פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה היום (חמישי) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד ארבל אלוני (40), מי שרצח לפני 25 שנה את נהג המונית דרק רוט, ונגד חמישה נוספים, בגין קשירת קשר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.
על פי כתב האישום, אלוני והאחרים - ראם ביריוקוב (26), אמיר אלוני (27, אחיו של ארבל-א"ג), גיל מנשה (37), גבריאל אנקונינה (28) וליאור ארביב (36) פעלו בין אפריל 2018 ועד מאי 2019 למימוש והוצאה לפועל של תכנית מרמה, במסגרתה ניצלו את ניזקקותם הכספית של אלפי אזרחים, אשר נזקקו לקבלת הלוואות מפאת מצבם הכלכלי הירוד, וזאת במטרה ליצור תזרים מזומנים גדול ככל הניתן אשר ישולשל לכיסם וישמש את המשך ביצוע העבירות על ידם. תכנית המרמה שפיתחו הנאשמים נועדה לגבות על בסיס מצג השווא של "הלוואות אטרקטיביות" ותשלומי כזב, כשבפועל לא היה בידי הנאשמים לספק לרבים מהפונים אף הצעה להלוואה.
במסגרת תכנית המרמה, ובכוונה לאתר, לפתות ולהגדיל ככל הניתן את מספר הקורבנות, באופן אשר יגדיל את תזרים המזומנים העומד לרשותם, פרסמו האחים אלוני, ביריוקוב, מנשה, ונועם שץ את מתן ההלוואות ב"תנאים אטרקטיביים" באתרי אינטרנט, בפייסבוק ובאינסטגרם, תוך פרסום שווא בדבר ניסיון מקצועי רב שנים ובנק מרשים של לקוחות מרוצים, והכל במטרה ליצור מצג שווא של בטחון ואמינות בהתייחס לחברה ולהלוואות המוצעות.
לשם מימוש תכנית המרמה, פעלו הנאשמים באמצעות חברת א.א. אפריל סחר ושיווק בע"מ (נאשמת 7). במהלך התקופה הרלוונטית, היו האחים אלוני בעליה הרשומים של חברת אפריל, והיא נוהלה על ידי האחים, ביריוקוב, מנשה ושץ אשר היו שותפים ברווחיה, ושימשה כמסד לביצוע העבירות. החמישה שימשו כמנהלים בכירים בחברת אפריל, התוו את מדיניות החברה, עיצבו את מבנה החברה תוך מתן הוראות למנהלי מחלקות וטלפנים שהועסקו בחברה, והכל במטרה לקדם וליישם את תכנית המרמה, תוך השאה מרבית של רווחיהם הכספיים.
החמישה הסתירו את פעילותם בכוונה למקסם את כמות הפונים לחברה בכך שהציגו את פעילות החברה תחת שלל שמות ומותגים המציגים בכזב כאילו מדובר בגופים עסקיים נפרדים ועצמאיים ממנה. בכוונה למקסם את כמות הפונים לחברה, הועסקו בחברה על ידי החמישה, עשרות עובדים אשר שימשו ברובם כטלפנים, ובחלקם כמנהלי מחלקות בחברה. אלה פעלו בהנחיית החמישה ותחת הוראותיהם, ושימשו כלי בידיהם.
שיטת מרמה תלת שלבית
לצורך מימוש תכנית המרמה ובמסגרתה פיתחו ויישמו הנאשמים שיטת מרמה תלת שלבית: בשלב הראשון הבטיחו החמישה לפונים כי יספקו להם הלוואות בתנאים אטרקטיביים ומפתים, וזאת בתמורה לקבלת תשלום מהפונים בסכומים שנעו בממוצע בין 1800-600 שקלים מכל פונה, בגין פתיחת תיקים בחברת אפריל. בהמשך, ובניגוד להבטחות שניתנו לפונים, על בסיסן שילמו הפונים דמי פתיחת תיק, פעלו החמישה באמצעים שונים לניתוק ההתקשרות עם מרב הפונים, וזאת מבלי לספק להם הלוואות כמובטח ותוך קבלת דמי התיווך לכיסם. במקביל, גרמו לפונים למכור את מכשירי הפלאפון החדשים שרכשו בשל מצבם הכלכלי הירוד, ניזקקותם הכספית והעובדה שכבר שילמו לחמישה דמי פתיחת תיק, זאת כשהחמישה גורפים לכיסם 100% רווח מכל העסקאות.
בשלב השני פעלו החמישה לפיתוח ויישום של מודל מרמתי מתוחכם בחברה, בדמות "משק סגור". לשם כך, הקימו ושלטו החמישה במספר מחלקות בחברה אשר התייצגו באופן כוזב ושקרי בפני לקוחות החברה כגופים וחברות נפרדים ועצמאיים, מחברת אפריל. באמצעות טלפני המחלקות, הבטיחו החמישה בכזב לפונים כי תמורת תשלום דמי פתיחת תיק יתווכו בין הפונים לבין גופים ומוסדות פיננסיים חיצוניים לחברת אפריל ונפרדים ממנה, אשר יספקו לפונים הלוואות בתנאים מפתים וכדאיים. בפועל הועברו הפונים בין המחלקות השונות של החברה והמחלקות התייצגו בכזב בפניהם כגופים נפרדים מהחברה ותוך שימוש במצגי שווא וטענות כוזבות גבו מהפונים כספי מרמה נוספים. מרבית הפונים אשר נפגעו כלכלית במסגרת השלב השני של התכנית, לא זכו לקבל הלוואות כלל. עבור מיעוטם של הפונים, גויסה הלוואה בעיקר מחברה המספקת שירותי תיווך של הלוואות חברתיות ומקשרת בין מלווים פרטיים המעוניינים לספק הלוואות תמורת ריבית, לבין לווים המעוניינים ליטול אותן.
בשלב השלישי של תכנית המרמה ומשהבינו הנאשמים כי באפשרותם להגדיל את סכומי הכסף שיקבלו במרמה מהפונים, על ידי כך שיציעו להם לקבל הלוואות בשיעורים גבוהים מאוד, פתחו האחים ארבל, ביריוקוב ומנשה מחלקה נוספת בחברה, באמצעות שיטת מרמה נוספת והצליחו להונות כ-100 פונים נוספים ולקבל מכל אחד מהם סכומי כסף שנעו בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים, כאשר הם מותירים את הפונים בשבר כלכלי של ממש.
תשתית נרחבת להסתרת התוכנית
כפועל יוצא של תכנית המרמה, קיבלו הנאשמים במרמה ובנסיבות מחמירות מהפונים לקבלת הלוואה סכום כולל של כ-14,428,402 ש"ח שהינו רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון, והכל תוך גרימה לפונים, אשר ממילא היו נתונים במצב כלכלי ירוד, להסתבכות כלכלית נוספת.
ביריוקוב שימש כסמנכ"ל הכספים בחברה. והיה אמון על הסתרת והסוואת הכספים שקיבלו הנאשמים במסגרת תכנית המרמה וזאת באמצעות רשת נרחבת של חשבונות שפתחו אנשי קש, וכרטסות בצ'יינג'ים, וכן על ידי ביצוע פעולות ברכוש האסור שזרם בעורקי תשתית זו. אנקונינה וארביב שימשו בשליחות האחים אלוני, ביריוקוב ומנשה, כאנשי קש, בכך שפתחו חשבונות בנק עבורם ונרשמו באופן כוזב כבעלי כרטסות בצ'יינג'ים.
על מנת להסתיר את תכנית המרמה, בכוונה להתחמק מדיווח ותשלום מס וכדי להסוות את כלל הרכוש האסור שעלה מביצוע העבירות, פעלו הנאשמים באמצעות תשתית נרחבת של 26 חשבונות בנק, מסלקות אשראי, וכרטסות בצ'יינג'ים שנפתחו בידי אנקונינה וארביב ואנשים נוספים, ושימשו כלי קיבול לכספי הקורבנות ולפעילות מוסווית ברכוש האסור. הנאשמים עשו כל זאת במטרה להסתיר את התנועות בכספים, ואת בעלי הזכויות האמיתיים בכספים, לתת דיווח כוזב לפי חוק איסור הלבנת הון ולהשמיט דיווח אודות מרבית מההכנסות הללו לרשויות המס.
הפרשה נחקרה על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית בלהב 433 שבמשטרת ישראל, בשיתוף יחידת יהלום ברשות המיסים, הרשות להגנת הצרכן, אגף החקירות חקירת הונאות בביטוח הלאומי, ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.