נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הפך את הסיסמה 'אמריקה תחילה' לעקרון המכתיב את יחסיו עם ומול מדינות, ידידותיות או עוינות. הסיסמה היא בראש סדר העדיפויות ושאיפותיו הלאומיות כנשיא, אבל טראמפ איננו מסוגל להבין, להכיר ולהפנים שיעדים לאומיים הם משאת נפשם וחלומם גם של עמים החשים מדוכאים ורוצים "מדינה תחילה".
זהו החיסרון הגלוי והמוקש החבוי ביוזמת "הסדנה הכלכלית" שהבית הלבן חשף כחלק מרכזי בתוכנית השלום. היוזמה נראית, נשמעת ונקראת כרעיון יפה, מרתק ומאתגר, אבל היא מתעלמת לגמרי משאיפות העם הפלסטיני, אפילו במובן המוגבל של הגדרה עצמית. מחנה הימין בישראל איננו אוהב את שאיפות הפלסטינים. יש טענות וטיעונים צודקים נגד התנהלות ההנהגה הפלשתינית. אבל יוזמת "הסדנה הכלכלית" היא שיא של אי הבנה לרצונו של עם, רקורד של זלזול ובוז בשאיפתו לחופש.
"מה שפורסם על רעיון הסדנה הכלכלית הוא צו, הוראה והנחיה לפלסטינים, קחו כסף ושבו בשקט. תקבלו מיליארדים אבל תשכחו מציפייה ותקווה למדינה", אמר דיפלומט מערבי בכיר ומוערך במטה האו"ם בניו יורק. "נבנה לכם פרויקטים אבל אל תבלבלו את הראש ואל תטרחו, ותפסיקו לדבר על עצמאות".
הנשיא טראמפ הציע גם לצפון קוריאה סיוע כלכלי תמורת ויתור על שאיפותיה הגרעיניות כהבטחה לחוסנה הלאומי. טראמפ ניסה להתערב במשבר בוונצואלה עם הבטחות לסיוע כלכלי למדינה הקורסת, אבל כשל בגדול כי הוונצואלים העדיפו לאומניות עצמאית גם אם היא כרוכה ברעב וסבל. שליט סוריה מעדיף תמיכה וסיוע מנשיא מדינה כרוסיה, שאיננה בדיוק במצב להבטיח סיוע כלכלי אבל שומרת מכל משמר על שליט ומשטר רצחניים שמסמלים לאומניות.
"יוזמת הסדנה הכלכלית היא רתימת העגלה לפני הסוסים", אמר בראיון לניו יורק טיימס דוד מילר, יועצם לענייני המזרח התיכון של נשיאים דמוקרטים ורפובליקנים. "אם ארה"ב יכולה הייתה לקדם שלום במזרח התיכון על ידי ובאמצעות סיוע כלכלי היא הייתה עושה זאת מזמן". אמר מילר. מאמצי תיווך של כל ממשל ונשיא אמריקאי ביובל השנים האחרון הסתיימו בכישלון. אבל כישלון של מאמץ מדיני אמתי, מקצועי שלא ביזה ולא הכתים את יוזמיו ומוביליו. יוזמת הסדנה הכלכלית היא סימן ותשתית לא רק לכישלון הצפוי לתוכנית השלום, אלא לרמיסת כל סיכוי לקידום פתרון מדיני בעתיד הנראה לעין.