בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע שלושה נאשמים ושתי חברות בפרשת מרמה שבוצעה כלפי הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) וכלפי גוף נוסף בהיקף כולל של כ- 3.2 מיליון שקלים, בשנים 2014-2011. הנאשמים הורשעו בכתב אישום הכולל עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, כל אחד על פי חלקו.
הפרשה נחקרה על ידי יחידת החקירות במלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) והתיק נוהל על ידי עו"דבן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. הנאשם העיקרי, נאשם 1, שימש בעברו כיועץ חיצוני לקמ"ג וסיפק לה שירותים ומוצרים באמצעות חברה בבעלותו. בשנת 2011 גויס לתפקיד, בו היה מעורב באופן ישיר ועקיף, מטעם הקמ"ג, בקבלת שירותי כוח-אדם ומוצרי רכש משתי חברות פרטיות שהיו בבעלותו ושבהן היה בעל אינטרס כלכלי, תוך שהוא מבצע מעשי מרמה ומסתיר את קשריו עם אותן חברות. בגזר הדין נכתב כי "בדרך זו גרם הנאשם העיקרי, בהיותו עובד מדינה, לכך שהמדינה תרכוש מהחברות איתן היא קשור מוצרים ושירותים".
בית המשפט קבע כי בנוסף למרמה השיטתית פעל הנאשם בניגוד עניינים מובהק וחבש מספר כובעים בעת ובעונה אחת. כמנהל בכור הגרעיני, היה הנאשם מעורב מטעמה בפעילותן של החברות הפרטיות שנותרו בבעלותו כך, קיבל מהן שירותים, גייס עובדים והעסיקם, פיקח ואישר את שעות העבודה שתשלומים בגינן הועברו לאותן חברות. כל זאת כאשר באותו הזמן ניהל את אותן חברות יחד עם נאשמים אחרים והפיק באמצעותן רווחים אישיים.
עוד נכתב לגבי נאשם 3, שהיה בעלים במשותף עם הנאשם העיקרי באחת החברות (נאשמת 5) ואף ניהל אותה. נקבע כי המרמה בוצעה בשיתוף פעולה מלא, כלכלי וניהולי שלו ובין היתר היה שותף להחלטות בדבר קבלת והעברת כספים וחשבוניות והעסקת עובדים. בית המשפט אף קבע כי נסיבות ביצוע העבירות חמורות בין היתר בשל העובדה שבוצעו כלפי הקריה למחקר גרעיני- גוף ממשלתי ובעל חשיבות רבה.
גזר הדין ניתן ב-30 באפריל, והותר היום (רביעי) לפרסום.
נאשם 1 נידון ל-30 חודשי מאסר, קנס בסך מאה אלף שקלים ומאסר על תנאי. נאשם 3 נידון ל-18 חודשי מאסר, קנס בסך 75 אלף שקלים ומאסר על תנאי. על שתי החברות הנאשמות (נאשמת 4 ונאשמת 5) הוטל קנס בסך מאה אלף שקלים כל אחת. כמו כן, בית המשפט הטיל חילוט על כספי החברות בסך כולל של כ-250 אלף לפי חוק איסור הלבנת הון.
עניינה של נאשמת 2 הסתיים בהסדר טיעון בשלב מוקדם יותר והיא הורשעה בסיוע לקבלת דבר במרמה. לגביה נקבע כי סייעה לביצוע העבירות, בין היתר בכך שהמניות של הנאשם העיקרי באחת החברות (נאשמת 4) הועברו אליה בנאמנות לצורך יצירת המצב הכוזב, לפיו הנאשם העיקרי ניתק כל אינטרס כלכלי בחברה וכן ביצעה מעשים נוספים אשר אפשרו את המרמה המתוחכמת. בית המשפט גזר עליה, עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקלים.
על הכרעת הדין וגזר הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון מטעמם של נאשמים 1,3,4,5.