המערכת המדינית־ביטחונית בישראל טעתה בגדול כשלא ניגשה לטפל ברצינות באיומים מרצועת עזה מיד לאחר הבחירות כדי להפסיק את הסחטנות של חמאס. היא נתנה לאירועים להתגלגל ולהסלים לכדי "טפטוף" רקטות ובלוני נפץ, וטעתה פעם נוספת כשחשפה את רצונה העז לעבור בשקט את יום הזיכרון לחללי צה"ל, את יום העצמאות ואת האירוויזיון.



ישראל חשפה את עקב האכילס שלה ונתנה לארגוני הטרור, בחינם, מנוף לחץ לסחוט אותה בדרך להשגת הבנות רגיעה חדשות ומשופרות, שיאפשרו לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להציג הישגים לעזתים לאחר שקמפיין צעדות השיבה נכשל ולא הצליח לשבור את המצור. מוצעב ברים, דובר הג'יהאד האסלאמי, איים בגלוי על ישראל כי "אם המצב יימשך נמנע את קיום האירוויזיון". חמאס, בתיאום עם הג'יהאד האסלאמי, מוביל כעת אסטרטגיה חדשה מול ישראל, של ניהול משא ומתן תחת אש בתיווכה של מצרים.



בניגוד לטענותיהם של גורמים ביטחוניים בישראל, יש תיאום מלא והדוק בין חמאס לגי'האד האסלאמי. הם משחקים מול ישראל את תפקידי "השוטר הטוב" ו"השוטר הרע". חמאס שומר על שתיקה ונותן "אור ירוק" לג'יהאד לשגר רקטות ובלוני נפץ לעבר ישראל, בתפקיד של קבלן משנה.



מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר ומנהיג הג'יהאד זיאד נח'אלה שוהים בקהיר כבר כמה ימים ומנהלים שיחות עם ראשי המודיעין המצרי על דרישותיהם מישראל. טעה בגדול מי שהעריך ששיחות אלה יניבו רגיעה. הם שיגרו מקהיר את ההנחיות לרצועה לשגר עשרות רקטות לא רק אל עוטף עזה אלא גם לאשדוד ואשקלון ואף מעבר, כדי להגביר את הלחץ עליה.



ארגוני הטרור דורשים מישראל ליישם את הבנות הרגיעה שסוכמו בעבר. לטענתם, ישראל נוקטת סחבת כדי לרוקן אותן מתוכן וביצעה בפועל רק חלק מהן, כמו הגדלת מרחב הדיג של רצועת עזה. מהן דרישותיהם? א. יישום ההבנות להתקנת טלפונים ציבוריים באגפי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל. ב. יישום ההבנות הנוגעות לתחום התעשייה ולתחנת הכוח בעזה להפקת חשמל. ג. פתרון סוגיית הכנסת הכסף מקטאר.



גורמים בחמאס טוענים כי הגבירו את הלחץ על ישראל לאחר שפנו קודם לכן למצרים והבינו שהיא לא מצליחה ללחוץ על ישראל ליישם את כל ההבנות. לטענתם, הם קיימו את ההבנות שהושגו ולפיהן לא ישבשו את יום הבחירות ב־9 באפריל ולמרות זאת ישראל טרם קיימה את מה שסוכם.



החמאס והג'יהאד מסלימים את המצב הביטחוני בדיוק בתחילת חודש הרמדאן. גורמים בחמאס אומרים שהמצב ההומניטרי קשה מאוד. לתושבי הרצועה חסר כסף מזומן והם מחכים לכסף שאמור להגיע מקטאר. ב־15 בחודש מציינים הפלסטינים את "יום הנכבה". ארגוני הטרור בעזה מתכננים שורה של אירועים על גבול הרצועה, ואילו יו"ר הרשות אבו מאזן מכנס את המועצה המרכזית של אש"ף לדיון בביטול ההכרה בישראל ובהקפאת הסכם אוסלו.



מצרים מפעילה לחצים כבדים על ראשי חמאס והג'יהאד להכיל את התגובה הישראלית הצפויה על ירי של יותר מ־100 רקטות במהלך השבת, ובמקביל היא דורשת מישראל להקפיד שלא יהיו נפגעים בתגובותיה הצבאיות. המצב שנוצר אינו מותיר לישראל הרבה ברירות. חמאס חשף את עקב האכילס שלה, מבין שהיא סחיטה ולחיצה כפי שהייתה לפני הבחירות, ורוצה למקסם את הישגיו.



התרחיש הצפוי הוא שישראל תגיב בהפצצות של עשרות מטרות ברצועה. המחבלים פינו מזמן את המוצבים והמתקנים ותהיה זאת עוד מתקפה על נכסי הנדל"ן של חמאס והג'יהאד. בסופו של דבר תושג הפסקת אש בתיווך מצרי וחמאס ינסה לכפות הבנות חדשות, על פי תנאיו, תמורת שקט.



חמאס אינו מעוניין במלחמה וגם ישראל לא, אולם הגיע הזמן שהדרג המדיני יפסיק את הסחטנות של חמאס ואת העברת הכסף הקטארי לארגון. לכן מיד לאחר האירוויזיון ישראל צריכה לשנות את מדיניותה, לחדש את הסיכולים הממוקדים ולהכין "חבילה" של צעדים ביטחוניים "מחוץ לקופסה", שישקמו את ההרתעה שנמחקה לחלוטין מאז החל קמפיין צעדות השיבה ב־30 במרץ בשנה שעברה.



הכותב הוא מזרחן, דובר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה