"בכל דקה שעוברת בלי טיפול, החולה מפסיד שבוע של חיים בריאים", מסביר דוד גולן, ממייסדי הסטארט-אפ המצליח Viz.ai, שפיתח בינה מלאכותית המשלבת טכנולוגיית למידה עמוקה בעיבוד תמונות רפואיות המסייעת לקצר את זמן הטיפול באנשים שעוברים שבץ מוחי.
החברה מפתחת אלגוריתמים לניתוח סריקות מוחיות במהירות ובאמצעות האפליקציה מעבירה את המידע בזמן אמיתי לרופא המצנתר, כך שהיא עוקפת תהליכים בירוקרטיים וטעויות אנוש שגוזלים זמן כה יקר מהמטופל. מאז שהחברה הוקמה בסוף שנת 2016 היא גייסה כ-28.5 מיליון דולר משורת משקיעים, בהם; הקרנות של עליבאבא, של מייסד יאהו ג'רי יאנג, וקרן אינוביישן אנדוורס של אריק שמידט ודרור ברמן. בחודשים האחרונים פועלת ברשת אמריקאית המונה עשרות בתי חולים, ובבית החולים רמב"ם בצפון הארץ.
"שבץ מוחי נגרם כתוצאה מקריש דם, האזור מתחיל למות בקצב מהיר, אבל יש טיפול מאוד אפקטיבי בצורת צנתור, כמו כן טיפולים תרופתיים, אבל חשוב שהמטופל יקבל את הטיפול בזמן אחרת הוא לא אפקטיבי", מסביר גולן, "מצאנו כי רק פחות מעשרה אחוז מהמטופלים מקבלים את הטיפול ולא מדובר בבעיה מקומית אלא משהו עולמי. הסיבה הראשונה היא זמינות של רופאים, לדוגמא בישראל יש רק 11 מצנתרי מוח. הבעיה השנייה היא שרוב החולים מופנים למרכז הרפואי הקרוב לביתם, שם נערכים גם הסריקות, אבל הרופא שצריך לראות את הסקירות נמצא בכלל בבית חולים אחר או שהוא אינו במשמרת והפער הזה גורם בפועל לעיכובים של שעתיים עד שלוש עד שמתחילים לטפל".
את כשלי מערכת הבריאות הגלובלית גולן מכיר היטב, כשהיה בעיצומו של פוסט דוקטורט בסטטיסטיקה באוניברסיטת סטנפורד, במסלול ברור להיות חוקר באקדמיה, אירוע מוחי שעבר והחוויה האישית במרכז הרפואי גרמו לו לשנות את הדרך. הוא הקפיא את התוכניות לחזור למשרת סגל בטכניון, חבר לד"ר כריס מנסי, נוירוכירורג מ-King's College Hospitals שהיה בעיצומם של לימודי מנהל עסקים בסטנפורד, ויחד הם הקימו את viz.ai. "קמתי בבוקר ופתאום לא יכולתי להזיז את היד והרגל", הוא משחזר, "לקחו אותי לבית חולים, הייתי מבועת, שלחו אותי לסריקות סי.טי. ומשם לחדר המיון להמתנה ארוכה. לשמחתי האירוע היה פחות חמור ולא נותר נזק, אבל יצאתי מזועזע מהחוויה האישית ואחרי שנפגשתי עם ד"ר מנסי הוא הבהיר לי שאני לא מיוחד, שזה ככה בבתי החולים הטובים בעולם, וסיפר לי על מקרים קשים בהם עברו לא פחות מ-4 שעות עד שהחולה הגיע אליו לטיפול, אך ורק מבעיות לוגיסטיקה וללא הצדקה".
באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, המערכת של החברה מסוגלת לנתח במהירות סריקות CT, וזאת כדי לספק לרופאים מידע בזמן אמת, ובכך לסייע למטופלים במהירות האפשרית. החברה קיבלה לפני כחמישה חודשים אישור FDA ראשון לאחר זמן קצר גם את האישור השני על מוצר הבסיס. כיום המוצר פעיל ברמב"ם בישראל לצורכי מחקר, וכן פועל בעשרות בתי חולים ברחבי ארצות הברית והציל חייהם של אלפים רבים. "זיהינו את הפער ומצאנו שזה המקום שבו הטכנולוגיה יכולה לסייע", מסביר גולן, "במקום שהרופאים, שמאוד עמוסים בעבודה ואחריות, יהיו אלו שידחפו את החולים שלהם במעלה פירמידת מערכת הבריאות, אנחנו הופכים את הסדר. הסריקה הראשונה שהמטופל עובר כשהוא מגיע למרכז הרפואי מגיעות לענן, מנותחות אוטומטית על ידי המערכת וכשהיא מזהה שמדובר בשבץ נשלחת התראה, יחד עם הסריקות, לטלפון הנייד של הרופא המצנתר. בנוסף יש גם צ'ט מאובטח שדרכו הוא יכול להפעיל את הצוות שלו, לשאול את הרופא התורן שאלות לגבי החולה ולהכין את הצוות המרדים".
הצעד המהפכני שעשתה החברה היה לקחת את תחום ה-Computer Vision ו-Machine Learning, ההולכים ומתפתחים ובאמצעותם ללמד את המערכת להבין לפענח סריקות סי.טי, להבין מודלים בתלת מימד, לסנן את רעשי הרקע ולערב את הרופא האנושי בנקודת הזמן הכי קריטית עבורו ובשום פנים ואופן לא באה להחליף אותו. "אתה רוצה להגיע למצב שבו קיימת מערכת שתומכת ועוזרת לרופאים לקבל את האינפורמציה, זה לא יחליף את הצוות הרפואי – רק יסייע לו", מדגיש גולן, שמסביר כי תחום השבץ היה המקום הנכון להתחיל בו כי הוא מאוד קריטי בזמן ובעל השלכות כלכליות משמעותיות על המערכת הרפואית, אך הם לא מתכוונים לעצור שם. "אנחנו עוסקים בטראומה, פציעות ראש, תסחיפי ריאה, בכל הנושאים שבהם אתה עובר סריקה או בדיקה רפואית והאינפורמציה על מצבך קיימת אך לוקח זמן רב עד שהיא מגיעה לרופא הנכון".