דרמה במשפטו של עמרים בן אוליאל, הנאשם ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. בן עוליאל מסרב להעיד במשפט ובכך להגן על עצמו, משום שהוא סבור שהמשפט מכור. גם הניסיון של סנגורו, עו"ד אשר אוחיון, לשכנע אותו להעיד עלו בתהו. לדברי בן בן אוליאל, החלטת בית המשפט לקבל את הודאותיו בקבילות למרות שהוצאו ממנו לאחר עינויים ומכיוון שכך, אין לו טעם להעיד והמשפט מכור.
לאחר מכן נמשך הדיון, כשחמותו של בן אוליאל עלתה לדוכן העדים ואמרה כי היא זו שסיפרה לאשתו של עמירם על ההצתה בדומא (כדי שישמרו על עצמם אם יהיו התפרעויות נקמה) ואשתו אמרה שתספר לעמירם. לדבריה האישה סיפרה לה (אחרי שנעצר) שהוא היה איתה כל הלילה ולכן לא יכול להיות שהוא האדם שביצע את המעשה.
לאחר החמות, עלתה לדוכן העדים אוריין, אשתו של בן אוליאל, שסיפקה לו את האליבי לזמן הרצח: "כל יום עמירם היה חוזר בשעה 19:00 מלימוד תורה. היינו אוכלים, מדברים, היה לומד עוד והולך לישון בשעה 00:30. אין מצב בעולם שהוא בשעה 23:30 לא נמצא בבית. הוא לא היה משאיר אותי אף פעם לבד. אני זוכרת שבאותו לילה הלכנו לישון ב01:00".
אוריין: "התעוררתי בשעה 04:00 וחזרתי לנמנם. בשעה 05:00 התעוררתי והערתי את עמירם שנשאר עם התינוקת, ואני נסעתי. כל לילה הבת שלנו ינקה. אני זוכרת כמעט ב100% שהתעוררתי וראיתי את עמירם. אין מצב שהייתי מתעוררת ורואה שעמירם לא נמצא ולא הייתי שמה לב ונבהלתי נורא".
בסיום הדיון ביקש סנגורו של בן אוליאל להביא עדה מומחית לפענוח כתב יד שתעיד בשבוע הבא. "יש בזירה שתי כתובות גרפיטי. חוות הדעת אומרת שאלה שני כתבי יד שונים, אחד ואף אחד מהם לא של עמירם בדרגת קביעה ודאית מוחלטת. ההנחה היא שמי שכותב את הדברים האלה באישון לילה עושה אותם בצורה האותנטית ביותר", הסביר. "אדם שעשה זאת משאיר טביעות אצבע, יש הרבה מאפיינים לכתיבתו של אדם. זו ראיה אובייקטיבית יחידה. ההנחה הייתה שהמדינה תביא ראיות אבל המדינה לא עשתה את זה ואנחנו נעשה את זה. כתב יד של גרפיטי לא יכול להוכיח ברמת וודאות מי כתב, אך הוא כן יכול לשלול חשד. חוות הדעת קובעת שלא מדובר בעמירם".
בחודש שעבר חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם א', שנטען כי היה מעורב ברצח בדומא ועל פיו יימחק מכתב האישום חלקו בתיק דומא והוא יואשם ויודה בארבעה אירועים של קשירת קשר לביצוע פשע של הצתה ומעשי תג מחיר ברכוש. כמו כן, גם סעיף הצתת כנסיית הדורמציון הוסר מכתב האישום המתוקן. א' עונה בשלושה סבבי עינויים, כאשר בשירות הביטחון הכללי היו בטוחים שהוא השתתף בביצוע הרצח. הוא הודה אך הם סירבו לקבל את ההודאה בשל בעיות שהיו בה, ולבסוף הואשם בתכנון האירוע. הסעיף המדובר יוסר כאמור מכתב האישום.
הרצח בכפר דומא אירע לפני ארבע שנים, כשפעילי ימין הציתו את ביתה של משפחת דוואבשה. כתוצאה מהשריפה נספו התינוק עלי ושני הוריו. כחצי שנה לאחר מכן הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים. בן אוליאל הודה בתכנון הרצח בדומא ובשורה נוספת של הצתות ופיגועי טרור.
בכתב האישום הראשון נאמר כי לאחר רצח מלאכי רוזנפלד ז"ל בידי פלסטינים ביוני 2015, קשרו בן אוליאל והקטין הנאשם עימו קשר לבצע פיגוע נקמה נגד ערבים ולהמית אנשים. במסגרת זו, שוחחו השניים על מיקום הפיגוע וסיכמו לבצעו בכפר דומא ובמידת האפשר לבצע פיגוע נוסף בכפר מג'דל הסמוך, בכוונה להמית אנשים השוהים בבתיהם.
לשם כך, הכין בן-אוליאל תיק עם שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור. ב-30 ביולי בלילה לבש בן-אוליאל בגדים כהים ויצא מביתו עם התיק כדי להיפגש עם הנאשם הקטין במערה במאחז המכונה "יישוב הדעת". לאחר שלא פגש בקטין, החליט בן-אוליאל לבצע את הפיגוע לבדו. כשהגיע לפאתי הכפר דומא קשר את חולצתו סביב ראשו על מנת להסתיר את פניו ועטה הכפפות על ידיו. על מנת להגביר את הפגיעה ולהבטיח כי הבית שיצית אינו נטוש, חיפש בן-אוליאל בית בעל סממנים המעידים כי הוא מיושב. תחילה, הוא ריסס כתובות "נקמה" ו"יחי המלך המשיח" על קירות בית דו-קומתי השייך למאמון דוואבשה, ואז השליך בקבוק תבערה דרך חלון הבית בכוונה להמית את יושביו. הבית, שהיה ריק מאדם, עלה באש.
מיד בהמשך פנה בן-אוליאל לעבר ביתם של סעד ורהאם דוואבשה כשבידו בקבוק התבערה השני. לאחר שניסה לפתוח שני חלונות ללא הצלחה, פתח את חלון חדר השינה בו לנו באותה עת בני המשפחה, הדליק את בקבוק התבערה השני, השליכו לעבר החלון ונמלט בריצה. האש החלה לבעור ואחזה בכל ארבעת בני המשפחה. עלי סעד דוואבשה, פעוט בן שנה וחצי, ושני הוריו, סעד וריהאם דוואבשה, נהרגו ואחמד בן ה-4 מאושפז עדיין בבית החולים מזה 5 חודשים לאחר שנכווה כוויות קשות.