כשהבמאי האנגלי דני בויל פרץ בשנות ה־90 עם סרטו השני, "טריינספוטינג", אף אחד לא ניבא שיום אחד הוא יביים קומדיות רומנטיות קלילות ומתוקות, כמו סרטו החדש "יסטרדיי", שיעלה אצלנו לאקרנים מחר. "טריינספוטינג", המבוסס על ספר הקאלט של אירווין וולש על נרקומנים סקוטים, היה חלק מתופעה תרבותית ותקשורתית רחבה בשם “קול בריטניה”. כל תוצר תרבותי שהגיע מבריטניה באמצע הניינטיז נחשב לזהב. קשה לדמיין נקודה אחרת בזמן שבה העולם היה מתאהב בסרט קטן, עמוס בסצינות דוחות ובוטות, שהופק בתקציב קטנטן של מיליון וחצי ליש”ט עם שחקנים לא מוכרים, ומספר על חבורה של נרקומנים סקוטים שמדברים במבטא כל כך כבד שבאמריקה שקלו להקרין אותו עם כתוביות.
הסרט הקטן והקיצוני של בויל נהיה להיט בכל העולם, כאמור בין היתר בזכות הטיימינג שבו יצא. בויל מצדו החליט לנצל את הפרסום שנפל עליו, להכות בברזל ולהפוך לבמאי מיינסטרים לכל דבר – בין אם זה ללהק את ליאונרדו דיקפריו לסרטו “החוף”, ליצור את סרט האוסקרים “נער החידות ממומביי” (שהיה מועמד לעשרה אוסקרים וזכה בשמונה) או ליצור סרט ביוגרפי על דמות ענקית ומוכרת כמו סטיב ג’ובס.
ב"נער החידות ממומביי" הוכיח בויל שהוא מאסטר ביצירת פנטזיות קיטשיות מתקתקות שעושות תחושה נעימה בבטן למי שלא סובל מבחילות, ו"יסטרדיי", כאמור, מצטרף לז'אנר. מה יכול להיות יותר קיטשי ומתקתק מאשר סרט המוגדר כ"קומדיה רומנטית על פי שירים של הביטלס"? את הסרט כתב התסריטאי ריצ'רד קרטיס – מלך הקומדיות הרומנטיות הבריטי ומי שחתום על התסריטים של מיטב הקומדיות הרומנטיות שהקולנוע הבריטי אי פעם הנפיק, כמו "ארבע חתונות ולוויה אחת", "נוטינג היל", "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" ו"אהבה זה כל הסיפור". קרטיס אמר שהוא בחר בבויל לביים את התסריט בגלל אהבתו הידועה של בויל לביטלס והנפש הרומנטית שלו.
חלון הולך ונסגר
הרעיון שעומד מאחורי הסרט הוא מסוג הרעיונות שעולים בשיחות סלון אחרי כוסית אחת יותר מדי: מה היה קורה אם אף אחד בעולם לא היה זוכר את השירים של הביטלס חוץ ממך? זה בדיוק מה שקורה ב"יסטרדיי" למוזיקאי בריטי צעיר וכושל בשם ג'ק מאליק, שאותו מגלם השחקן הימש פאטל, ששיחק במשך תשע שנים באופרת הסבון הבריטית "איסטאנדרס", וזהו התפקיד הקולנועי הראשון שלו. אמו של פאטל היא מזמביה, ואביו מקניה, אך העובדה שהדמות שלו שחורה לא נידונה בסרט. "הרקע של הדמות שלי אפילו לא מוזכר", אמר בראיון ל"גרדיאן". "זאת פשוט עובדה בסרט, ויש בזה המון כוח".
ג'ק מאליק, גיבור הסרט "יסטרדיי", נאבק לשרוד בעולם המוזיקה. יום אחד הוא מתעורר מתאונת דרכים מסתורית שאירעה בזמן הפסקת חשמל כלל־עולמית ומגלה שאף אחד בעולם מלבדו אינו זוכר את הביטלס או את שיריהם. בסיטואציה כזאת, מה ג'ק כבר יכול לעשות חוץ מאשר להעמיד פנים ששירי הביטלס הם שלו? כך הוא משחזר את שירי הלהקה כמו Let It Be ו־Hey Jude וכמובן את שיר הנושא של הסרט. בעזרתה של הסוכנת האמריקאית שלו (קייט מקינון מ־SNL) ובעזרתו של המוזיקאי הג'ינג'י אד שירן (בתפקיד עצמו, אם כי התפקיד הוצע קודם לכריס מרטין), הוא הופך להצלחה מסחררת. אך ברגע שהוא הופך לכוכב, הוא מסתכן באיבוד חברת ילדותו אלי (לילי ג'יימס מ"אחוזת דאונטון"), היחידה שתמיד האמינה בו. כשהחלון המפריד בין חייו הקודמים והחדשים הולך ונסגר, ג'ק יצטרך לחזור לעצמו ולהוכיח שכל מה שצריך זו אהבה. הבנתם? כן, ממש כך. כשמשלבים קיטש קולנועי עם קלאסיקות של הביטלס, הקומוניקטים והכתבות כמו נכתבים מעצמם.
כשהתסריטאי קרטיס נשאל אם הוא הרגיש את כובד האחריות שמתלווה לעבודה עם שיריהם של הביטלס, ענה: “לא, שום דבר לא יכול לפגוע בביטלס. הם הר האוורסט של המוזיקה. אני רק אוהל קטן היושב במדרונות הנמוכים ונראה יפה לרגע או שניים”.