה לעדינה שכמותי ולבעיטות? אבל אין ברירה. בעיטות ואגרופים זה שם המשחק פה.
לכאורה, הכל נשמע פשוט, אך במציאות זה ממש לא כך. אומנם אני מאוד נהנית מהקצב, מהתנועות המהירות והחדות ובעיקר מסוג דמות הלוחמת שאימצתי לעצמי, אבל די מהר איבדתי את סדר התנועות. אני מחליטה להפסיק לחקות את המתאמנות, ולעסוק תחילה בתרגול התנועות הבסיסיות. בזמן שכולן עוסקות בהתלהבות שיא בקומבינציות, אני מתרכזת בעצמי בלבד ומנסה לשפר את האגרופים והבעיטות מול המראה.
"מי שבאה לשיעור הזה לא מפחדת מעבודה קשה", מאפיין רז את המשתתפות שבחדר. "כשהשיעור פחות אינטנסיבי, הן כועסות. הן באות כדי שירצחו אותן". השיעור אכן מאוד אינטנסיבי. אין שנייה הפסקה. פעמים ספורות בלבד ישנה הפוגה קצרצרה בזמן שהמדריך מלמד סט חדש של תנועות.
לקראת סוף השיעור, הנמשך כשעה, הוא עוצר את המוזיקה. אני בטוחה שעכשיו יגיע שלב ההרפיה. אך במקום זאת המתאמנות עוברות לכפיפות בטן. "הן רוצות קוביות לקיץ", הוא מסביר. אני מצטרפת אליהן. אולי גם אני אזכה לראות קובייה או שתיים. אם לא בבטן, אז אפצה את עצמי בקוביית שוקולד.
המיתוס: בהריון צריך להימנע מאכילת סושי
"בתקופת ההריון יש להימנע מכל סוגי המזונות הלא מבושלים, כגון בשר, דגים וביצים לא מבושלות, וגם מאכילה במקומות שבהם הסניטריה ירודה. זאת מחשש לטיפול לא נכון במזון וחשיפה לחיידקים מסוכנים לאם ולעובר", אומרת יעל מורד, אחות טיפת חלב של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "כמובן שישנן מסעדות שמגישות סושי שבו אין דגים חיים, וכאלה שגם מקפידות על הפרדה של מוצרי המזון מהמוצרים הרגישים לאישה ההרה. לכן תמיד יש להפעיל שיקול דעת".