דלאל דאוד אמנם זכתה לשחרור המיוחל מכלא נוה תרצה, אולם היא עדיין רחוקה מלהיות אדם חופשי. דאוד מוגדרת "אסירה ברישיון" ותהיה בפיקוח המדינה לפחות בחמש השנים הבאות. היא תעבור "מדלת לדלת", מנוה תרצה היישר להוסטל, שבו היא שוהה כבר חודשים ארוכים בעת שהיא יוצאת לחופשות, ויוטלו עליה הגבלות רבות. בין היתר, ייאסר עליה לבקר בכפר אבו סנאן, בו מתגוררים בני משפחתו של הנרצח, מי שהיה בעלה.
את תכנית השיקום הכינה עבור דאוד הרשות לשיקום האסיר. על פי התכנית, היא תשהה בהוסטל במשך שנתיים. מדובר בזמן ארוך מהרגיל, שכן בדרך כלל מדובר בתקופה של שנה. ההוסטל הוא מסגרת שיקום כוללנית, המשלבת בין חזרה לחיים בקהילה לבין שהות במסגרת אינטנסיבית שלה כללים וחוקים ברורים. בהוסטל שלבים שבאים לידי ביטוי במידת האחריות שניתנת לדיירות. השלבים הראשונים מאופיינים באינטנסיביות ובדרגות חופש מצומצמות, וככל שחלה התקדמות בהליך השיקום - כך מתרחבים מידת האחריות ודרגות החופש.
ההוסטל נותן מענה גם לנושא התעסוקה. נערך אבחון תעסוקתי והאסירות משולבות בתעסוקה עצמאית. בתום שנתיים בהוסטל, התכנית היא כי דאוד תעבור למגורים עצמאיים בקהילה, אך עדיין תחת פיקוח הדוק של הרשות.
"הרשות לשיקום האסיר מברכת על השחרור של דלאל דאוד", אמרה למעריב ד"ר רותם אפודי, המפקחת הארצית ברשות. דלאל תיקלט מיד עם שחרורה בהוסטל לאסירות משוחררות. ההוסטל מעניק לאסירה המשוחררת לצד צרכים בסיביים כמו מזון ומדור טיפול, סיוע בהשכלה, שילוב בתעסוקה, כל אישה והיכולות שלה".
לדבריה, "יש נשים שיוצאות ללא ניסיון וללא כישורים קודמים ולכן יש צורך בהכנה ממושכת לעולם התעסוקה ויש נשים שבשלות יותר להשתלב מיד לאחר שחרורן. בחיי הדיירות נלקחים בחשבון מצב נפשי, מצב התמכרותי, כמה זמן נותר עד סיום תקופת השליש וכן הרקע המשפחתי. צריך לזכור שיש נשים שעבורן החזרה לסביבה המקורית שלהן מסכנת אותן".