הדבר האחרון שג'ארד קושנר צריך עכשיו זה צילום משותף עם שר ישראלי בכיר בכינוס שיזם, אשר יתקיים בבחריין. עבור קושנר, לצילום כזה, דווקא עכשיו, יש משמעות דומה לזו של צילום עם ידיד שנחשב למפוקפק בעיני המשתתפים הצפויים להגיע לסדנה במנאמה.
בסדנה הכלכלית שתתקיים בבחריין לא תהיה נוכחות ישראלית רשמית. הבית הלבן, או ליתר דיוק ג'ארד קושנר, החליט שנציג ישראלי רשמי לא יוזמן. זאת טעות להגדיר החלטה זאת "נסיגה" מצד ארה"ב ביחסה לישראל. אין כאן שום נסיגה, אלא חישוב ושיקול הגיוניים מצד מי שעמלו על תוכנית השלום, דחו את פרסומה פעמים אחדות ועדיין מהססים ואינם בטוחים בנוגע לעיתוי מתאים לפרסומה.
אין צורך להיות מומחה כדי לפענח את סוד הדרת ישראל מהכינוס בבחריין. ג'ארד קושנר, ועמיתו ג'ייסון גרינבלט, מודעים יותר מאחרים לעובדה שתוכנית השלום שלהם לא זוכה לתמיכה בקהילה הבינלאומית. שניהם מביטים ועוקבים בייאוש איך תוכנית השלום שעליה עמלו יותר משנתיים מאבדת בעיני גורמים
בינלאומיים כל סימן של פרקטיות, וכל סיכוי של יישום. עובדה זו מורגשת היטב, ובאופן מוצהר, במטה הראשי של האו"ם בניו יורק ובמרכז האיחוד
האירופי בבריסל.
בקהילה הבינלאומית לא מביעים תמיכה בתכניתה שלום. צילום: AFP
משיחות בניו יורק עולה כי ההסתייגות מתוכנית השלום ופסילתה המוקדמת טמונות בכך שהתוכנית מתעלמת במכוון מפתרון שתי המדינות לשני העמים. שגרירים ודיפלומטים בניו יורק, שטוענים כי הם מעודכנים בפרטי תוכנית השלום, מגדירים את התוכנית כ"הסדר מדיני" בין ארה"ב לישראל.
הזמנה רשמית לסדנה הכלכלית בבחריין של נציג ישראלי ממשלתי בכיר הייתה מתפרשת ומתקבלת כאישור אמריקאי מאולץ לביקורת לפיה התוכנית נוטה לטובת ישראל, במידה כזו שהפכה אותה ללא מקובלת בקהילה הבינלאומית.
סיבה נוספת לאי הזמנת נציג ישראלי רשמי היא השאיפה האובססיבית הידועה של קושנר להשיג נגישות למיליארדי הדולרים של סעודיה. בהקשר זה יש להסביר כי ישראל איננה מייצגת כסף, אלא מקבלת סיוע מארה"ב. אין לה מקום בכינוס שכל כולו נועד לגייס - כך על פי היעד שקבע קושנר - 70 מיליארד דולר.
בינתיים, מתרבים לאחרונה הקולות גם מכיוון מנהיגי מדינות המפרץ, שמטרתם להמעיט בחשיבות הסדנה הכלכלית ובתוכנית השלום, כאשר גם יוזמת הכינוס בבחריין מאבדת את סיכויי יישומו המעשי. לכן, ייתכן שהיעדרות ישראל הרשמית מהכינוס, עוד תיחשב כהישג וכחכמה לפני המעשה.
