ספקולציות, תרחישים וסיפורים רבים עוד ייכתבו על השעות שקדמו למה שנראית כאחת ההחלטות החשובות ביותר של הנשיא טראמפ מאז נכנס לתפקידו - ביטול תקיפה באיראן עשר דקות בלבד לפני שיצאה לדרך, לפי פרסומים, נגד יותר מ־12 יעדים באיראן. טראמפ טען בראיון ל־NBC כי בצבא העריכו שבתקיפה ייהרגו יותר מ־150 איראנים, ולכן החליט לבטל את התקיפה - בשל חוסר המידתיות בין הפלת המל"ט האמריקאי לבין התגובה החריפה.
לפי ה"ניו יורק טיימס", גם מי שהיו מעורבים בהחלטה לבצע את התקיפה ובתכנונה אינם יודעים את כל הפרטים בקשר להחלטה לבטלה. רוב צמרת הממשל וסביבתו הקרובה של טראמפ תמכו בתקיפה, ובכל זאת הנשיא החליט אחרת. האם מראש תכנן לדרוך את המערכת ולבטל ברגע האחרון, או שבאמת החליט על בסיס תחושות ואינסטינקטים או התייעצויות עם גורמים שאינם חלק מסגל הבית הלבן?
ככל הנראה לא נקבל מענה על השאלה הזו, אבל מה שברור הוא שמרגע שהחליט לבטל את התקיפה, הוא ניהל קו מוחצן בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות - שלא מסתתר מאחורי ההחלטה אלא מסביר את הסיבות שהובילו אותו לקבלה - ובכך החזיר את היוזמה אליו.
כך או כך, הדילמה האמריקאית ממחישה היטב עד כמה לעתים היתרונות המובהקים של מעצמה הם גם חסרונותיה. יחסי הכוחות בין ארה"ב לאיראן אפילו אינם ניתנים להשוואה. טראמפ אומר באופן גלוי שהוא אינו מעוניין במלחמה, כי למעשה כך הבטיח לבוחריו וכך הוא מאמין, שאין סיבה שישלם הן מחירים כלכליים והן בחיי אמריקאים על אירוע שהוא יכול לפתור בדרכים אחרות.
דונלד טראמפ. צילום: רויטרס
לשני הצדדים ברור היטב ששאלת יחסי הכוחות והעוצמות הצבאיות אינה קיימת. הבעיה של האמריקאים היא שבבואם להגיב באופן צבאי כמעצמה, כל שהם יכולים הוא להשיב לאיראנים בתגובה שהיא בבחינת מעט יותר ממה שהאיראנים עשו, ובכך הם נגזר עליהם לשדר למעשה חולשה ולא עוצמה. פעולה קשה מדי עלולה להוביל את האזור להסלמה, ובמודיעין בישראל סבורים כי לאף אחד מהצדדים אין אינטרס לכך.
בהחלטה לבטל את התקיפה מבקש טראמפ לשדר כי לעתים הכוח הוא באיפוק, ונראה כי הוא יוצא מרוויח בסיבוב הזה - הן בארה"ב והן מול מדינות האיחוד האירופי, שעד עכשיו התנגדו לקו שהוא מוביל מול איראן וליציאה מהסכם הגרעין. לא מן הנמנע שבאירופה יגלו יותר הבנה להחרפת הסנקציות הכלכליות והמשך הלחץ על איראן. טראמפ יוכל לאותת להם ולפוטין כי הוא גילה סובלנות ורגישות מול התוקפנות האיראנית.
המודיעין הישראלי העריך בחודשיים האחרונים שהאיראנים יחריפו בהדרגה את הפעולות הצבאיות שלהם במפרץ, לצד ההצהרות בנושא הפרת הסכם הגרעין, אבל גם אל מול ההערכות הללו, הפלת המל"ט האמריקאי היקר והמתקדם הייתה צעד מפתיע, משום שפעולה נגד מטרות אמריקאיות מובהקות נתפסה כצעד שאולי האיראנים יבצעו בשלב מאוחר יותר.
קצב ההתפתחות בחודשיים האחרונים הוא מהיר מכפי שהעריכו גורמי מודיעין במערב. האיראנים בלחץ גדול, וככל הנראה הם מוכנים גם להמר על יותר. המדיניות הישראלית לשמור על פרופיל נמוך היא נכונה. בישראל נערכים בחודשים האחרונים לאפשרות שאת הלחץ מול האמריקאים יתרגמו האיראנים גם לפעולות נגד מטרות ישראליות בארץ או בחו"ל. לפי הערכות, ככל שעובר הזמן וטבעת הלחץ הולכת ומתהדקת, כך גדל הסיכוי לפעולה איראנית של ממש, באמצעות זרועותיה, נגד ישראל, שעלולה לחרוג מפעולות כירי של רקטה בודדת לעבר החרמון.
לפי קצב האירועים של החודש האחרון, בישראל צריכים להביא בחשבון כי מי שמוכן להמר בהפלת כלי טיס אמריקאי, יהיה מוכן לעלות לשלב הבא גם מול ישראל. כל אלה מבטיחים שמפלס המתח באזורנו יישאר בעינו גם בתקופה הקרובה.
