בהרצאותי כיועצת בכירה ב־ALD אני פוגשת מדי יום אנשים שעוזבים מקום עבודה עם התלהבות אדירה ועם חלום להקים עסק חדש. הסיבות שונות ומגוונות: לפעמים הם רוצים לעשות משהו משלהם, לפעמים הרצון הוא לאזן בין הבית לעבודה, ולפעמים פשוט נמאס להם ממילוי הוראות והם רוצים להיות הבוסים של עצמם.

עם זאת, לאחר שהם פותחים עסק, רבים מהם חוזרים מיד לעמדה שבדיוק עזבו וממהרים להכתיר את הלקוחות כבוסים ("הלקוח תמיד צודק"). הם עובדים מסביב לשעון, בוחרים ערוצי שיווק והפצה שגורמים להם להתפתל, ותוך זמן קצר מרגע הקמת העסק הם עושים הכל, אבל ממש הכל - חוץ מלהיות עצמאים כפי שחלמו.

אני מקשיבה לצורך הפנימי שלהם בשינוי ורואה את הכמיהה להתחדשות; אבל אני גם רואה כמה מהר אנשים מתרגמים את הצורך הזה ל"הכל או כלום", לשינוי טוטאלי - החלפת מקום עבודה, הסבה מקצועית, מעבר ליזמות וכל דבר אחר שגורם להם להרגיש עצמאים, אפילו לרגע.

אין ספק שחשוב שכל אחד יחפש את המסגרת שבה יתאפשרו לו התנאים המיטביים לעשייה ולביטוי. עם זאת, חשוב גם לעצור ולבדוק כיצד לחולל שינוי נכון ומאוזן. למשל, לעבור לעצמאות, אך באותו תחום, ולכל הפחות, להמשיך בפעילויות הליבה שבהן עסקתם כל השנים, כמו מיומנויות ארגון, הפקה או ניהול.
יש לכך שני טעמים עיקריים: ראשית, מהפך טומן בחובו מחירים גבוהים, ובהם חיפוש עבודה חדשה בשוק מאתגר או התחלה ממקום נמוך יותר מקצועית וכלכלית. לא חבל על כל ההשקעה שלכם במהלך השנים? מניסיוני, העשייה שלכם מהעבר מלמדת על מרכיבי ליבה שיכולים לשרת אתכם גם בעתיד. הם יהיו כנראה בלבוש אחר, אך אלה הכישורים והכישרונות שלכם, שמהווים חלק מהדנ"א שלכם. נסו לזהות את המרכיבים המשותפים לכל התפקידים שמילאתם בעבר במהלך הקריירה שלכם, ובררו כיצד תוכלו לשלב אותם בתפקיד הבא שלכם, אולי בעסק הבא.

הטעם השני הוא פנימי. כשאנחנו מתחילים משהו חדש בלי שבדקנו שבאמת מיצינו את הישן, ייתכן שאנחנו לוקחים איתנו אל החדש את אותם דפוסי חשיבה והתנהגות שעיכבו אותנו בישן, את אותם מרכיבים שלמעשה עוררו בנו מלכתחילה את הרצון לשנות או לברוח. לדוגמה, אדם שהגיע לתחושת בדידות בגלל האופן שבו הוא מתקשר עם הסביבה, עלול להתקשות בכך גם בעבודתו החדשה.

לכן, נסו להגדיר באופן הקונקרטי והמדויק ביותר את הפער הזה שיוצר תחושת אי־נוחות, ולאחר מכן נסו למצוא לו מענה חיובי במסגרת הקיימת. התרגול הזה כבר ייתן לכם אוויר והקלה. כך תוכלו גם לבחון אם זהו שינוי מספק, או שהרצון לשינוי ממשיך להתקיים ולבעוט בכם מבפנים. יש לזכור שבסופו של דבר, הקריאה הפנימית לשינוי היא קריאה למימוש אישי, למענה לצרכים, להרחבת מעגל העצמאות. הרחבת העצמאות היא תמיד, בראש ובראשונה, פנימית. כשעושים את העבודה הזאת בפנים, הביטוי החיצוני שלה יכול להתקיים הן במסגרת הקיימת והן במסגרת חדשה, כשכירים וכעצמאים. וכשלא עושים אותה, גם מהפך טוטאלי לא בהכרח יענה על מה שאתם מבקשים.

הכותבת היא יועצת ארגונית ומרצה במכללת ALD