"אחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים והמורכבים שבוצעו כאן אי פעם"

זה יקרה בחודש דצמבר הקרוב. אסדת הגז לווייתן, השוכנת מול חופי מרכז הארץ, תחל את פעילותה, וזרם הגז הראשון יפרוץ מהמאגר הענק בתחתית הים התיכון אל צנרות ההולכה. על סיפון האסדה יעמדו ברגע ההיסטורי הזה גם גל מאיר ובן שטיינר, שניים מהעובדים הישראלים הוותיקים של החברה האמריקאית נובל אנרג'י, אחת השותפות לבעלות על המאגר וזו שמרכזת את פעילות פיתוח המאגרים והפקת הגז. פרט לסיפוק על ההישג המקצועי של החברה שבה הם עובדים זה יותר מעשור, יחגגו מאיר ושטיינר בהזדמנות זו את הפיכתה של מדינת ישראל למעצמת גז.

"תהיה שמחה ותהיה התרגשות שאפשר להשוות אותם לאקזיט מוצלח של חברת סטארט־אפ אדירה", מסביר שטיינר, "הרגע שבו קידוח לווייתן ייצא לדרך הוא גיים צ'יינג'ר לכולם - לחברות השותפות למאגר, לעובדים וגם למדינת ישראל, שפיתוח המאגר הזה יעצים אותה מהבחינה הכלכלית וגם המדינית. כך שמבחינתי, יש פה סיבה נוספת להתרגשות.

"התרגשתי כבר לפני עשר שנים כשהתגלה מאגר לווייתן והתברר לכולנו שהוא מספיק גדול כדי לספק גז למשך עשרות השנים הבאות, ואני מתרגש גם עכשיו כי אני מעורב מאוד בבניית האסדה החדשה. רק לפני ארבעה חודשים הנחנו את הרגליים של האסדה, שהן הבסיס שמונח על קרקעית הים, ובעוד כחצי שנה יתבצע השלב האחרון, שבו יניחו את האסדה החדשה על הבסיס הקיים, והיא תתחיל לעבוד".

"מאוד חיכינו לרגע הזה", מוסיף מאיר, "גם בגלל היתרונות שהוא מעניק לחוסנה של מדינת ישראל, וגם בגלל שבסופו של דבר, מדובר באחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים והמורכבים שבוצעו כאן אי פעם. אסדת לווייתן היא פריצת דרך טכנולוגית ברמה העולמית הגבוהה ביותר, וכולם ירוויחו מזה, בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק יותר".

בשנה האחרונה שוהים מאיר ושטיינר, לסירוגין, באתר בקרבת העיר יוסטון בטקסס בארה"ב. שם, באזור שנחשב לבירה וללב של תעשיות הנפט והגז העולמיות, הם משגיחים מקרוב אחר הליך בנייתה של אסדת הענק החדשה שתשמש את קידוח לווייתן. מכיוון ששניהם יאחזו באותו תפקיד על האסדה (סגן מנהל מערך ההפקה), הרי שכבר עכשיו הם מתנהלים "בק טו בק" - חודש אחד מאיר בטקסס ושטיינר בארץ עם משפחתו, וכעבור חודש הם מתחלפים.

כשהאסדה תתחיל לפעול בסוף השנה, השניים יעברו לסידור הקבוע והנוח יותר - שבועיים בלב ים ושבועיים בבית. בינתיים, הם עוקבים בדריכות אחר הליך גיוס העובדים הישראלים לעבודה על האסדה החדשה שהחל לאחרונה, כי בסופו של דבר הם יהיו אלה שיקלטו את עובדי התפעול והאחזקה, המכונאים והחשמלאים החדשים ויכניסו אותם לעניינים.

שטיינר, 37, בן קיבוץ גינוסר, נשוי ואב לשתיים, הגיע לנובל אנרג'י ממש במקרה בשנת 2007, דרך חבר של המשפחה (שעובד עד היום בחברה), שסיפר שצריכים עובדים על אסדת הפקת הגז הטבעי הראשונה בישראל, מרי־בי, הממוקמת מול חופי אשקלון. מאיר, 43, תושב תל אביב, נשוי פלוס 2, הצטרף לחברה ארבע שנים לפניו, בשנת 2003, כשבהיותו סטודנט לביולוגיה ימית ואוקייאנוגרפיה במכללה הימית במכמורת נתקל במודעת דרושים לעובדים באסדת מרי־בי. בינתיים כילתה מרי־בי את מאגריה, וכיום היא מספקת כמויות קטנות מאוד של גז, אבל מאיר ושטיינר עדיין כאן, ובמלוא המרץ. כעבור שנים, אגב, ייפגשו מאיר ושטיינר שוב, הפעם על אסדת ההפקה תמר שפועלת במי הים התיכון מתחילת העשור.

"הייתי בן 27 כשהצטרפתי לצוות הישראלי הראשון שגויס לנובל אנרג'י, ומאז אני פה, למעט הפסקה של כמה שנים שלקחתי לטובת השטת ספינות ברחבי העולם", מספר מאיר.

ואיך לומדים מקצוע כמו הפקת גז טבעי במדינה שמעולם לא הייתה לה תעשייה כזו?
"למדנו את העבודה בשטח, על האסדה, בעזרת העובדים האמריקאים הוותיקים והמנוסים של החברה. התחלתי בתפקידים כלליים - תחזוקה, ניקיונות וצביעות - ועם הזמן נכנסתי יותר ויותר לכל התחום של הפקת הגז בפועל. התלוויתי לאנשי המקצוע ולמדתי מהם מה צריך לעשות. מדובר בהכשרה שכוללת היכרות עם תעשיית הנפט והגז ויסודותיה, היכרות עם מבנה האסדה, תפעול הציוד באסדה, נוהלי הבטיחות המאוד קפדניים שבהם מחויבים העובדים על האסדה ואורח החיים והעבודה בה".

שטיינר: "שום דבר לא היה יכול להכין אותנו לעבודה הזו, בגלל שאף אחד מאיתנו לא הכיר מישהו שעבד בעבר על אסדת גז או נפט. תהליך ההתמקצעות עבר דרך הניסיון בשטח וההכשרות שהיינו עוברים מפעם לפעם. אבל היום המצב שונה".

למה?
"כי עד היום, העובדים שגויסו התחילו מיד לעבוד וקיבלו את ההכשרה תוך כדי העבודה על האסדה. היום כבר יש את המרכז החדש להכשרת כוח אדם שחנכנו לאחרונה באשדוד, והוא משנה את כל התמונה. מרכז ההדרכה מדמה, לראשונה בישראל, את העבודה על האסדה, ומאפשר להכיר לעובדים את אורח החיים ואת העבודה עליה עוד לפני המשמרת הראשונה שלהם. במרכז ההכשרה הם מתנסים בשיעורי מעבדה ולומדים כיצד מגיע הגז לאסדה, אילו תהליכים הוא עובר, איזה ציוד קיים על גביה וכיצד מפעילים אותו.

"כשהעובדים החדשים של קידוח לווייתן יגיעו למשמרת הראשונה שלהם במתקנים, כבר יהיה להם, בניגוד לנו, ידע מקדים על תהליכי העבודה המאוד ייחודיים על האסדה. חשוב לציין כי באמצעות ההכשרה הם גם מקבלים הזדמנות להכיר זה את זה, אבל גם ללמוד את התרבות הארגונית של נובל אנרג'י, שהיא חברת גדולה גם במושגים עולמיים".

"המיון נעשה בחוף"

כאמור, מאיר ושטיינר הם מהישראלים הלא רבים שזכו לעבוד על אסדת גז פעילה. מבחינתם, מדובר באחת העבודות הכי מרתקות והכי מתגמלות שיש. "כל יום עבודה על אסדת גז הוא מיוחד ואינו דומה לקודמו", טוען שטיינר, "מצד אחד, אתה לא פעם עובד פיזית, בידיים, עם פטיש ומברג. מצד שני, אתה בעולם של הייטק ועובד עם מערכות של מחשוב, בקרה ושליטה שהן חוד החנית הטכנולוגי של תעשיית הנפט והגז העולמית. אני רוצה לציין שלהשקעה של נובל אנרג'י בלוייתן אין לדעתי אח ורע בתולדות הכלכלה הישראלית".

מאיר: "כשאתה מפעיל בארות מתחת לפני הים, אתה זוכה לעבוד עם הציוד הכי מתקדם שיש, ממש הקרם של הקרם של הטכנולוגיה העולמית בתחום. זאת לא עבודה שגרתית שאתה בשלב מסוים יכול להגיד 'למדתי הכל', כי אתה מתפרס על כל כך הרבה תחומים, וכל הזמן יש דברים חדשים שצריך ללמוד ולהטמיע. זאת עבודה פיזית וגם משרדית. אתה מתעסק עם כימיה, פיזיקה, מכונאות, חשמל ואלקטרוניקה ועם המון תחומים נוספים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. גם אני, 16 שנה אחרי שהתחלתי לעבוד בנובל אנרג'י, מרגיש עדיין שכל יום אני מתקדם ולומד משהו חדש".

ואיך זה לעבוד בלב ים עם צוות שרובו מורכב מאנשי מקצוע ממדינות שונות בעולם?
שטיינר: "יש, קודם כל, את העובדים האמריקאים של החברה, שרבים מהם מגיעים ממדינות הדרום של ארה"ב והראש שלהם דומה במידה רבה לזה שלנו, עם הרבה קווים מקבלים - בצורת החיים, במשפחתיות ובחמימות האנושית שלהם. מאוד קל להתחבר איתם. ויש גם את העובדים ממדינות אחרות, שמאוד מנוסים בעבודה על אסדות. בסך הכל, האווירה על האסדה טובה וחברית, והמערכת דואגת לעטוף אותך בתנאי עבודה מאוד מפנקים - אוכל מצוין, תנאי לינה טובים, מועדון לשעות הפנאי וכן ביגוד וציוד ברמה הגבוהה ביותר".

מאיר: "זה מפגש חברתי שונה. על אסדה בסדר גודל של לווייתן יש 70־80 איש. אתה עובד עם כולם - וכולם אנשים מצוינים. בסופו של דבר אתה גם תמצא את החברים הקרובים שלך על האסדה. בדרך כלל, מי שמגיע לכאן הוא בשל ומתאים לעבודת הצוות הייחודית הזו. יצא לי עד כה להיתקל במעט מאוד מקרים של חבר'ה ישראלים שעלו לאסדה ורק אחר כך התברר שהם לא מתאימים לעבודה הזו. המיון הראשי נעשה כבר על החוף, ובדרך כלל אין טעויות גדולות בנושא הזה".

המשפחות מרוצות

אוצר המילים ושמות התפקידים בעבודה על אסדת גז ימית דומה במידה רבה לתחום הספנות. כשאני מנסה לברר עד כמה דומים תנאי העבודה והחופשות של עובדי האסדה לאלה של ימאים מן השורה, אנשים שזוכים לראות את הבית והמשפחה פעם בכמה חודשים במקרה הטוב, ממהרים מאיר ושטיינר לתקן אותי בחיוך. אם תשאלו אותם, סידור העבודה הנהוג בתחום שלהם - שבועיים על האסדה ושבועיים בבית - הוא מבחינתם מושלם. שניהם הכירו את רעיותיהם והתחתנו כשכבר עבדו על אסדה ימית, ושניהם יודעים לספר כי סידור העבודה הייחודי הזה מתאים מאוד גם לנשים ולילדים שלהם.

"יש לי חברים בכל מקצועות התעסוקה, כאלה שיוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים עייפים בלילה בלי להספיק לראות את הילדים, ואין אף מהם שאני אומר 'איתו הייתי רוצה להתחלף'", אומר שטיינר, "למה? כי מול זה יש לי שבועיים מלאים של חופש מוחלט. הטלפון לא מצלצל ואתה לא צריך לפתוח מיילים, כי המחליף שלך על האסדה ממלא את כל הפונקציות האלה. אלה שבועיים של ניתוק מוחלט מהעבודה, שבועיים שאני מקדיש כל כולי למשפחה שלי ולחברים".

מאיר: "אשתי והילדים מאוד מרוצים מהסידור הזה, כי בתקופה שהפלגתי בספינות הייתי פחות בבית ולא תמיד ידעתי מתי אני נוסע ומתי אני חוזר. כאן, יש לי שבועיים שלמים שמוקדשים למשפחה ולחברים. ובכלל, הילדים שלי נולדו לתוך זה, כך שהם לא מכירים סידור אחר".

שטיינר: "חשוב לציין שמעבר לסידור של שבועיים בים ושבועיים בבית, אנו גם זכאים לצבירת ימי חופש לפי חוקי העבודה בישראל, כך שמדובר בעבודה עם תנאים בהחלט לא רגילים".

ממרומי שנות הניסיון שלכם בתחום, מה הייתם אומרים לבחור או בחורה צעירים שמתבלטים אם להצטרף לצוות העובדים שעל אסדת לווייתן?
מאיר: "הייתי אומר להם שהם מצטרפים לחברה אמריקאית גדולה ומאוד ותיקה בתחום הקידוחים העולמי, ושתנאי השכר וההעסקה מצוינים, וכך גם העבודה והבטיחות. מדובר בסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר. מבחינת המנטליות, אתה עובד בארץ, אבל מרגיש בעצם שאתה בחו"ל. זאת עבודה לסקרנים וללמדנים, ומי שיתקבל צפוי לעבוד פה עוד שנים רבות, כי כל התחזיות מדברות על מאגר גז שיהיה פעיל גם בעוד 30 ו־40 שנה".

שטיינר: "אלה שיתחילו לעבוד בנובל אנרג'י כיום, הם אלה שיהיו בעוד 20 שנה הכוחות המובילים של החברה והעתיד שלה בישראל. יש פה אפשרויות אדירות לקידום בחברה בינלאומית מבוססת בתעשיית הנפט והגז, שהיא תעשייה עולמית עם המון משאבים. הייתי אומר להם שהעבודה פה תכשיר אותם למקצועות בתחום שיאפשרו להם לעבוד בכל מקום בעולם שבו מבצעים קידוחי נפט או גז, כי אלה מערכות מאותה קטגוריה עם חוקים זהים. אבל יותר מכל הייתי אומר להם שמי שיצטרף אלינו עכשיו יזכה לגדול בחברה שנמצאת בצמיחה מתמדת, ואני מבטיח לו שהוא לא יצטער על כך לעולם".