מול ההצעה המהפכנית והמדליקה שהציע ליברמן – ממשלת חירום בין הליכוד לכחול לבן, בלי החרדים וסמוטריץ' ובן־גביר– התייצבו שוב כמה מראשי כחול לבן, ביניהם יעלון וניסנקורן, וחזרו שוב כמסוממים בנאליים על ההבל התקוע והמהוה שלהם: "לא נשב עם ראש ממשלה שיש נגדו כתבי אישום". מבחינתם, התנאי לקואליציה עם הליכוד הוא "רק לא ביבי". כלומר, אם לא תעיפו את ביבי, עניין שלא יקרה בחיים, אין סיכוי לקואליציה בין הליכוד לכחול לבן. וזה כל כך לא מעשי, כל כך אווילי, וכפי שנבהיר מיד - כל כך לא מוסרי, עד שכל מי שקיווה שהבחירות הבאות ייתנו סוף־סוף לרוב הישראלי סיכוי להשתחרר מעניבת החנק החרדית והכפייה הרבנית־לאומנית, מבין עכשיו שאין סיכוי. כמו שאמר האלוף (במיל') גיורא רום, מועמד כחול לבן למבקר המדינה, שתיאר את המפלגה ששלחה אותו כאוסף נרפה של אנשים ("כפפת אגרוף על יתוש", כהגדרתו הציורית המבריקה) שכל מה שמאחד אותם הוא "רק לא ביבי". וזה ממש לא מספיק, לא רק כדי להגיע לשלטון, אלא אפילו כדי להחזיק מעמד כמפלגה מאוחדת.
נדמה באמת שאם כחול לבן ימשיכו בדרך זו ויסכלו את כוונתו המשובחת והרעננה של ליברמן להביא למהפך אמיתי בחיינו הפוליטיים, הם עתידים להיעלם ממש בקרוב מחיינו. מישהו יכול להגיד משהו על עמדות כחול לבן בתחום כלשהו? יש בכלל משהו כזה, פרט ל"לא נשב עם נתניהו"? אה, כן, עם אחמד טיבי ואיימן עודה נשב, אם צריך, כפי שראינו.
הדבר המדהים הוא שראשי כחול לבן לא למדו דבר ולא הפיקו לקח כלשהו כמדומה ממה שקרה בבחירות האחרונות. הרי העם כחבר מושבעים גדול בחר בביבי שוב כראש מחנה הימין. אין בלתו מבחינת רוב הבוחרים, למרות כל החשדות נגדו, שעדיין לא הפכו לכתבי אישום, והרי החוק עומד לצדו של נתניהו, הוא חוק ראש הממשלה, הקובע חד וחלק, במילים מפורשות, כי ראש ממשלה יכול לכהן גם תחת כתבי אישום ותחת מהלכי משפט עד למתן פסק דין חלוט וסופי, תהליך שיתמשך כמה שנים.
אז מה שכחול לבן מציעים לנו הוא להפקיר את המדינה לשלטון ביבי והחרדים וסמוטריץ' ובן־גביר למשך כל אותן שנים רק משום שהם נגד ביבי למרות שהחוק עומד לצדו. וזה כל העניין, הרי חוק ראש הממשלה בניסוחו החד־משמעי נועד בדיוק למטרה זו: למנוע את הפלתו של ראש ממשלה בידי מערכת המשפט (ואויביו בתוכה ומחוץ לה), לפני שהדברים בוררו עד תום על ידי כל המערכות המשפטיות, והרי אנחנו בעיצומו של התהליך. ועוד לא הגענו אפילו לשימוע.
כלומר, הניסיון של ראשי כחול לבן הוא להיות צדיקים יותר מהחוק ולשבת כערכאת שיפוט מטעם עצמם, ובינתיים שתלך המדינה לעזאזל. העיקר שאנחנו נרחץ בניקיון כפינו המדומה. מה יותר בלתי מוסרי ובלתי אחראי מעמדה זו?
טוב שבני גנץ לפחות עוד לא אמר בשלב זה דבר חד־משמעי ומחייב, והדלת שלו לקואליציה עם ראש הממשלה עוד לא ננעלה, גם אם היא סגורה בעיקרון. כבר הבנו מהפעם הקודמת. אז אולי שיעלון וניסנקורן ואולי גם לפיד ישבו מחוץ לממשלת נתניהו, אם הם רוצים להיראות צדיקים בעיני עצמם, וייתנו לפחות לגנץ ולכמה מן הדמויות המרשימות בכחול לבן (כגון ח"כ עומר ינקלביץ', החרדית הנאורה והמצוינת) לשבת בתוכה, אם כך יגזור הבוחר. הרי אבי גבאי, שנעל אותם בהתחייבות אנטי־ביבי, כבר חזר בו מזמן. אז מותר גם להם.
