בעודנו מלקקים את פצעי מלחמת הבחירות האחרונה, אי־שם בירכתי התקשורת מהדהדים תופי המלחמה האמיתית. 1,500 חיילים אמריקאים שוגרו בראשית השבוע לעיראק. למה מה קרה? מה השתנה מאז ניצחון המשולש השיעי איראן־עיראק־חיזבאללה (סוריה היא רק בסיס)? ההסבר היחיד הוא הקונספירציה והפרנויה של הנהגות שחבל החוק נכרך סביב צווארן.
לפני שבועיים, בעוד נושאת המטוסים האמריקאית "לינקולן" עושה דרכה למפרץ הפרסי ("איראן מאיימת על מטרות אמריקאיות", או "מקדמת את תוכנית הגרעין" ושאר שטויות), דיווחה דוברת מחלקת המדינה, מורגן אורטגוס: "אנחנו ממשיכים לראות אינדיקציות לכך שמשטר אסד שוב משתמש בנשק כימי, כולל גז כלור בבוקר 19 במאי בצפון־מערב סוריה (במחוז המורדים באידליב - ר"א), ומזהירים, שוב, כי אם משטר אסד ישתמש בנשק כימי, ארה"ב ובעלות בריתה יגיבו במהירות".
לפני שבוע שודרה באחת מבעלות בריתה של ארה"ב (מאלו שמגיבות במהירות) תוכנית טלוויזיה שעסקה ביחסים שבין המורדים באסד למדינת ישראל בפרוץ המרד באביב 2011. סא"ל במיל' מרקו מורנו מיחידת הפעלת הסוכנים 504 התראיין בתוכנית "עובדה" וסיפר על כינון מנהלת "שכנות טובה" באוגדה 210 לטובת נפגעי המלחמה בסוריה. בצד תצוגת סיסטר תרזה התקיימו יחסי קח־תן מודיעיניים וצבאיים עם המורדים לטובת מטרות צה"ל והמדינה.
האינטרס הצה"לי הלגיטימי היה ליצור בן ברית שידווח מה קורה בשטח הסמוך לרמת הגולן ועלול לסכן חיי אזרחים. האינטרס של הממשלה היה לא פחות לגיטימי: להגיע למצב שבו המורדים ישלטו בפתחת קונייטרה ובגבול הסמוך לרמה, וכאשר אסד יופל - יתמכו בתביעתנו לסיפוח הרמה.
הסיכויים לעסקה פוליטית, דהיינו שהמורדים וסעודיה יצדדו בסיפוח הגולן לישראל, היו קלושים מראש ואפסו סופית כאשר הרוסים הצטרפו ללחימה בראשית 2015. במסגרת העסקה הצבאית, צה"ל סיפק אמצעי לחימה וסיוע לוגיסטי, כאשר החיילים בשטח לא מודעים לתוכנית המדינית. בסופו של יום קרב וערבו, היחסים עם המורדים הסתיימו בהפקרתם לצבא אסד, שכבש מאז כמעט את כל שטחי סוריה; למעט אידליב, שם נערכה כאמור תקיפת גז לפני שבועיים. בינתיים רק על פי דיווחים אמריקאיים, מה שמעלה באוב תקיפות גז קודמות של אסד.
מתקפת גז בסוריה, ארכיון. צילום: רויטרס
# # #
מידע על הנשק הכימי שבידי אסד וחשדות על השימוש בו הופצו כבר בתחילת מלחמת האזרחים ב־2011. הקונוטציה של גז וישראל (שואה) ונשק כימי להשמדה המונית (ארה"ב) היו מילות קוד לטראומה ישראלית־אמריקאית. הנשיא דאז ברק אובמה הגיב על החשדות במדיניות של "קווים אדומים" ואיים בתגובה כוחנית אם אסד יעז לעשות שימוש בנשק כימי. באוגוסט 2012 פורסמו ידיעות על תקיפה בגז באזור שבשליטת המורדים סמוך לדמשק. התמונות היו קשות לצפייה. מאות נפגעו. אובמה נתבע להגיב בכוח, כמצופה ממדיניות הקווים האדומים שלו.
ראשי התומכים בפעולה צבאית היו הדמוקרטים ג'ון קרי (סגנו של אובמה) ומזכירת המדינה הילרי קלינטון. שניהם הביטו קדימה לעבר המרוץ לנשיאות אחרי אובמה וחשבו כיצד תיראה מפלגתם - והם עצמם - אם לא תגיע מיד תגובה קטלנית על המראות הנוראים שהופצו בעולם. קרי עצמו נשא נאום נרגש וטעון שבו דרש להגיב וטען שהוא נסמך על מודיעין מהימן בעניין של תקיפת הגז.
אובמה לא הגיב. הסיבה: ראש המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי, מסר לו כי סוכנויות המודיעין דחו את המידע שבידי קרי וקלינטון. גם ג'יימס קלאפר, שהיה ראש סוכנויות המודיעין, אמר לאובמה כי אין הוכחה ניצחת לאחריות אסד לתקיפה.
זה לא הספיק לקרי, שיחד עם ג'ו ביידן, שהיה אז יו"ר ועדת השירותים החשאיים, תבע מהבריטים להתייצב לצד האמריקאים במתקפה על ארסנל הנשק הכימי הסורי. המודיעין הבריטי בדק ומצא שהגז שזוהה באותה תקיפה לא זוהה ככזה שבידי אסד, והפרלמנט בלונדון דחה את הבקשה. קצת פחות מחודש לאחר מכן, בספטמבר 2012, נפגש אובמה עם ולדימיר פוטין ושמע ממנו כי ג'ון קרי משקר בעניין הגז. בכל זאת ביקש הנשיא האמריקאי מפוטין לשים סוף למאגר הגז, ונענה בחיוב: המאגרים הועלו על ספינה אמריקאית והושמדו.
אובמה החליט לבטל את התקיפה, מה שהרים קמפיין ימני עולמי, בייחוד בישראל המאוכזבת, שבו הוצג הנשיא האמריקאי כ"חלש"; ובאפריל 2013 אישר אובמה משלוח נשק למורדים. מעניין כיצד זה בוצע פיזית בשטח.
מראשי התומכים בפעולה צבאית. ג'ון קרי, צילום: רויטרס
# # #
השבוע, במהלך קמפיין הגז האחרון ושידור התוכנית "עובדה", עלו בי מעין דמדומי דז'ה וו. מפקד פיקוד הצפון ב־2012, יאיר גולן, סיפר לנו על ההוכחות שהביאו המורדים "שלנו" לגבי הימצאות גז בסוריה ותוצאות התקיפה. שמעתי את גולן ותהיתי מי ואיך הועברה האינפורמציה על הימצאות הגז ותוצאות התקיפה המזעזעות. לכן התקשרתי לציפי לבני, שבאותם ימים כיהנה כשרת החוץ ונפגשה עם קרי עשרות פעמים. "נו באמת, רן", היא נזפה בי, "אתה הרי יודע שהחומרים האלה עוברים בערוצים אחרים לגמרי... את העניין עצמו אני לא זוכרת, אבל אני זוכרת היטב שלקרי היה נאום מרגש וחזק".
ה"עניין עצמו", למי שמתעקש לא להבין רמזים, הוא תוכנית דמיונית של הממשלה לזכות ברמת הגולן במחיר שיתוף פעולה עם סעודיה, ארה"ב והמורדים באסד. התוכנית נתמכה על ידי שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני בשטח ולוחמה פסיכולוגית מדינית. אלה חברו למטרות מלחמה סמויות, או כמו שתיאר ב"עובדה" מפקד הגיס הצפוני באותם ימים, אלוף גרשון הכהן: "תמיד תדע שמה שאתה רואה מסתיר משהו שהוא חשוב יותר".
