קרוב לשנה אחרי שאושר בכנסת, חוק הלאום עדיין מעורר מחלוקת. פורום בכירים בראשות המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, ושכלל את ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' סוזי נבות, פרופ' אסא כשר, פרופ' עמיחי כהן ודמויות בכירות נוספות גיבש הצעת תיקון לחוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ההצעה נשלחה לראש הממשלה ולכל חברי הכנסת. החתומים על ההצעה פותחים אותה במילים: "אנו, החתומים מטה, מאמינים באמונה שלמה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. עם זאת, אנו מאמינים שחוק יסוד זה, המקבע את אופייה היהודי של המדינה, חייב לתת ביטוי גם לאופייה הדמוקרטי ועל כן יש לתקנו".



עוד קובעים מנסחי התיקון כי ישנו הכרח לקבע את ערך השוויון - שאינו מוזכר במפורש בחוקי היסוד של מדינת ישראל - בחוק יסוד זה, וכי ראוי להעניק למעל 20% מהציבור שאינם יהודים תחושה של שותפות במסגרת המדינה. מחברי הנוסח המתוקן מבהירים עם זאת כי בנוסח המוצע אין משום פגיעה או צמצום כהוא זה של הערך הלאומי-יהודי של המדינה, וכי להשארת חוק היסוד במתכונתו הנוכחית יהיו השלכות חמורות בישראל ומחוצה לה.



עקרונות החוק המורחב הם עיגון בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל, הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית שנייה, פיתוח ועידוד התיישבות יהודית ברוח עקרונות חוק יסוד זה ולטובת כל תושבי המדינה.



השופט בדימוס רובינשטיין אמר כי "אנו, קבוצת משפטנים ואחרים בעלי דעות שונות - מבקשים להציע תיקונים לחוק הלאום שאין בהם כדי לפגוע כהוא זה בזכות הלאומית היהודית הייחודית, ושמטרתם ציבורית - למען תחושת השותפות והשוויון של אזרחי ישראל הלא יהודים. הדברים אינם באים לפגוע בחוק יסוד הלאום המקובל עלינו, ואין להם נגיעה לעתירות שבפני בג״ץ - תהא התוצאה בעתירות כאשר תהא - אלא להטעים שחיוני כי האזרחים הלא יהודים כולם ובוודאי אלה המשרתים בכוחות הביטחון - יחושו כי המדינה כמדינה היא ביתם".





"דבר זה הוא מעבר לפלפולי משפט, זו גם חובת ההגינות. הצעתנו כוללת מבוא הדומה לזה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוספת נושא השוויון, שזה עיקר, וכן הבהרה מכבדת של סעיף השפה והתייחסות לסעיף ההתיישבות. שוב יוטעם - אין בדברים שמץ פגיעה בזכות הלאומית היהודית במדינה היהודית והדמוקרטית, אך קבלת ההצעה תשדר את תחושת השותפות האזרחית והכבוד החשוב כל כך לאזרחי ישראל הלא יהודים, תתרום לשלום פנימי וגם לדימוי הבינלאומי של ישראל".



תא"ל (מיל') אמל אסעד, מראשי המאבק לתיקון חוק הלאום, אמר כי "מאז חוקק חוק הלאום אני חי בתחושה של אכזבה ואפילו של בגידה. עד החוק ידעתי שהדבר הנורא מכל זה שאזרח בוגד במדינתו, אבל בא חוק הלאום והוכיח שיש דבר נורא מכך והוא שמדינה בוגדת באזרחיה. כן, ממשלת ישראל בגדה בי, בגדה ב-428 חללים דרוזים, בגדה במשפחות השכולות, בגדה בנכים, בגדה ביותר מעשרים אחוז מאזרחיה, בגדה בכל ישראלי המאמין בדמוקרטיה ובשוויון, בגדה באבות המייסדים ובגדה בערכי היהדות ובחזונם של נביאי ישראל".



"התובנה שמשהו חסר בחוק הלאום, הובילה קבוצה של טובי המשפטנים מהקצוות השונים של הקשת האידאולוגית, לקיים דיונים בניסיון להגיע להסכמות על היות מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, תוך שהיא מחויבת לעקרון השוויון לכל אזרחי המדינה ברוח מגילת העצמאות. אלפי פעמים נשאלתי מה מפריע לך בחוק הלאום ומדוע אתה מתנגד לנוסחו, כעת ולאור הצעת התיקון הזו אני מבקש לשאול את כל אלה שמתנגדים לתיקון או לשינוי החוק, למה הם לא מסכימים. ניסוח מורחב זה של החוק מדגיש את היותה של ישראל מדינה יהודית בתוספת הכנסת השוויון לכלל אזרחיה היהודים והלא יהודים. אני משוכנע לכן שגם ראש הממשלה וגם אנשי הימין השפויים וכל אוהבי ישראל יסכימו לניסוח המוצע"