בשבוע האחרון מדינת ישראל סוערת סביב סרטם של העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז החוזר אל פרשת "משחקי חברה", בה נחשד הזמר אייל גולן בקיום יחסי מין עם קטינות, שישודר הערב ב"רשת 13". הבוקר שחררה וילנאי, בתוכניתה של אילה חסון ב-103FM פרטים מהסרט, למרות ניסיונות מצידו של גולן למנוע אותו: "חשוב שאנשים יראו את הסרט בגלל הגילויים החדשים שיש בתוכו. חלפו שש שנים והעננה עדיין רובצת מעל אייל גולן ורצינו לרדת לעומקם של דברים".



אז בעצם זה לא גרוע שאנשי אייל גולן ביקשו לבטל את הקרנת הסרט וכל תגובותיו בנוגע לסרט עליו. זה הגביר את הלהבות.
לא אהיה צינית ואומר שהדבר הזה היה טבעי. זה אף פעם לא נעים להיות בעין הסערה. אני כן חושבת שיש עניין גדול בסרט הזה, חשוב שאנשים יראו אותו בגלל הגילויים החדשים שיש בתוכו".



תגידי לנו למה הוא כועס עליכם, מה הגילוי המשמעותי ביותר שאת יכולה לומר מבלי לפגוע בסקרנותנו לראות את הסרט הערב.
"גיא ואני כבר כמה שנים חוזרים לפרשות עבר, פרשות שטלטלו את המדינה, מכל מיני סוגים. חשבנו תקופה ארוכה שצריך לחזור לפרשה הזאת כי היא באמת פרשה מדהימה שכל המדינה דיברה עליה שהתחילה בחשדות חמורים של יחסי מין עם קטינות ונגמרה בתיק סגור מבחינת אייל גולן ושל ארבע שקרניות שמסרו עדות שקר במשטרה וחזרו בהן. התיק הזה נסגר במהירות שיא במונחים של חקירות בישראל. תוך שלושה חודשים כבר סגרו את התיק אחרי חשדות כל כך חמורים, ואמרנו חייבים לצלול ולהבין מה קרה שם".





ראיתי תיקים דרמטיים שנסגרו תוך חודש
"כמעט ולא. בחשדות בקיום יחסי מין עם קטינות, בפרט שהייתה הרשעה בתיק לאבא שלו, הלכתי ונברתי בכמה תיקים בתחום הזה, זאת מהירות שיא גם במשטרה. אומרים. עכשיו תראי, חלפו שש שנים, העננה עדיין רובצת מעל, הציבור עדיין חושב שהייתה קנוניה נגדו ומישהו תפר לו תיק. התיק הזה מעולם לא פורסם כי הרי לא הוגש כתב אישום, התיק נסגר. ורצינו לרדת לעומקם של דברים. כשנפגשנו בהתחלה עם בני פרץ, אני נפגשתי איתו, אמרנו לו שאת הסרט נעשה אתכם או בלעדיכם, בוא תספר לנו מה היה שם. והוא סיפר את הסיפור על השקרניות, סיפורים מסמרי שיער על עדויות מטורפות, איך תפרו לו את התיק ואמרנו לו שאם זה באמת נכון אז חייבים לספר את זה לציבור. מעולם לא ניתנה הבטחה לעשות סרט חיובי, אמרנו: אם זאת האמת - האמת הזאת תשודר. אם נעשה לו עוול אולי אנחנו טעינו לפני שש שנים כשלא רצינו להופיע איתו על במה אחת. אבל אז פתחנו את התיק וגילינו שם דברים נורא עצובים וקשים וחמורים מכיוון אחר לגמרי. כלומר זאת בכלל לא פרשה של קטינות ובכלל לא שאלה של מוסר, אלא סיפור אחר לגמרי".


"הסיפור הוא מנגנון מסודר ומשומן היטב של הבאת צעירות, מעריצות, הפרקליטה המלווה של התיק, זאת שליוותה את התיק דרך הפרקליטות מדברת איתנו, והיא מספרת שהן היו הטרף", הוסיפה וילנאי. "ובדרך מאוד מאוד מסודרת שאותה אנחנו מגבים בעדויות, הם הביאו את אותן בחורות כשהפרס היה אייל. אבל בדרך הן נאלצו לשכב עם אנשים אחרים. גם כשהן הגיעו אליו, הוא קרא לזה 'לפנק', אבל הוא שלח אותן לשכב עם חברים שלו. שאלנו: הייתה לך יכולת להגיד לא? והתשובה היא: 'לא'. כלומר, הן רצו להיות עם מושא הערצתן, זה בכלל לא משנה אם את בת 14, 16 או 18. זה דבר שמבחינה חוקית זאת עבירה, כך אומרת לנו הפרקליטה המלווה. זאת עבירה חמורה, היא קוראת לזה: הבאת אדם למעשה זנות".



וואו.
"אני יכולה להמשיך אם את רוצה".

אם זה מה שאת אומרת, אז למה בפרקליטות לא נלחמו להגיש כתב אישום?
"הו, יפה. פה נכנס החלק השני של הסיפור. הסיפור הזה התחיל בכלל מחקירה אחרת. היו ארבע או חמש בנות, שסיפרו שהייתה איזו אלימות, ואז הן סיפרו שהן מקיימות יחסי מין עם גברים תמורת כסף. זה היה במשטרת גלילות. ופתאום עלה השם של אייל גולן ודני ביטון (אביו). ואמרו, הופה, יש פה איזה סיפור והעבירו את החומרים לימ"ר. וכאן בעצם התחילה חקירה סמויה, של משהו כמו חודשיים של האזנות סתר לדני ביטון ואחת הבנות. ותוך כדי שמתחילות להגיע הדלפות מטורפות, פתאום העניין דלף לחדשות 2 (דאז). וכאן אומרת לנו הפרקליטה וגם קצין החקירות של המשטרה שנטרפו הקלפים. כלומר: הושמדו ראיות, תואמו עדויות, בחורות שאמרו ששכבו עם אייל פתאום הגיעו עם עורכי דין מאוד יקרים ושינו את גרסתן. אומרת לנו הפרקליטה: הגעתי לבתים נקיים מסמים, סרטים נמחקו. מספרות הבנות שהיו איתו שהוא צילם אותן ושלח את זה לחבר שלו ופתאום הדבר הזה נמחק ונעלם. הפרקליטה אומרת שהם לא הספיקו לבסס את הראיות שהגיעו".  

אילה חסון. צלם : דוד וינוקור
אילה חסון. צלם : דוד וינוקור


מאוחר יותר, העלתה חסון לשידור את עורך הדין קובי קמר שמייצג את אייל גולן, שעקץ אותה כך שהיא והמרואיינת שלו, עובדות יחד ב"רשת 13": "איזה כיף זה לראיין קולגה מאותו ערוץ ולדבר על רייטינג".

למה לא?
"כי זה היה מאוד מלטף, ללא שום שאלה... פה ושם הערה למען האובייקטיביות אבל יש הרבה מאוד שאלות שהייתי מצפה מעיתונאית רצינית כמוך".

מה למשל? מה היית שואל אותה שלא נשאל?
"אני אציג את עמדתנו".

לא את הדברים שאייל גולן אמר עליהם כזוג, לזה אני לא נכנסת.
"נו באמת, זה קצת עוקצני, אילה. אין לשפוט אדם בכאבו. אני אתייחס לדברים דבר-דבר: נכון, לכאורה ההגשה שהגשנו העלתה להם את אחוזי הצפייה, אני מניח שאחוזי הצפייה, הפרומואים מגרים את".

תמשיך ככה, לעודד את הרייטינג בערוץ 13, זה טוב.
"תנסי עכשיו לפחות שהראיון יהיה הוגן ואובייקטיבי".

הוא יהיה הוגן ואובייקטיבי, בחייך.
"אין כאן מבחינתנו אלא תכנית שמיועדת בערוץ מסחרי ושנועדה לגרוף כסף ואין בה שום דבר חדש. הדברים החדשים הן יצירות שנחלבו מאנשים בשיחות שנערכו איתם לפני שראיינו אותם. אף אחד מהעדים או הבנות לא הגיעו אל גברת וילנאי מיוזמתם ואף אחד לא חשב שיש משהו נוסף. אם יש משהו נוסף שיכול לחולל חקירה, המקום המוסמך הוא משטרת ישראל. היו צריכים לפנות לשם, ואיש לא פנה לשם כי איש לא חשב, הן היו מלוות בעורכי דין, שיש לפתוח בחקירה פלילית".

בסדר, אני לא מדברת על חקירה פלילית, אני מדברת על האירוע. מה זאת אומרת הגיעו מרצונן או לא מרצונן, מישהו הגיע עם אקדח, איים על המרואיינות ואמר להן מה להגיד ואיזה תוכן למסור?
"אני בוודאי לא טוען את זה".

אייל גולן. צלם : אסף ארמה
אייל גולן. צלם : אסף ארמה


זאת עוד שאלה, ברשותך. אנשים קצת התבלבלו פה ואני רואה את זה גם בפרשת האונס בת ה-7. עיתונות לא אמורה לעבוד בשביל המשטרה ולא בהתאם לתוצאות של המשטרה, בייחוד כשאנחנו רואים איזו משטרה מהוללת יש לנו לפעמים. עיתונות צריכה לעשות את התחקיר שלה בעצמה, בלי קשר אם זה פלילי או לא פלילי. אייל גולן הוא דמות ציבורית.
"מי אמר את זה? זאת ממש התנשאות. מי שם את העיתונות מעל המשטרה ומי שם את העיתונות לבקר את המשטרה. למה לא הגשתם עתירה לבג"צ בשם אגודה כזאת או אחרת כדי לטעון שהמשטרה לא בסדר והפרקליטות לא בסדר. מי שמכם, עם כל הכבוד? אתם מנכסים לעצמכם מעמד שאין לכם".

סליחה? תפקיד העיתונות לעשות תחקיר.
"ממש לא. ממש לא".

אז מה תפקיד העיתונות?
"לא, להביא דברים לשפיטת הציבור. אתם הפכתם להיות החוקרים, התובעים, השופטים וגם התליינים. ומי שמכם?".

אם יש משהו לא נכון בסרט, אני מניחה שתתבע אותם דיבה. לא?
"מביאים את זה לידיעת החוקרים המוסמכים ואז מציגים בפני אדם את מלוא הגרסה בכדי שהוא יוכל להגיב. שימי לב שהולך להיות היום משפט שכל כולו חקירות ראשיות בלי חקירות נגדיות, בלי שאף אחד יכול להביא את הצד השני של המתרס או לחקור אותן בחקירה נגדית. איזה מין משפט זה? של אותו צד?" 

כשאתה אומר: 'מי שמכם', זה לא מדויק. אבל אתה אומר פה דבר מעניין. אתה אומר שהבנות הביאו עדות שאינה אמת ואין מישהו שיעמת אותן עם העניין?
"כשאני חוקר בחקירה נגדית עדים שמעידים נגד נאשם, אני מברר גם את הדרך שבה הן הגיעו למשטרה אם זאת דרך תמה או שמא מישהו גרם להן להגיע ושם בפיהן גרסה, לא בפרטים אלא בעצם השאלות הנחה אותן לומר כך או אחרת. ויש לי שאלה שהיית צריכה לשאול את גברת וילנאי: מה בנוגע לבנות האומללות כפי שהם מציגים אותן, האם יאה לגרום להן להיחשף שוב פעם לדברים המביכים, ואין ספק שהן עשו דברים מביכים בעצמן, כאשר הן בגרו ועברו שנים". 

אבל הן בוחרות לספר. הן עשו את זה מתוך איום?
"לא. מאיפה את יודעת מה היה התהליך שקדם? למה לא שאלת אותה?".

זאת שאלה לא רלוונטית בכלל.
"זאת ה-שאלה".

מאה אחוז. בעיניך, לא בעיניי. במלוא הצניעות. אנחנו יכולים להיות חלוקים. אם היית אומר לי שמישהו איים על הבנות ואמר להן להמציא שקרים הייתי עושה תחקיר על התחקיר הזה.
"איך אני יכול להעז לטעון טענה כזאת? אני לא טוען אותה".