תמונת מצב: אחד הממצאים המרכזיים של קהילת המודיעין בארצות הברית בעקבות פיגועי הטרור של 11 בספטמבר, היה חוסר שיתוף פעולה וסנכרון מספק בין 17 סוכנויות המודיעין השונות. התגלה שם חוסר שקיפות במידע, חוסר תיאום באיסוף ובאופרציות המבצעיות הרלוונטיות, ניהול לא אחיד ומתואם ועוד. בעקבות זאת הוחלט לפני יותר מעשור על הקמת סוכנות מודיעין לאומית חדשה - "המנהל הלאומי למודיעין" (DNI) - שכפופה ישירות לנשיא.
בין תפקידיה המרכזיים של הסוכנות: לנהל את כלל סוכנויות המודיעין במדינה ולסנכרן ביניהן; לתדרך את הנשיא והקונגרס על פי הצורך; לקבוע את מוקדי העיסוק והאיסוף לאור דגשי הנשיא ולהקצות משאבים בהתאם. הסוכנות מאוישת על ידי נציגים של סוכנויות המודיעין השונות, ומורכבת ממנהלי משימה אל מול האיומים המרכזיים, דוגמת מנהל משימת איראן, קוריאה הצפונית, טרור, פרוליפרציה ונשק בלתי קונבנציונלי.
במסגרת זו, ועל פי החוק האמריקאי, אמור המנהל הלאומי למודיעין לפרסם אחת לתקופה דוחות שונים, מקצועיים, תוכניים, גיאוגרפיים ועוד. המוכר ביותר הינו דוח האיומים הלאומי, המתואם עם כל גופי המודיעין בארה"ב ומסכם את תפיסת האיום האינטגרטיבית בראיית סוכנויות המודיעין האמריקאיות. לאחרונה פרסם ה־DNI דוח חדש ומעניין, שבו מתוארת אסטרטגיית המודיעין הלאומית של ארה"ב לארבע השנים הקרובות.
הדוח קובע בין היתר את סדרי העדיפויות לקהיליית המודיעין ועקרונות הפעולה, וממנו עולות תובנות רבות ומשמעותיות. הוא מאפשר לנו הצצה והבנה טובה יותר של הסוגיות המטרידות את המודיעין האמריקאי (וגם את אלו שלא) וכפועל יוצא מכך את מקבלי ההחלטות בארה"ב. בנוסף, יכול לסייע לקהיליית המודיעין הישראלית בניתוח מתודולוגי של הסוגיות שעל הפרק, לטובת שיתוף הפעולה עם ארה"ב וגם לצרכים ישראליים פנימיים. מדובר אומנם בדוח גלוי ובלתי מסווג, אך מניסיון העבר הוא מייצג בצורה טובה את תפיסת המודיעין האמריקאי.
הדוח מורכב משלושה חלקים. הראשון מתאר בקצרה את תמונת האיומים בראיית המודיעין האמריקאי ואת האתגרים שתמונה זו מציבה בפני ארה"ב; השני קובע את תחומי העבודה והמיקוד של הקהילייה האמריקאית; והשלישי את עקרונות העבודה והפעולה לשנים הקרובות.
הדוח פותח כאמור בתיאור תמונת האיומים ומתאר סביבה אסטרטגית דינמית ומשתנה בקצב מהיר, באופן שמגביר את מורכבות האיומים ואת אי־הוודאות. זאת לצד שונות גדולה בין האיומים וחיבוריות הולכת וגדלה. בתוך כך מתייחס הדוח לאיומים המסורתיים שימשיכו לנסות ולהגביר השפעתם, תוך ניצול היחלשות הסדר העולמי והדמוקרטיות המערביות (היחלשות האיחוד האירופי לדוגמה), וההתפתחויות בכלכלה העולמית. וזאת בתחומים המוכרים והמסורתיים ובתחומים חדשים, היברידיים ואסימטריים, צבאיים, כלכליים ופוליטיים.
הדוח מציין את רוסיה, את סין ואת קוריאה הצפונית בהקשרי הגרעין והטק"ק. במזרח התיכון מציין הדוח את איראן וטוען כי אף שהיא עדיין עומדת בהסכם הגרעין מ־2015, היא ממשיכה לחתור ולפתח יכולות טיליות וצבאיות וממשיכה לתמוך בארגוני טרור ומיליציות שונות. באופן מעניין מציין הדוח באופן ספציפי כי מזוהים מאמצים של גופים שונים לפיתוח יכולות בלתי קונבנציונליות שנועדו לפגוע בארה"ב, ואת המאמצים של המדינות השונות לצמצם את היתרון הטכנולוגי האמריקאי באמצעות שליטה בטכנולוגיות ייחודיות בעיקר במרחב החלל ונשק נגד לוויינים (צבאיים ותקשורת), הסייבר והמחשוב, באופן שמקטין את יתרונות המערב בתחומים אלו.
בהקשרי איומי הסייבר נטען שם כי כבר כעת אמון הציבור במוסדות המדינה נפגע כתוצאה מתקיפות בממד הסייבר שהיו בשנה החולפת, ובמקביל נגרם נזק כלכלי משמעותי. כותבי הדוח מציינים כי צפויה עלייה משמעותית באיום זה בכלל הסקטורים ובתוך כך הביטחוני, הכלכלי, הבריאותי, תשתיות קריטיות, ביטחון אישי ויציבות.
כמו כן מתוארות בפירוט רב שתי מגמות חדשות ומטרידות: עלייה בתופעת ההגירה והאורבניזציה של אוכלוסיות, בדגש על תופעת הפליטות. מתוארת שם השפעת המגמה על החברות המערביות, ייצור קרקע פורייה לרדיקליזציה, פגיעה באיזון הכלכלי והדמוגרפי בעולם, במזג האוויר ובהתפרצות מחלות ומגיפות.
מגמה שנייה היא ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, בדגש על תחום הבינה המלאכותית, מיכון ואוטומטיזציה ויכולות חישוב מתקדמות. אלו משפיעות הן על העולם הפיננסי־כלכלי של המדינות השונות אך גם על יכולותיהן הצבאיות והמודיעיניות. כך למשל התקדמות הננו־טכנולוגיה והביו־טכנולוגיה בעלת פוטנציאל השפעה על מצב הבריאות במדינות השונות, אך גם על היכולות הביטחוניות ההגנתיות וההתקפיות. במסגרת זו מצוין נושא התקשורת והרשתות החברתיות המאפשרות לשתף ולהפיץ כמות הולכת וגדלה של מידע במהירות ובאופן נרחב וחסר גבולות פיזיים, כך שפוטנציאל ההשפעה שלו על אנשים, קהילות ודמוקרטיות הולך וגדל. זאת באופן שמאפשר גם לבני אדם בודדים ולקבוצות קטנות וחסרות אמצעים להשפיע אידיאולוגית, צבאית, פוליטית וכלכלית הרבה יותר מבעבר.
והרי המסקנות
המסקנה של התמונה המתוארת הינה צורך הולך וגובר במודיעין, כמו גם הצורך של גורמי המודיעין להשתנות ולהתאים עצמם לשינויים המהירים והתכופים. זאת תוך מאמץ לצמצם את הפגיעה בחופש הפרט והמידע וזכויות האזרחים ככל האפשר.
לטובת כך מגדירה קהיליית המודיעין האמריקאית שבע משימות אב, מהן שלוש יסודיות: מודיעין אסטרטגי שתכליתו לספק מודיעין שקשור לביטחון הלאומי; מושג חדש המכונה מודיעין מקדים, שתכליתו לאתר מגמות חדשות ומתהוות, שינויי בתנאי היסוד והתפתחויות לא צפויות; ומודיעין עכשווי המלווה את הפעילות המבצעית הנוכחית. קהילת המודיעין הגדירה עוד ארבע משימות נושאיות: מודיעין לסייבר מול שחקנים מדינתיים ושאינם מדינתיים; מודיעין לטרור מול מדינות וארגונים; מודיעין לפרוליפרציה בעיקר של נשק בלתי קונבנציונלי והדרכים להפצתו; ומודיעין מסכל מול יכולות מודיעיניות של מדינות האויב.
להשגת משימות האב האלו נקבעו שבעה עקרונות עבודה, מהם שניים כלליים: מודיעין אינטגרטיבי ומסונכרן על ידי כלל הקהילייה; וניהול עסקי אינטגרטיבי לייעול ההתנהלות ולשיפור התיאום. כמו כן, נקבעו חמישה עקרונות בתחומים ספציפיים: אנשים, גיוון, מקצועיות ומעבריות; יוזמה ויצירתיות תוך שילוב יכולות וטכנולוגיות חדשות והתאמת המתודולוגיות בהתאם; שיתוף מידע וביטחון מידע לשיפור התיאום והסנכרון כמו גם הגנת הסוד; שותפויות בעיקר עם ארגוני מודיעין מקבילים במדינות ידידותיות בעולם; פרטיות, זכויות אדם וביצוע כל המאמץ המדובר תוך פגיעה מינימלית בחירויות הפרט, בחופש המידע ובזכויות האזרח.
ומה משמעות האמור לעיל על מדינת ישראל? ראשית, כאמור, מתוך המתואר בדוח ניתן להבין מהן הסוגיות המרכזיות שעל שולחן מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ומה פחות. שנית, הדוח מתאר בהרחבה מגמות מאתגרות בתחום ההתפתחות הטכנולוגית של אויבינו, קצב השינויים המהיר ופוטנציאל לאובדן היתרון המוחלט בתחומי הלוויינות והסייבר. תחומים שעליהם גם המודיעין הישראלי מסתמך ושעליהם יש לתת את הדעת. כפועל יוצא מכך מודגש בדוח הצורך בסנכרון, בראייה אינטגרטיבית, בשיתוף מידע וביכולות להשתנות למול האיומים המשתנים.
המודיעין הישראלי ידוע כמתקדם יחסית בתחומים אלו, אך אין ספק כי גם לנו ישנה עדיין עבודה רבה בתחום. כמו כן, מהדוח עולה בבירור האתגר הגובר לארגוני המודיעין ומכאן עולה הצורך בחיזוק סוכנויות המודיעין השונות. בתוך כך, מתחדד הצורך לחזק משמעותית את יכולות המחקר וההערכה הנחלשות בשנים האחרונות לטובת הטכנולוגיה, הסייבר והמבצעים מיוחדים.
הכותב שימש כרח"ט מחקר באגף המודיעין וכיום סמנכ"ל למודיעין וסייבר בקבוצת "שדמה"