בשנה האחרונה הגיעו הפסקות האש בדרום מהר מאוד ובדרך כלל ההסלמות לא נמשכו יותר מיממה. כמעט תמיד זה החל בדיווחים בעזה, בשתיקה בישראל או אפילו הכחשות, וחילופי מהלומות קצרים. למרות השיח על הסדרה ורגיעה, נראה שהפעם למתווכים השונים יהיה קשה יותר לעצור את האש וההסלמה הזו עלולה להימשך עוד כמה ימים לפחות.


כבר מתחילת ההסלמה אתמול ירו החמאס והג'יהאד האסלאמי גם לטווחים ארוכים יותר, של כ־40 ק"מ מהרצועה. כבר היו הסלמות עם לא מעט ירי, אבל חמאס השתדל לשלוט בהן ותיחם את הירי בעיקר לעוטף עזה, ליישובים סמוך לגדר. הפעם האש בנקודת ההתחלה של הסבב הייתה הרבה יותר חזקה ומעגל הירי צפוי להתרחב לאזורים נוספים אם ימי הקרב יימשכו.

בצה"ל הציבו למעשה בחודש האחרון, בצורה ברורה, את הג'יהאד האסלאמי כארגון המעוניין לדרדר את האזור להסלמה. בשבועיים האחרונים גם היו אירועי טרור שבוצעו על ידי הארגון, שניסה להסתיר זאת מחמאס. ישראל העבירה מסרים בעניין, אבל בשורה התחתונה זה לא הביא לתוצאה המיוחלת. ירי של צלף מהג'יהאד האסלאמי, שגרם לפציעתם של קצין וחיילת של צה"ל, הצית את הגזרה בעיתוי מאוד לא נוח לישראל.


במערכת הביטחון טוענים שגם במקרה הזה הג'יהאד פעל בניגוד לעמדת חמאס וניסה להסתיר את האירוע, אבל גם אם זה נכון, העובדה שמרגע שהחל הירי החמאס והג'יהאד פועלים יחד, בתיאום שכמוהו לא היה בסבבי ההסלמה הקודמים, מאתגרת את הטענה הזו. בכל מקרה, הג'יהאד קיבל בתחילת סבב ההסלמה הזה בדיוק מה שרצה. חמאס יכול היה לעשות הרבה יותר כדי לעצור אותו ועכשיו הוא כבר במעמד של שותף בכיר. את האש הפעם יהיה כנראה קשה יותר להנמיך.
 
לאחר ירי הצלף בחר צה"ל לתקוף מוצב קטן של חמאס, אבל הפעם שלא יהיה ריק. הכוונה הייתה שלתקיפה הזו יהיה תג מחיר ברור וגבוה, בניסיון לאותת לחמאס שישראל צפויה לעלות את רף התגובה.

אבל אם בעבר פעולה כזו לא חרגה משמעותית מרף התגובה של צה"ל לפעולות חריגות על הגדר ובוודאי שלא הובילה את הצד שני לפתוח במתקפה רחבה, הפעם זה הספיק כדי להדליק את האש. יכול להיות שאת העצים למדורה הזו לא סיפקו בכירי החמאס, אבל מרגע שהוצת הגפרור הראשון, הזרוע הצבאית של חמאס מיהרה להוסיף את הגזעים במהירות האפשרית. הנכונות הזו של חמאס לעבור מהר כל כך להתקפה ולנהל אותה יחד עם בכירי הג'יהאד צריכה לאתגר שוב את הערכת המצב אצלנו, שבעיקר גרסה שהג'יהאד מחרחר מלחמה שבחמאס מאוד לא מעוניינים בה.

בפועל, עוד לפני האירועים חמאס פעל באופן נרפה, כמעט עצם עיניים אל מול הפעילות של הג'יהאד, ובעיקר שידר חוסר שביעות רצון ממה שכינה "גרירת רגליים של ישראל" במימוש סיכומי ההסדרה שנעשו במצרים. בכירים בחמאס מצהירים כי לא יעצרו עד שיגיעו להישג משמעותי בשיפור המצב הכלכלי ברצועה. הם היו מעדיפים להשיג זאת במשא ומתן אבל עכשיו זה כבר קורה תחת אש, בעת שארגוני הטרור מנצלים את העיתוי הלא נוח כדי לסחוט הישגים.

עכשיו, כשהבחירות כבר מאחורינו, זה למעשה המבחן הראשון של נתניהו בכהונתו החמישית, כשהוא עדיין מכהן גם כשר ביטחון, וגם הזדמנות לאביגדור ליברמן, שיכול עדיין להרשות לעצמו עוד כמה ימים כדי לבחון אם בנסיבות ובמדיניות המכילה של ישראל בעזה באמת כדאי לו לקחת על עצמו שוב את תיק הביטחון.